בואו נודה באמת, מבחן הזוגיות האולטימטיבי הוא לא הטיול הראשון יחד לחו”ל, אלא היכולת לשרוד בהצלחה את התקופה שלפני ליל הסדר. חלוקת המטלות בניקיונות, הפוליטיקה הנפיצה של “אצל מי עושים השנה?” והרגע שבו אנחנו צונחים מותשים אל הכיסאות סביב השולחן, מנסים לחייך אל הדודות כשהבטן מקרקרת. אבל מה אם נספר לכם שדווקא שם, בין הביצה הקשה לכתמי התירוש, מונח אחד המדריכים המבריקים והעתיקים ביותר לטיפול זוגי?
ההגדה של פסח לא רק מספרת על יציאה מעבדות לחירות היסטורית, היא משרטטת עבורנו מפת דרכים מדויקת ליציאה מהשגרה השוחקת, מהקיבעונות ומה “מצרים” הפרטית של מערכת היחסים שלנו. מכל סמל על השולחן אפשר לגזור עקרון פסיכולוגי שיכול להציל, לשדרג ולהעמיק את הקשר. הנה 10 תובנות מפתיעות שקערת הסדר יכולה ללמד אותנו על אהבה, שותפות, ואיך לקרוע יחד את הים גם כשהגלים בבית קצת סוערים.
- מעבדות לחירות: האמנות של לתת ספייס
פסח הוא חג החירות, אבל בזוגיות, לפעמים אנחנו שוכחים מה המילה הזו באמת אומרת. הנטייה הטבעית (והמובנת) בתחילת קשר היא להתמזג לישות אחת ולעשות הכל יחד, אבל אהבה אמיתית ובריאה לא בנויה מכלא של תלות הדדית, אלא משני אינדיבידואלים חזקים שבוחרים לצעוד יחד. חירות זוגית משמעותה להעניק זה לזו את המרחב לנשום, להתפתח, לטפח תחביבים אישיים ולהיפגש עם חברים בנפרד, כשאנחנו משאירים אוויר בתוך הביחד, אנחנו מאפשרים לאהבה לצמוח מבלי להיחנק. אחרי הכל, גם בני ישראל היו צריכים ללכת קצת במדבר כדי למצוא את עצמם ונודה בזה 40 שנה.
“חירות זוגית משמעותה להעניק זה לזו את המרחב לנשום, להתפתח, לטפח תחביבים אישיים ולהיפגש עם חברים בנפרד”
- מצה: היופי שבפשטות נטולת פוזות
המצה היא הלחם שלא הספיק לתפוח. אין בה שמרים, אין בה אוויר חם, יש בה רק קמח ומים (וכן, נטייה כרונית להתפורר על הספה). בעידן שבו הכל מרוח בפילטרים של אינסטגרם, אנחנו נוטים “להתפיח” גם את הזוגיות שלנו להציג שלמות כלפי חוץ, ולפעמים אפילו לשחק משחקים כלפי פנים. אבל מערכת יחסים חזקה באמת לא זקוקה לדרמות מיותרות, מחוות גרנדיוזיות מדי יום או מסכות. היופי שבמצה הוא הכנות.זו היכולת לשבת יחד בטרנינג מהוה, בלי איפור, בלי מילים מפוצצות, ולהרגיש הכי בבית בעולם. זו הפשטות המנחמת של: “אני אוהב/ת אותך בדיוק כפי שאת/ה, בלי התפחות ובלי תוספות מלאכותיות”.
