מרחב היווני
הגעתי ביום חמישי לסניף ראשון לציון, הממוקם בנקודה מושלמת על שפת האגם שהעיר כה מתפארת בו, ובצדק. כבר בכניסה התקבלתי בצלילי כינור עדינים – נגנית כינור אלגנטית עומדת בפתח ומקבלת את פני האורחים בנעימות יווניות קלאסיות, מכניסה אותם מיד לאווירה המיוחדת של המקום.בפנים מתגלה עולם שלם של אסתטיקה יוונית משובחת. עיצוב פנים מוקפד המשלב אלמנטים ים-תיכוניים עם יוקרה עכשווית. קירות בחיפוי בגוון חום, שולחנות עץ מהוקצעים, קיר יינות מרשים, כלי נגינה אותנטיים כמו דאבקות המעטרים את אחד הקירות ותאורה רכה שמשרה אווירה חמימה ואינטימית.מארחת קיבלה את פניי בחיוך רחב והובילה אותי לשולחן שיועד לי. הבר המרכזי, שכבר היה מאויש באורחים מרוצים, היווה מוקד משיכה במרחב. המוזיקה במסעדה נעימה שקטה עדיין בשלב זה, המלצרים התרוצצו בחיוך וניכר שהמקום תוסס וחי. המסעדה, שהייתה כמעט מלאה, העידה כי גיא פרץ מבין דבר או שניים על יצירת מוקד בילוי שמושך אליו את הקהל.
התחלות יווניות
הערב נפתח בכוס קברנה סוביניון עמוק ומלא גוף, המלווה במבחר לחמים יווניים, פיתות יווניות שנאפו בגריל הפחמים ובייגל קולורי (לחם עגול בצורת טבעת) וכמובן, זיתים יווניים שמנוניים ועשירי טעם, מתובלים בשמן זית ארומטי פתיחה שמכינה את החך למה שעוד עתיד לבוא. מתחילים להגיע המזאטים: צזיקי (יוגורט, מלפפונים, שום) קרמי בעל מרקם עשיר; איקרה – ממרח ביצי דגים בצבע ורוד עדין שטעמו מלוח-ים במידה המושלמת; סלט ביצים יווני עשיר; וטירוקפטרי – ממרח גבינת פטה חריף עם פלפלים קלויים. כל אלה הגיעו כחלק מ"חגיגה יוונית" – מבחר של שישה מזטים לבחירה. כמובן שאין ביקור במסעדה יוונית ללא הסלט היווני המיתולוגי – עגבניות בשלות, מלפפונים פריכים, פלפלים קלויים, בצל סגול, זיתים קלמטה שחורים ופטה אמיתית בלוק שלם המונח בגאווה על ראש ההר הצבעוני, מתובל בשמן זית כתית מעולה ואורגנו. את הסלט ליוו קרוטונים מהבייגל היווני שהוסיפו מרקם פריך.
מנות ביניים בסגנון יווני אותנטי
מהמטבח החם הגיעו דולמדס – עלי גפן ממולאים באורז עשיר בעשבי תיבול ופירות יבשים, עטופים בעדינות ומבושלים לשלמות. מיד אחריהם הגיע סיגר לוקוס – אחת המנות המרשימות במיוחד, שלא הייתי מוותרת עליה בשום אופן. נתחי דג לוקוס משובחים עטופים בבצק סיגר פריך ומטוגנים בזהירות, מוגשים לצד רוטב קליל. הסטייק כרוב בג'וספר (תנור פחמים) עם קרם לבאנה הפתיע בעדינותו – פרוסת כרוב עבה שנצרבה בחום גבוה עד שקיבלה גוון חום-קרמל, רכה במרכזה ומונחת על מצע קרם לבאנה עשיר וחמצמץ. המנות הוגשו על צלחות מרהיבות, חלקן על משטחי שיש דקורטיביים, מה שהפך את החוויה לחגיגה ויזואלית. הנדיבות ניכרת בכל מנה. ידיו הרחבות של גיא פרץ מורגשות היטב בגודל המנות ובשפע שהן מעניקות לשולחן.
