המיזם משלב אופנה, אמנות והנצחה לאומית בדרך חדשה, עוצמתית ומלאת רגש. לדברי המעצבים: “הפרויקט הזה הוא לא רק זיכרון – הוא אמירה חזקה על בחירה בחיים”.
לזכר שבע נשים
הפרויקט קרוי על שמו של סמ״ר אחיה דסקל הי״ד, שנפל בדצמבר 2023 בקרב בסג’עיה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”. הוא מוקדש לזכרן של שבע נשים: שש הנרצחות בטבח 7 באוקטובר: עדן בן רובי,שני גבאי,הילי סלומון, שי רגב,מאיה ביטון, נועה זנדר והפרמדיקית סמ״ר אגם נעים ז״ל, שנפלה בקרב בעזה.
דמותו של אחיה דסקל ז״ל
שלומית דסקל, אמו של אחיה, סיפרה כי בנה היה “אדם מאיר פנים, איש של עומק וסקרנות”. הוא אהב ספורט, מדעים ומוזיקה קלאסית, וחלם להחזיר את החטופים ולשמור על ביטחון המדינה. אחיה נהרג מחטיבת גולני במארב מחבלים בבית ממולכד, והוא רק בן 19 וחמישה חודשים.
הגישה הייחודית
מדובר בתצוגת אופנה יוצאת דופן. המארגנים הסבירו כי בחרו לספר את סיפור חייהן של הנשים באמצעות שמלות כלה, לא כסמל לפרידה, אלא כתחילתו של משהו חדש. את האירוע הנחתה לאה ינאי, שסיפורה האישי נוגע ללב: אחותה נחטפה ב־7 באוקטובר. בדבריה היא תיארה את הנשים כ*”מלכותיות טהורות שהיו ואינן”*, והוסיפה: “כל אחת מהן נושאת בלב שלנו עולם ומלואו,צבעים, חלומות וחזון. זהו חיבור בין אופנה לזיכרון, בין עיצוב למשמעות, בין כאב לתקווה”.
שמלות עם נשמה
לכל אחת מהנשים עוצבה שמלת כלה ייחודית, בהשראת סיפור חייה, חלומותיה והאור שהביאה לעולם, אור שנגדע באכזריות. התהליך בוצע בשיתוף פעולה עמוק ואישי עם משפחות הנרצחות, מהסקיצות והבחירה בבדים ועד התוצאה הסופית. בתצוגה צעדו אחיותיהן של הנופלות ובת דודתה של עדן בן רובי, ששיתפו את הקהל בזיכרונות אישיים שהיו השראה לשמלות. המסלול לווה בפסקול מוזיקלי שנבנה בהשראת הנשים. אמה של עדן בן רובי ז״ל אמרה בדמעות: “הן לא הספיקו לצעוד בשמלתן. תודה שעשיתן את הבנות שלנו לכלות, ולו רק בדמיון. היום השמיים מודדים לה שמלה”, הן כאן בכל תפר בשמלה”…
מאחורי היוזמה
את הפרויקט יזמו המעצבים ג’ניפר שגנון, ירין רווח וליפז חיו, שהקימו את הסטודיו המשותף חודשים ספורים לאחר פרוץ המלחמה. ירין דוד רווח, חבר קרוב של משפחת דסקל, סיפר: “אחרי שאחיה נהרג, הרגשתי שאין לי ברירה אלא לעשות משהו שיחזיק את הזיכרון שלו ושל הנשים שנרצחו אבל גם יעניק תקווה. היה ברור לי שהפרויקט הזה לא יכול להיות רק על אובדן, אלא גם על חיים”.ג’ניפר שגנון הוסיפה: “כמעצבי שמלות כלה אנחנו רגילים לעבוד עם חלומות, רגעים של שמחה, אהבה ואור. שבע הנשים האלה לא זכינו להכיר אישית, אבל נכנסו ללבנו. ניסינו להחיות אותן דרך הבד, לתת להן את הרגע שלהן על המסלול, שהשמלות ימשיכו את הריקוד שנגדע”.
עוצמה על המסלול
תצוגת האופנה הייתה רגע שיא מרגש. מול הים והשמש הבוהקת צעדו האחיות בשמלות לבנות וצחות, וכל צעד היה טעון בזיכרון ואהבה. לא הייתה דמעה אחת שלא זלגה על לחיי המוזמנים. זו הייתה עוצמה של יוזמה נדירה, לזכור ולהנציח, בעיצוב שנעשה בהשראת מה שכל אחת מהנשים אהבה. הן יישארו בליבנו לעד.
חוויה שמעבר לטקס זיכרון
האירוע, שהגדיר מחדש את מושג ההנצחה, שילב אופנה ואמנות כאמצעי לספר את סיפורן של הנשים לא רק כקורבנות טרגדיה, אלא כבעלות חיים, חלומות ותשוקות. “אחיה” הוא לא עוד טקס זיכרון, זו חוויה מרגשת של כאב, השראה ואמונה בכוח הרוח האנושית לבחור בחיים.