- מרור: לצלוח יחד את הטעם המר
בואו נודה באמת, אף אחד לא נהנה מביס של מרור. אבל הוא שם, במרכז קערת הסדר, מזכיר לנו שהחיים הם לא תמיד דבש (או סילאן, אם אתם מאסכולת החרוסת האשכנזית ואצלי הפרסית עם כל האגוזים). כל זוג, גם המאוהב ביותר, חווה רגעים מרירים, משברים פיננסיים, אתגרי הורות, שחיקה, או סתם תקופות שבהן בקושי מצליחים להסכים על סדרה בנטפליקס בלי לריב. השיעור של המרור הוא לא להתעלם מהקושי או לטאטא אותו מתחת לשטיח, אלא לתת לו מקום, להכיר בו ואז לעבור אותו ביחד. כשאנחנו אוכלים את ה”מרור” הזוגי כצוות, בלי להאשים ובלי לברוח, הוא הופך לפחות כואב. ובינינו? המרירות הזו היא בדיוק מה שמעניק לרגעים המתוקים של החיים פרופורציה וגורם להם להרגיש כל כך נפלאים אחר כך.
- ארבע כוסות: לעצור, להרים לחיים ולחגוג
בליל הסדר אנחנו מצווים לשתות ארבע כוסות של יין. לא כוס אחת גדולה ומרדימה בסוף, אלא ארבע כוסות שמפוזרות לאורך הערב. ולמה? כדי להזכיר לנו לעצור מדי פעם, לקחת רגע של נחת, ולחגוג את השלבים בדרך אל הגאולה. במרוץ החיים של עבודה-ילדים-משכנתא-סידורים, קל מאוד לקחת את בן הזוג כמובן מאליו ולהישאב לשגרה. ה”ארבע כוסות” של הזוגיות הן העצירות הקטנות והיזומות הללו כוס קפה משותפת בבוקר לפני הטירוף, הודעת טקסט אוהבת (וסתמית) באמצע יום עמוס, או דייט קצר על המרפסת כשהילדים סוף סוף ישנים.אל תחכו רק ליום הנישואין או לוולנטיין כדי לחגוג את האהבה שלכם. תרימו לחיים גם על ההצלחות הקטנות ועל הקסם שביומיום.
- בדיקת חמץ: לנקות את המטענים הרגשיים (ולא רק את הפאנלים)
רגע לפני החג אנחנו הופכים את הבית כדי למצוא כל פירור חמץ שנשכח מאחורי הספה, בזוגיות, ה”חמץ” שלנו הוא אותם עלבונות ישנים, טינות קטנות וויכוחים שלא באמת פתרנו, אלא רק דחפנו עמוק למגירה.כדי להתחיל מחדש ולצמוח, אנחנו חייבים לעשות “ביעור חמץ” רגשי.זה הזמן להוציא החוצה את הפנקסנות, לשחרר את המשפטים שמתחילים ב-“אתה תמיד…” או “את אף פעם לא…”, ולנקות את האוויר.סליחה כנה וסגירת מעגלים הם חומרי הניקוי החזקים ביותר לזוגיות.
- “מה נשתנה”: לשמור על הסקרנות חיה
אחד האויבים הגדולים של האהבה ארוכת השנים הוא האשליה שאנחנו “כבר יודעים הכל” על בן או בת הזוג שלנו.אנחנו מפסיקים לשאול, מפסיקים לחקור, ומתחילים להניח הנחות.קושיית ה”מה נשתנה” מזכירה לנו לא לאבד את הסקרנות. אנשים משתנים, מתפתחים, חולמים חלומות חדשים ומפתחים פחדים חדשים.תשאלו שאלות, תתעניינו באמת איך עבר היום, מה מעסיק אותם עכשיו ומה הם היו רוצים לעשות אחרת. תנו להם להפתיע אתכם מחדש.
- כרפס במי מלח: הכוח שברגישות ופגיעות
הטבילה של הכרפס – סמל האביב וההתחדשות במי המלח שמסמלים דמעות, היא תזכורת פסיכולוגית מבריקה.הרבה פעמים אנחנו מנסים לשחק אותה “חזקים” מול בני הזוג שלנו, להסתיר כאב או חולשה כדי לא להעיק.אבל בזוגיות, המים המלוחים של הדמעות והפגיעות הם בדיוק מה שמשקה את הצמיחה. היכולת להוריד חומות, לחשוף פגיעות, להגיד “קשה לי” או “אני מפחד/ת”, מייצרת אינטימיות עמוקה ששום שיחת חולין לא יכולה לייצר.זה בסדר לבכות ביחד, משם צומח האביב.