הטברנה מתעוררת
בשעה 22:00 בדיוק, כשכבר חשבתי שאגיע לשיא החוויה הקולינרית, האווירה במקום החלה להשתנות. נגן הבזוקי הופיע, התמקם בבמרחב המסעדה והתחיל לפרוט על מיתרי כלי הנגינה היווני המסורתי. המוזיקה האותנטית הפכה את המקום מ"סתם" מסעדה טובה לטברנה של ממש. כעבור זמן קצר, הצטרף זמר יווני שהתחיל לשיר את להיטי הבוזוקי המוכרים, והקהל החל להתחבר ולהצטרף בשירה. האנרגיה במקום השתנתה באחת, אורחים שישבו וסעדו עד לרגע זה קמו ממקומותיהם, החלו לרקוד במרכז המסעדה, ואווירת ה"קפה" (החגיגה היוונית) התחילה להתפשט. הרחבה המרכזית התמלאה בחוגגים, והטברנה הגיעה לשיאה.
מנות עיקריות בדגש ים-תיכוני
בעוד האווירה סוערת, הגיעו המנות העיקריות- בוצ'ר דגים מרשים שהכיל שלל פנינים ים-תיכוניות: סובלאקי דגי ים (שיפודי דגים צלויים על האש), קבב לוקוס משובח שנצלה על פחמים לוהטים, גירוס דגים מתובל בעדינות וירקות צלויים עם פחם שהזכירו את ניחוח האש היוונית. הדגים הטריים, שניכר שנבחרו בקפידה ובוקר אותו יום, היו מבושלים בדיוק במידה הנכונה – עדיין עסיסיים במרכזם עם קרום מושלם מבחוץ. התיבול העדין, הדגיש את טעמי הים מבלי להאפיל עליהם. בשיאו של הערב, התגנבה למסעדה רקדנית בטן מרהיבה שהפציעה בין השולחנות והחלה מופע שהפך את המקום לקרנבל יווני אמיתי. המלצרים, שנראה שזה חלק מהכוריאוגרפיה המתוכננת של הערב, החלו לחלק צלחות חרס קטנות לאורחים על מנת שישברו אותן על הרצפה, כמנהג יווני עתיק שמסמל שחרור ושמחה. הרגע שבו נשמע קול הצלחות המתנפצות המסורתיות היה נקודת שיא של אנרגיה במקום. הרגע המרגש ביותר היה כשהמלצרים נכנסו לרחבה עטופים בדגלי ישראל, רוקדים יחד עם הקהל, שילוב של תרבויות, זהויות וחגיגה אנושית משותפת שריגשה עד דמעות.
מתוק לסיום
למרות שכבר לא נותר מקום לעוד מאכל, נעתרתי להפצרות המלצרית המקסימה וטעמתי את ה"לוקומדס חלווה" – כדורי בצק קטנים וחמים במילוי חלווה משובחת, מוגשים לצד גלידת פיסטוק יוונית אמיתית. המפגש בין החמים לקר, המתוק למלוח, היה נקודת סיום מושלמת לחוויה קולינרית עוצמתית. בעודי עוזבת את המקום, כשהשעון כבר הראה שעת חצות, הבחנתי בגיא פרץ עצמו יושב בצד הבר, מיקרופון בידו, שר בלהט שיר יווני מוכר. זה היה הרגע שסגר את המעגל והמחיש את האותנטיות של המקום – לא עוד מסעדה יוונית, אלא טברנה ישראלית-יוונית בהובלת אדם שחי ונושם את התרבות הזו.
סיכום- "סלון יווני" אינו רק שמה של רשת מסעדות, אלא הגדרה מדויקת למה שגיא פרץ מצליח לייצר. סלון ביתי עם אווירה יוונית, מקום שבו אנשים זרים הופכים למשפחה אחת גדולה סביב שולחן עמוס כל טוב, מוזיקה סוחפת ואווירה משוחררת. למי שמחפש חוויה קולינרית שחורגת הרבה מעבר לארוחה טובה, "סלון יווני" מציע מסע שלם לטברנה יוונית אותנטית. מהטעמים האמיתיים, דרך האווירה הסוחפת ועד לשמחת החיים היוונית המדבקת. כדאי להגיע מוכנים לארוחה ממושכת והכנו מקום גם לריקודים, כי זו חוויה שנמשכת הרבה מעבר לצלחת.
הוספת תגובה