סיפורים אישיים של הנשים:
סמ”ר אגם נעים ז”ל- בת 20, נפלה ב י”ד באלול התשפ”ד, 17 לספטמבר 2024 , פרמדיקית ולוחמת בחטיבה 401, גדוד 52 של חיל השריון. אגם התגוררה עם הוריה דורית ויורם ואחיותיה יובל ופלג בקיבוץ משמרות והיא החיילת הראשונה שנהרגה בקרב במהלך התמרון ברצועת עזה מפיצוץ מבנה ברפיח. אחותה, פלג, צעדה בשמלה שנתפרה בהשראת אדם וחייה.
הילי סולומון הי”ד- בת 26, בתם של מרגרט-מגי וברנרד והיא אחותן הצעירה של קרן-אור וטל. הילי סולומון נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה”נובה” באזור רעים ביום שמחת תורה. היא הוגדרה כנעדרת, ורק בתום שלושה ימים ארוכים של חרדה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה.
הילי אהבה מוזיקה וריקודים ובכל מקום שרקדה בו בלטה בריקוד העוצמתי שלה, והייתה האחרונה להישאר על הרחבה. בחודשים האחרונים לחייה פעלה במרץ להקמת העסק, היא קראה לו בשם: “אשכרה”, ניהלה וקידמה את העסק והחלה לייבא ולעצב בגדים ולמכור בדוכני פסטיבלים למיניהם. היא כבר ראתה את החלום שלה מתחיל להתממש ותכננה בקפידה את הקמת אתר המותג. ההשקה של העסק נקבעה ל-20.10.2023.באחת מהופעותיה האחרונות בפארק הירקון לבשה הזמרת נועה קירל את הג’קט שעיצבה הילי.בנוסף, אחרי שהילי סולומון ז”ל נרצחה במסיבת הנובה, הרגישה אחותה טל, שעמדה להתחתן שהיא לא רוצה לחגוג. אבל אז הגיע החיבור עם מעצבי JYL BRIDAL ויחד איתם יצרה טל שמלה שמנציחה את אחותה האהובה.טל, אחותה של הילי, צעדה עם השמלה שעוצבה בהשראתה בתצוגה.
עדן בן רובי הי”ד- עדן, בת 23. בתם של מירב ועוזי מראשון לציון. אחות לרועי.עדן גדלה והתחנכה בראשון לציון. הייתה נערה יצירתית ומוכשרת מאוד, אומנית במלוא מובן המילה. היא אהבה לצייר ויצרה יצירות של אומנות חזותית במגוון חומרים ובטכניקות שונות, החל בציורים על קנבס וכלה בעיצובים על אדניות, בגדים וגלשנים. כל חומר הפכה למשטח ליצירתה.
כשבגרה התפרנסה מאומנות, עיצבה וציירה עבור בעלי עסקים רבים ועבור הפקות שונות. אחת מעבודותיה הייחודיות הייתה ציורי גלשנים עבור קהילת הגולשים של חוף ראשון לציון. בפרופיל האינסטגרם שלה מוצגות רבות מיצירותיה. כשהחל מטח הטילים, נפסקה המוזיקה ורבים רצו לתפוס מחסה.עדן בן רובי נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל ה”נובה” באזור רעים יחד עם בן זוגה אריאל ביטון. כשהחל מטח הטילים, נפסקה המוזיקה ורבים רצו לתפוס מחסה. עדן ואריאל הצליחו לברוח מהמקום והגיעו למיגונית הקרובה לקיבוץ בארי.מחבלי חמאס שהגיעו למיגונית, ירו בכל מי שהיה שם. עדן הוגדרה כנעדרת ורק בתום חמישה ימי חרדה ואימה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה.אחת הניצולות מהמיגונית היא הזמרת יובל רפאל, שסיפרה כי עדן למעשה הצילה את חייה ברגעים המבעיתים.בת דודתה של עדן, מאיה כץ,צעדה לכבודה בשמלת הכלה שנתפרה בהשראתה.
