עמוד הבית » תערוכת גמר של עיצוב אופנה בשנקר
הטופ

תערוכת גמר של עיצוב אופנה בשנקר

אן דאהן למחלקת האופנה בשנקר צילום עידו לביא
ימים אלה מסיימים 43 סטודנטים ארבע שנים של מסע אקדמי ויצירתי במיוחד, בשנה סוערת ומטלטלת שהעולם לא חווה דבר כזה. מלאים בסקרנות, אופטימיות זהירה והיכרות עמוקה עם עולם העיצוב, האמנות והתרבות יוצאים הבוגרים אל דרכם העצמאית מצוידים בארגז עשיר בכלים עיצוביים, טכנולוגיים ומסחריים

שנת הלימודים האחרונה תפסה את הבוגרים טרודים בשאלות המשקפות את הלכי הרוח של הדור הצעיר, זאת לנוכח התמורות האדירות בעולם בכלל ובעולם האופנה בפרט.
תהליך עיצוב הקולקציות שהתחיל טרום תקופת קורונה עודד ביטוי אישי, מקורי ויצירתי, במהלכו נסוך בו רגישות ומודעות לתקופת הסגר ובסופו התמודדנו עם שאלות בוערות לגבי ההווה והעתיד אל מול השינויים הדרמטיים שמתרחשים בעולם. בנוסף, הסטודנטים יצרו, עיצבו, ציירו, פיתחו, תפרו, גזרו, הדפיסו, רקמו, צבעו, ערכו וסגננו קולקציות מהן עולה אמירה אופנתית ייחודית ועזה, עכשווית מתמיד.

I AM HUMAN AFTER ALL
חיפוש חיים חדשים, יצירת מתאר חדש לגוף האדם על ידי שימוש באלמנטים מפתיעים, מעבר בין עולם טבעי למלאכותי, הכמיהה להגיע חלל, נוודות מודרנית, יצירת מציאות חדשה על ידי בדיקת גזרות, בדים, סריגים, וטכניקות טכנולוגיות מודרניות – כל אלה מאפיינים את הקולקציות בקבוצה הזו.
השטחים הפתוחים מול גוף האדם, הצבעוניות הארצית מול החללית, הנוודות הטכנולוגית החדשה והמצב ההיסטורי של האנושות היום, מובילים לחוויית מחקר ויזואלי חדשה היוצרת צלליות חדשות ומורכבות ובודקת את המרחב האישי והכה רלוונטי לימינו.
בנוסף, הקולקציה המציגה שיתוף פעולה חלוצי בשנקר, בין תחומי עיצוב והנדסה, בודקת את ההשפעה הישירה של הטכנולוגיה על התקשורת הבין אישית ויחסים בין בני אדם. האם ניתן ליצור אינטראקציות חדשות דרך הבגדים, זאת תו כדי שימוש בטכנולוגיה, מוסיקה, קצב ותנועה?

יעל ברק
צילום עידו לביא
נעה גולדפדן
צילום עידו לביא
גל גטניו
צילום עידו לביא

I AM HOME

קולקציות הלוקחות השראה מהמרחב הפיזי, התרבותי והשורשי בו הסטודנטים חיים, זאת דרך נקודת מבט מקומית ומודרנית. הן עוסקות במשפחה הגרעינית והמורחבת, שואלות שאלות בנוגע  לזהות מקומית ומקום מחייה אל מול המקורות הגלותיים, תרות אחר שפה חדשה בעקבות ההבדלים התרבותיים של גלי העלייה ומציגות עימות חדש ותרגום חזותי עכשווי ומיוחד.
סוגיות אלו מתחדדות במיוחד לאור התקופה האחרונה בה היינו סגורים פיזית וחברתית. הן הובילו לעיסוק במשפחה, בבית ובזיכרונות הילדות, במתח שבין האישי לציבורי בחייהם של הסטודנטים ובקשר שלהם עם הוריהם.

נעה גולדפדן
צילום עידו לביא
נוי פוליבה
צילום עידו לביא

I AN NOT TRASH

הקולקציות בנושא זה מהדהדות בעיצוב שמגיב לאירועים החברתיים והכלכליים, שדן בסוגיית זיהום הסביבה, שמעלה שאלות על הצורך לצרוך אופנה מהירה, כל זאת דרך מחקר תיאורטי מעמיק לצד מחקר מעשי.
הקולקציות מתעדת את המתרחש בנופים העירוניים והטבעיים בהם אנו חיים ומתרגמת את התיעוד הזה לטקסטילים וגזרות יוצאות דופן היוצרים אמירה אופנתית ומודרנית.
הסטודנטים, אשר יוצרים ופועלים תחת חוקי הקיימות, עוצרים לרגע תוהים מה עתידה של האופנה. הם מקווים לפעול בסביבה מקיימת, סובלנית וסקרנית, שתעניק חיים חדשים לפסולת, בין השאר שקיות, תחפושות, אריזות ועודפי בדים.

נועם לוי
צילום עידו לביא

I AM OTHER

קבוצת קולקציות המדגישה אינדיבידואליות עיצובית: כזו שאינה מחויבת לקבוצת השתייכות ותוכן מגדרי אך מחויבת לבדוק תוכן שאינו כבול למגדר או חשיבה מסורתית. הסטודנטים אינם כורכים בגד ומגדר זה בזה ואינם מצפים לחלוקה חברתית ברורה – גם ביחס לעצמם וגם ביחס לסביבה ולחברה הם חיים.
הקולקציות אף מעלות שאלות בנוגע לייצוגים הדיגיטליים המתייחסים לזמניות המקום בו אנו חיים:? מהו אידיאל היופי בחדש? מיהו או מהו האחר? איפה מתחילה המציאות הפרטית ומסתיימת בתעתוע ציבורי ואובדן הפרטיות?

שנהב יעיש
צילום עידו לביא
נועה טרלובסקי
צילום עידו לביא
חן ברכה
צילום עידו לביא

I AM JOURNRY

קולקציות שהן מיקס בין ילדות לבגרות, בין תל אביב לערד, בין דמויות היסטוריות וספרותיות, גיבורי תרבות מובילים ומשפיעניות עכשוויות ששוברות את הרשת, בין הלחץ והרדיפה היומיומית לתרגול מיינדפולנס.
תחילתו של המסע האישי בהשראה ויזואלית וציורית, עם כוונה אמיתית לשלב בצורה היברידית בין עבר ועתיד, בין חלומות בהקיץ למסע בתוך השינה, בין מקומי לבינלאומי, בין מסורת והיסטוריה תרבותית לחוויות אישיות המעסיקות את דור ה .z

עדי ענתבי
צילום עידו לביא
אן דאהן
צילום עידו לביא