עמוד הבית » הצגה – די כבר עם השקרים שלך תיאטרון תמונע

הצגה – די כבר עם השקרים שלך תיאטרון תמונע

די כבר עם השקרים שלך צילום ערן אבן
שישי ערב, אורות הרחוב מאירים את הדרך כשאור אחד בולט במיוחד ומזמין אליו אנשים, אלו שייכנסו בפתח דלתו ויצאו עם חוויה בלב.

"תיאטרון תמונע" קרא לנו לבוא ולא רק באורו המעומעם, אלא בשלל זיכרונות ורגעים על קירותיו כל הדרך אל הפאב מסעדה, שם המתין הקהל שביקש להתרגש וללמוד אהבה מהי.

"די עם כל השקרים שלך". קול קרא לנו להיכנס לאולם חשוך כשאור מאיר על שני לוחות גדולים המשמשים כתפאורה ובהמשך, יהפכו לנייר שיספוג מילים, חלומות, רצונות, כאב ובעיקר אהבה גדולה.

אהבה סודית כזו שנחבאת אל הכלים, זו ששניים בחרו להסתיר מהבושה, מהפחד מנידוי חברתי ומשפחתי ובעיקר, מהפחד מהאמת הפנימית. דממה בקהל. האור האיר דמות שישבה על אחד משני הריבועים שבהמשך ישמשו ספסל, מיטה, במת ריקודים או דמות דוממת כמו הרגעים בהם הלב פעם ואיש לא ידע או שמע.

צילום ערן אבן

פיליפ בסון הסופר הצרפתי (תומר נהיר פטלוק) ישב על אחד הריבועים וגולל את סיפורו, כשלפתע נכנס פיליפ הצעיר בן ה-17 מתקופת שנות ה-80 (שחף ברגר), כשהוא כותב את אשר בליבו על גבי אחד הלוחות. הם מנהלים שיח ביניהם כמו היו דמויות שונות, כשבפועל פיליפ הצעיר מבטא את מה שפיליפ הבוגר ידע להסתיר בליבו.

בחור נאה וחסון בשם תומא אנדרייה (לירן מזרחי) הסתתר מאחורי אחד הלוחות, שאור בודד האיר את דמותו כשלראשו קסדה, זו שתסתיר את פניו, את האמת הפנימית שלו ואת פעימות ליבו.

סיפור האהבה עוצר הנשימה ביניהם, מפגיש אותנו הקהל עם אהבה שלא יודעת את גבולות הלב וכשהיא נכנסת לחיינו גם אם לזמן קצר, היא יכולה להישאר שם לעוד שנים ארוכות גם אם הלהבה כבתה ולא נותר לה זכר.

צילום ערן אבן

פיליפ הבוגר פוגש באופן אקראי את בנו של תומא בתחנת רכבת, הוא מוסר לו מכתב שאביו תומא כתב לפיליפ לאחר שהחליט לעזוב ולחיות במקום אחר כדי להתרחק מהאהבה האסורה ולהמשיך את חייו כפי שציפו ממנו כל חייו. המכתב המרגש גרם ליצירה שבפיליפ, לבעור ולכתוב את הספר שנגע ברבים "די כבר עם השקרים שלך",

סיפור שגורם לנו הקהל להביט פנימה לתוכנו ולשאול את עצמנו אם גם אנו חיים את האמת שלנו או אולי את השקר.

כותבי המחזה/עיבוד ובימוי: ניר פרנקל וטלי הכט

יום שישי- 06.8

מוצ"ש – 21.08

מחיר כרטיס: 80 ש"ח

תאטרון תמונע, שונצינו 8 ת"א  www.tmu-na.org.il

מאת: צאלה וייס