עמוד הבית » סרט על החיים, על המוות, ועל קולנוע
בידור

סרט על החיים, על המוות, ועל קולנוע

צילום איציק בירן
זוכה פרס התסריט בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019 סרטו של גור בנטביץ' קצפת ודובדבנים

סיפור דרמטי, מצחיק ומפתיע שחושף במהלך לילה אחד מסכת חיים שלמה של יוצר המתקשה לשרוד את שינויי הגיל, הזמנים המשתנים וכישלון סרטו החדש. קומדיה קיומית על הניסיון של כולנו לשלוט במציאות, להערים על המוות ולגרד קצת משמעות בדרך לשם.

*****

לילה מוטרף בחייו של צורי שוסטק (גור בנטביץ'), במאי שנמלא חרדות עם צאת סרטו החדש לאקרנים. הוא מתגנב להקרנה בבית קולנוע רק כדי לגלות שמעט הצופים שהגיעו לצפות בסרטו מרוכזים יותר בטלפונים שלהם מאשר במסך, התנאים ירודים, הכרטיסים לא נמכרים ונדמה שהוא היחיד שאכפת לו מכך.

צורי יוצא לשרשרת הרפתקאות לילית בניסיון להציל את היצירה הגדולה שלו, שנראה שהעולם לא מצליח להבין את ערכה. בדרך הוא מצליח לריב עם בת זוגו (מאיה קניג) ולסכן את עתיד הזוגיות שלהם; להיקשר ביחסי אהבה-שנאה עם נהג מונית בלתי נשכח (דובר קוסאשווילי) שינסה לעזור לו להגיע ליעד שגם הוא לא מבין מה הוא; להתאחד עם חבר ותיק (אלון אבוטבול) שישמש לו מראה להתבגרות ויספק חומר למחשבה על הדברים החשובים באמת; ולגלות בעזרת מומחית סושיאל (הדס בן ארויה) שהעולם כמו שהוא מכיר אותו מתעדכן מרגע לרגע והוא מוכרח להסתגל לשינויי הזמן.

אל הכשלון המסתמן בקופות מתלווה כשלון הגוף, שנדמה כי גם הוא בוגד בצורי בלילו הגורלי. בין מציאות להזיה, הלילה הארוך של היוצר מכמיר הלב הוא קומדיה קיומית על הניסיון של כולנו לשלוט במציאות, להערים על המוות ולגרד קצת משמעות בדרך לשם.

דבר היוצר – גור בנטביץ':

בשבילי, לעשות סרט זה די סיוט. עם כל הכבוד לזכות הגדולה להציג את חזוני וכו', ואולי דווקא בגללה, קיימת איזו תחושה של אחריות כבדה מנשוא, לחץ מטורף, ומיליון החלטות אומנותיות שמגיעות ביסורים רבים. אז כשאני בצילומים ולא מבין למה זה טוב, אני ניזכר בהקרנות ובפידבקים שמגיעים אחרי זה ובאיזה כייף החלק הזה של העשייה.

(וכן, גם אני שמעתי שחשובה הדרך ולא להגיע, אז מה?)

ואז כשסוף סוף באמת מגיעות ההקרנות, ויוצאים החוצה וכולם מבסוטים … זה באמת יכול להיות נחמד החלק הזה אבל דיי מהר, אחרי כמה מחמאות, כשאתה קולט את עצמך מלקט אותן בנואשות ובשקיקה, זה מתחיל גם להרגיש קצת פטתי וכשזה קורה והחיים מבקשים ממך שוב סיבה לקום בבוקר, מתחילים לחשוב על הסרט הבא.

אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע –  אם הסרט שלך נכשל. ואז מה? למה בכלל לעשות את הסרט הבא? ואם אף אחד לא התלהב, למה בכלל עשית את הקודם?

ואם כבר מדברים, וזה כל עולמך, אז למה בכלל לקום בבוקר?

קראתי פעם שאקירה קוראסאווה ניסה להתאבד אחרי כישלון סרטו דודוסקאדן – מה, הוא דפוק?!

אף אחד לא הכריח אותי לעשות סרטים ואני גם ממש לא מתלונן, ההפך, אני מרגיש בר מזל, אבל לטוב ולרע זה בערך הספקטרום שבתוכו אני נע (ובטח לא רק אני) .

לא היה לי שום עניין או שאיפה לעסוק בסרטי באומנות או ביצירה או אפילו לא בקולנוע. אני מודה שכשאני נתקל בסרטים שבזה עיסוקם אני מתרחק מחשש להתקל בנפיחות יתר או סתם למות משעמום. למרבה הפלא יצא שעשיתי סרט כזה בעצמי.

כנראה שרק על עצמי לספר ידעתי ושאין לי מספיק דימיון והבנה לתאר חיים של אחרים.

זה עשוי להישמע 'פרטי' למדי – ההתמקדות הזו בעולם הקולנוע המקומי, אבל להבנתי ההתעסקות האובססיבית של הגיבור שלי בהפצת סרטו החדש, הצורך הבוער שלו להצליח ושכל העולם יצפה בו ויעוף עליו, ההתמודדות שלו עם התבגרותו והקושי שלו להסתגל לשינויים בעולם שסביבו, כל אלו הם מאבקים שמשותפים לכולנו – לא רק לקולנוענים מבנינו.

"הסרט לוקח אותך למחוזות של אחרים ובעלי משמעות יותר חזקה על הישרדות החיים " (נעמה משיח כהן )

יופץ בבתי הקולנוע החל מה-17.9.19

 

11 מועמדות לפרסי אופיר

מהביקורות שפורסמו אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים:

"גור בנטביץ' מגיע בסרטו החדש לשיאו האמנותי", 4.5 כוכבים נתנאל שלומוביץ, הארץ

"קצפת ודובדבנים הוא אחד הסרטים הסוחפים, הכנים והטובים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות", 5 כוכבים יונתן גת, כאן

"ליבו של הסרט כובש ומבדר… מכתב אהבה לקולנוע הישראלי", 4 כוכבים בנימין טוביאס, ידיעות אחרונות 

"איזו התפוצצות של חיים וקולנוע הסרט הנהדר הזה, ואיזה כיף שגור בנטביץ' חזר בכאלו אנרגיות מטורפות" אור סיגולי, סריטה     

*****ויות לפרסי אופיר 2019:

שחקן המשנה הטוב ביותר דובר קוסאשווילי

שחקנית המשנה הטובה ביותר הדס בן ארויה

התסריט הטוב ביותר גור בנטביץ'

הבמאי הטוב ביותר גור בנטביץ'

העיצוב האמנותי הטוב ביותר ברק ואזן

הצילום הטוב ביותר גיא רז

המוזיקה המקורית הטובה ביותר תום דרום, אסא רביב, ניר מטראסו

עיצוב הפסקול הטוב ביותר אביב אלדמע, יהב שמש

הליהוק הטוב ביותר גלית אשכול

העריכה הטובה ביותר סאשה פרנקלין, מאיה קניג

האיפור הטוב ביותר הילה מינס

 

Peaches & Cream | בימוי: גור בנטביץ' | הפקה: רונן שגיא, שלמה קרמר, גור בנטביץ' | תסריט: גור בנטביץ' | צילום: גיא רז | עריכה: סאשה פרנקלין, מאיה קניג | עיצוב פסקול: אביב אלדמע, יהב שמש | מוסיקה: ניר מטרסו, אסא רביב, תום דרום | עיצוב אמנותי: ברק ואזן | ליהוק: גלית אשכול

ישראל | 2019 | 92 דקות | עברית

מופץ על ידי טרנספקס