כשנשאל מדוע הוא כה זעוף הוא הוא השיב במבטאו ההונגרי הכבד – מה קרה? ראיתם מה כתבו עלי? – מה כתבו עליך, שאלו; והוא השיב – שכתבו עליו שהוא שונא מזרחים. אני שונא מזרחים? הוא הביט בתמהון, אני לא שונא מזרחים, אני שונא את כולם!
את האמירה הזו, יש לחבר לסצינה האלמותית מסרטו של קישון בו השוטר אזולאי, בטוח שלכד טרוריסט ערבי ביפו. כשמציגים בפניו את ה”טרוריסט”, מסתבר מיד כי הוא יהודי ממוצא מזרחי. דמותו של ה”ערבי”, משוחקת בידי יוסף שילוח מושא הסרט – “בעל החלומות”. ושיאה של הסצינה, היא אותה סולחה בה השניים, אוחזים זה בידו של זה, מצמידים מצח למצח, ומתחילים לרקוד ריקוד ים תיכוני וממשיכים בשתיית אוזו. שניהם זרים בארצם, וקישון, שכנראה ככותב סאטירות צריך היה מצד אחד מעט מיזנתרופיות, היה עמוק בפנים, אוהב אדם.
החלומות הוא סרט נפלא העוסק בשילוח אשר כל ימיו, חרף הצלחותיו הפנומנליות, היותו מוכר בכל בית ורחוב בישראל, חי תמיד כזר בארצו. יהודי, שחש עצמו ערבי, גם כשהוא מדבר עברית שוטפת. שילוח הוא האנטי תזה של מי שלכאורה, אבל לתחושתו – לכאורה בלבד, ניפץ את תקרות הזכוכית של שחקן ממוצא מזרחי, ששיחק לצידם של מובילי התיאטרון והקולנוע הישראלי החל משנות השישים ועד לסוף המאה הקודמת. הדמויות הקומיות ששיחק, הפכו לבסוף לסממן ההיכר המובהק שלו – לרוב הפרסי הגאה והזקוף, אך תמיד ניגודו של הישראל יפה הבלורית ששילוח רצה להיות בכל מאודו. עד שוויתר. המעבר בין הדמויות ששיחק לשילוח האיש, בווידויים אישיים שתועדו בידי בתו עומר, חושפים אדם פשוט, סגפן, בעל תהומות של עצב ורגישות. בעיקר רגישות נוכח הממסד שגם כשקיבל אותו לכאורה לתוכו, ליהק אותו תמיד לתפקיד הזר, ובעיקר כשהפריצה הקרייריסטית שלו הייתה כששיחק דמויות של ערבים, בעידן שבו ערבים הם האויב האולטימטיבי של מדינה החיה על חרבה כנגד שכניה.
מכאן, הדרך להפוך לאיש שלום ביקורתי, מודר, מנוכר, מתריס, איש מצפון – “איש שמאל ראדיקלי” כפי שאחרים יבקשו לראות בו, הייתה סלולה. התחנה האחרונה המשמעותית בחייו של שילוח המשתקפת היטב בסרט תהיה אפוא כששילוח הופך לאדם פוליטי רגיש. הוא מביט בחייו שלו, ורואה את השתקפות הנרטיב של הערבי בן הארץ שאיבד את אדמתו. שילוח פוגש את אנשי אש”ף בעידן שזו עדיין עבירה, מפגין, מדברר, ולבסוף גם עוזב את ישראל לטובת כפר נידח בצרפת. שילוח, האיש והמזוודה החוזרת ושבה בסרט כל העת מאחורי כתפו, הם סמלו של הסרט המרגש, האישי והקולקטיבי הזה גם יחד, בדבר היותו של אדם פליט נצחי בארצו. טרגדיה המתגלמת לרוב בדמויות הקומיות והביקורתיות שגילם. בקיצור סרט נפלא, שחייבים לראות יותר מפעם אחת!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הקרנות נספות: יום ו’ 22.8.25, שעה 13:30 | שבת 23.8.25, שעה 13:30 | יום ג’ 26.8.25, שעה 11:00 | יום ו’ 29.8.25, שעה 11:00 | שבת 30.8.25, שעה 14:00
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה