במרכז הקולקציות השנה עמדו חוויות אישיות של אהבה, שבר, זיכרון, בית וזהות, שהפכו על המסלול לשפה עיצובית חשופה, עכשווית ומלאת עוצמה. מדי שנה מסמנת תצוגת הגמר של שנקר את כניסתו של דור חדש של מעצבות ומעצבים אל התעשייה, ומשמשת נקודת מפגש בין אקדמיה, אופנה, תרבות ותעשייה. השנה בלט במיוחד המעבר מאסתטיקה גרידא אל עיצוב שביקש לספר סיפור אישי, לעורר מחשבה ולהגיב למציאות מורכבת.
אמת חשופה על המסלול
“מחזור 2026 של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בוחן מחדש את המרחבים הפנימיים, האינטימיים והפגיעים ביותר שלנו,” אמר אילן בז’ה, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. לדבריו, קולקציות הגמר של השנה בחרו להישיר מבט אל המציאות, להשיל מסכות ולתת מקום לאמת אנושית וחשופה. הבוגרים והבוגרות פירקו את הפנטזיה על מציאות מושלמת, והעניקו נוכחות נראית לעין דווקא לחוויות חיים בלתי נראות, תוך שהם מוצאים כוח ויופי מטלטל באסתטיקה של הפגום והשבור. כך, ציין בז’ה, שורטט מחדש מסע הזהות, לא כגורל מוכתב, אלא כבחירה אקטיבית. “זוהי אסופת עבודות המוכיחה שדווקא מתוך הרעשים החיצוניים והפנימיים צומחת אופנה חדשה: אנושית, אמיצה וכנה לחלוטין,” סיכם.
מאחורי כל קולקציה עמד סיפור אחר. יש מהבוגרים שבחנו את השפעות המלחמה והפוסט־טראומה, אחרים עסקו באובדן, בזיכרון ובהנצחה, במערכות יחסים, במגדר, במוגבלויות, במורשת תרבותית או באידיאל היופי. מתוך החוויות האישיות הללו נולדו קולקציות שלא הסתפקו ביצירת בגד, אלא ביקשו לייצר שיח רגשי, חברתי ותרבותי, לצד הרצון להפוך חוויה אישית לאמירה אוניברסלית.
סיפורים שנשארו איתך אחרי שהמסלול התרוקן
בין הפרויקטים הבולטים שהוצגו:
- מיכל עבר הדני תרגמה את זיכרונות ילדותה מחופשות בארצות הברית לקולקציה שבחנה את הפער שבין החלום האמריקאי לתרבות הצריכה והעושר החדש.
- ניצן ביטאו יצאה למסע בעקבות סיפור עלייתו של אביה מאתיופיה, ושילבה בין מסורות לבוש אתיופיות לבין תפירה עילית עכשווית.
- מיאר ברכאת חקרה את הזהות הדרוזית והציעה פרשנות עכשווית למתח שבין מסורת, שייכות ושינוי.
- הגר לאוטמן הקדישה את קולקציית הגמר שלה לחברתה שנרצחה בפסטיבל נובה, ועיצבה מחווה שעסקה בזיכרון, אהבה והמשכיות.
- נעמה קפלן, המתמודדת עם לקות שמיעה, העניקה ביטוי חזותי לעולם שבין קול, שקט ותחושה.
- עידו קרני הפך את ההתמודדות האישית עם תסמונת טורט לשפה עיצובית שחקרה את היחסים בין הגוף, התנועה והזהות.
- אופיר ויסל, סמלת מילואים, שאבה השראה מחוויותיה ותרגמה את חוויית הפוסט־טראומה לקולקציה שכללה ציורים, טקסטים אישיים וחומריות צבאית לצד רכות ופגיעות.
- תמר בלומנפלד בחנה את אידיאל היופי ואת שבריריות הגוף האנושי באמצעות צלליות מפורקות, תפרים גלויים וטכניקות שהדגישו דווקא את חוסר השלמות.
בדים, גלאם וגבריות נועזת
מבחינה חומרית, בלטה בתצוגה השנה עשירות רבה: הבוגרים שילבו בעבודותיהם מגוון רחב של בדים, מכותנה ושיפון ועד אריגה, עור וקטיפה, לעיתים בשילובים בלתי צפויים בתוך אותה יצירה. תשומת לב מיוחדת ראויה גם לעיצובי הגברים שהוצגו על המסלול, שהעניקו לתצוגה נוכחות בולטת וטון משלהם, שילוב נועז של גבריות וגלאם. עיצובי המכנסיים והחליפות נעו בין קווים חדים לגזרות רכות יותר, וגוונים כמו ורוד וצהוב הוסיפו לבגד הגברי זוהר בלתי שגרתי.
שיתוף פעולה שמאמין בדור הבא
התצוגה התקיימה השנה בבית הפניקס, במוזיאון קמפוס הפניקס בראשון לציון, שצפוי להיפתח לקהל הרחב באוקטובר 2026 ולהציג יותר מ־1,400 יצירות אמנות ישראליות נבחרות. הבחירה לקיים בו את תצוגת הגמר של שנקר, עוד בטרם נפתח לציבור, ביטאה את מעמדה של תצוגת הגמר כאירוע תרבותי מוביל בזכות עצמו, במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך בין שנקר לקבוצת הפניקס, שותפות שהתקיימה השנה בפעם השלישית.
יצירות הבוגרים, שנוצרו לאורך ארבע שנות לימוד, נולדו בתקופה מאתגרת ורוויית טלטלות עבור החברה הישראלית, וניכר היה כי הדבר בא לידי ביטוי ישיר בעיצובים שעלו על הבמה. השנה שחלפה נחשבה לאחת המוצלחות ביותר עבור המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר בזירה הבינלאומית: בוגרי המחלקה הציגו עבודות בחו”ל, בין היתר בספרד, איטליה, צרפת ולונדון, וזכו במקומות ראשונים בתחרויות מובילות באירופה.“אנו גאים ללוות זו השנה השלישית את שנקר ואת תצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה,” אמר אייל בן סימון, מנכ”ל הפניקס. לדבריו, השותפות בין הפניקס לשנקר נבעה מהכרה בחשיבותם של חינוך, חדשנות, יצירתיות ויזמות בעיצוב עתידה של החברה הישראלית.
בן סימון הוסיף כי לצד התמיכה בתצוגת הגמר, פעלו שני הגופים יחד ליצירת סביבות למידה חדשניות, לקידום מחקר, לפיתוח יוזמות משותפות ולהענקת כלים לדור הבא של היוצרים, המעצבים והמהנדסים. “עבורנו, השקעה בהון האנושי ובמצוינות אקדמית היא השקעה אמיתית בעתיד,” אמר. “הבוגרות והבוגרים של שנקר מוכיחים פעם נוספת שיצירה יכולה להיות גם אמירה חברתית, תרבותית ואנושית, ואנו גאים להיות שותפים לדרך שמאפשרת לכישרונות הללו לצמוח, להתפתח ולהוביל.”
החיבור בין מוסד אקדמי מוביל לבין אחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל ביטא תפיסה משותפת של השקעה ביצירתיות, בחדשנות ובדור הבא של היוצרים, ואפשר לחשוף את עבודות הבוגרים לקהל רחב, לאנשי התעשייה ולמובילי דעת קהל. תצוגת הגמר של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר הציגה השנה דור חדש של מעצבות ומעצבים שהבינו כי אופנה היא הרבה יותר מבגד, היא דרך לחקור את המציאות, לעבד חוויות, לשאול שאלות ולספר סיפורים שנשארו עם הצופים הרבה אחרי שהמסלול התרוקן.
בעודי יושבת בקהל ומתבוננת בתצוגה, קשה היה שלא לשים לב שמדובר בהרבה יותר משואו גמר סטודנטיאלי. חלק ניכר מהיצירות שעלו על המסלול נראו ראויות ללבישה ממש, פריטים אל־זמניים שיש בהם ייחודיות אמיתית ולא רק אמירה חזותית. זו הייתה תצוגה מעוררת השראה, חזקה ואותנטית, שהוכיחה פעם נוספת ששנקר ממשיכה לבסס נוכחות משמעותית הן באירופה והן בבית.
הוספת תגובה