- אפיקומן: אל תשכחו לשחק!
למה אנחנו מחביאים את האפיקומן? כדי להשאיר את הילדים ערים וסקרנים, אבל בואו נודה באמת, גם מבוגרים צריכים קצת משחק בחיים שלהם.שגרה יכולה להיות שוחקת, משעממת ולפעמים אפילו קצת יבשה (כמו מצה ביום השביעי של פסח).אל תוותרו על הצד השטותי והשובב שלכם, תעשו הפתעות קטנות אחד לשנייה, תצחקו על עצמכם, תחביאו פתק מצחיק בתיק העבודה, ופשוט תזכרו להיות חברים שמקשקשים ונהנים יחד, הומור הוא הדבק החזק ביותר בזוגיות.
- זרוע: להיות משענת ברגעים קשים
בזמן יציאת מצרים, נדרשה “יד חזקה וזרוע נטויה”. במערכת יחסים ארוכת טווח, בני הזוג מתפקדים לא פעם כ”זרוע” אחד של השנייה.יהיו תקופות שבהן אחד מכם יהיה חלש יותר, מותש, חולה או במשבר קריירה.זה בדיוק הרגע שבו הצד השני צריך להושיט זרוע חזקה ויציבה, לקחת את המושכות ולסחוב את האלונקה המשותפת.השותפות האמיתית נמדדת בידיעה שיש מי שיתפוס אותך כשאתה נופל, בלי שיפוטיות ובלי פנקסנות לא כמו החובות בסרט ספיחס שקיטבג עם כל החובות שלו נפל לתוך ה…
- פתיחת הדלת לאליהו הנביא: להשאיר מקום לאופטימיות וחלומות
בשיא הערב או בתחילתו של כניסת החג, אנחנו קמים ופותחים את הדלת כדי לקבל את פניו של אליהו הנביא, סמל התקווה והגאולה העתידית.זוגיות בריאה חייבת להשאיר תמיד “דלת פתוחה” לעתיד משותף ומרגש.אל תסתפקו רק בלשרוד את ההווה, תחלמו יחד.תכננו את החופשה הבאה, תדברו על איפה תרצו לגור בעוד עשור, או פשוט תשמרו על אופטימיות משותפת שהטוב ביותר עוד לפניכם. כששני בני הזוג מביטים קדימה באותו הכיוון, הדרך הרבה יותר קלה עם חזון על שולחן החג.
“אנחנו מנסים לשחק אותה “חזקים” מול בני הזוג שלנו, להסתיר כאב או חולשה כדי לא להעיק.אבל בזוגיות, המים המלוחים של הדמעות”
לעשות ‘סדר’ באהבה
אומרים שליל הסדר נקרא כך כי יש בו מסלול ברור ומוגדר מראש.אהבה וזוגיות, לעומת זאת, הן הרבה דברים אבל ‘מסודרות’ הן בדרך כלל לא.ועדיין, כשאנחנו מאמצים את החירות לאפשר מרחב, את הפשטות והכנות של המצה, את העמידות והשותפות מול המרור, ואת השמחה שבעצירות הקטנות לחגוג את החיים אנחנו בונים זוגיות עמידה, עמוקה ומרגשת.בחג הפסח הזה, רגע לפני שאתם מתלוננים שהבטן שלכם עומדת להתפוצץ ממצה ושוקולד, תסתכלו על מי שיושב לצידכם, תשחררו חיוך, ותזכרו שיצאתם ממצרים יחד, ולשניכם יש עוד המון לגלות ולאהוב.
חג שמח ואביב של אהבה!
מאת יוסף ניקבחת, מאמן מנטלי 054-8110999
הוספת תגובה