נועה זנדר הי”ד – נועה, בת 22, בתם של מלי (מזל) ועמית מראשון לציון. אחות לחן, גל ויובל.לפני השירות הצבאי התנדבה בבית ספר לחינוך מיוחד “בלקינד” בראשון לציון, שבו לומדים תלמידים עם מוגבלות שכלית. גם שם הכירה את האחר והשונה, לימדה אותם כישורי חיים, פעלה למענם ודאגה שיראו בהם שווים.בספטמבר 2023 הכירה את בן זוגה, דניאל, והייתה מאוהבת ומאושרת. כחודש לאחר מכן הבעלים של רשת ההמבורגרים בה עבדה- “בורגר בר” הציע לה הצעה שאי אפשר לסרב לה – לפתוח ולנהל את הסניף הראשון שלהם בחו”ל, בברוקלין שבניו יורק, ארצות הברית. היא קיבלה את ההצעה, הוזמן לה כרטיס טיסה לאמצע אוקטובר ואף הוכנה דירה עבורה בברוקלין.בני הזוג החליטו למצות את הזמן לפני נסיעתה של נועה, ולבלות זמן איכות בפסטיבל הנובה.כשהחל מטח הטילים, נועה ודניאל רצו לכיוון הרכב והיו בין הראשונים שהצליחו לצאת מהמקום. שוטרים כיוונו אותם לכיוון קיבוץ רעים. בשעה 07:00 הגיעו למיגונית והמתינו שם עם עוד 40 איש. היא ניסתה להרגיע את האנשים במיגונית ואז, מסיבה שאינה ברורה יצאה מחוץ למיגונית ומייד נורתה על ידי מחבלים. נועה הוגדרה כנעדרת ורק בתום שישה ימים ארוכים של חרדה ואימה הגיעה אל המשפחה הבשורה הקשה שנרצחה. בן זוגה, דניאל, ניצל.אחותה של נועה היא הכתבת של ערוץ 13, חן זנדר, והיא צעדה בשמלה שנתפרה בהשראתה בתצוגה.
מאיה ביטון הי”ד – מאיה, בת 22, בתם הבכורה של מיכל ולורן ביטון, מפתח תקווה. אחות לנועה וגבריאל. אחרי התיכון התגייסה לצבא וסיימה מסלול לוחמה בחיל התותחנים. בהמשך, שירתה כמדריכת קליעה בבסיס שיבטה בנגב. לקראת סיום שירותה השתתפה כדגלנית בטקס יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, חוויה שהייתה גאה בה מאוד.את בן זוגה, אלירן מזרחי הכירה בתקופת התיכון. האהבה ביניהם פרחה והם הפכו לבלתי נפרדים. באוגוסט 2023 מאיה קיבלה הצעת נישואין מאלירן בסנטוריני ובהתרגשות גדולה הם החלו לתכנן את חתונתם. הם קבעו תאריך לחתונה, 12.9.2024, ומאיה אף מדדה שמלת כלה.מאיה נסעה עם בן זוגה אלירן ושתי חברות נוספות לפסטיבל “נובה” ליד קיבוץ רעים ועם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדו ושמחו. עם תחילת המתקפה הגיעו עשרות מחבלים למתחם המסיבה והחלו לירות לכל עבר. בני הזוג התחבאו במכולת אשפה והתכתבו כל הבוקר עם בני משפחתם. מאיה ואלירן נורו למוות ע”י מחבלים במכולה ונמצאו כשהם מחובקים. הם נטמנו זה לצד זו.אחותה של מאיה, נועה, תצעד בשמלה שעוצבה בהשראת חייה בתצוגה.
שי (הלנה) רגב הי”ד – שי, בתם של אפי (אפרת) ורון, מרמת ישי. אחות לניצן.בטיול שלפני הצבא נסעה לגאנה שבאפריקה לחודש של התנדבות בבית יתומים.
עם גיוסה לצבא שירתה כתצפיתנית במרכז הפיקוד “ים נחושת” שבגבול לבנון. לאחר מכן יצאה לקורס מפקדות. היא סיימה את שירותה כמפקדת במרכז הפיקוד, וביום העצמאות ה-70 למדינת ישראל נבחרה למצטיינת מפקד חטיבה.
כשהשתחררה מהשירות הצבאי עברה לגור בתל אביב ולמדה תקשורת בבית הספר לעיתונאות I-TEM. במהלך הלימודים הצליחה להגשים את חלומה המקצועי ועבדה בעיתון “מעריב” כעורכת מדור TMI, שימשה גם כמבקרת תרבות, מסעדות, תיאטרון וטלוויזיה. העבודה התחברה לאהבתה לאופנה, ולהיותה גורו של סטייל לכל מי שהכיר אותה. בשנת 2023 הכירה את ניר פורטי והאהבה ביניהם פרחה מייד, מההתחלה היה ברור לכולם שהקשר הזה רציני ושיימשך לנצח. בספטמבר 2023 עברו בני הזוג לגור יחד. הם תכננו לחגוג במדריד את יום הולדתו ה-30 של ניר. קודם לנסיעה לחו”ל הם החליטו לנסוע לפסטיבל הנובה עם זוג חברים טובים.לאחר מטח הטילים נפסקה המוזיקה וזמן קצר לאחר מכן החל ירי על המשתתפים. שי התקשרה מייד הביתה ואמרה שיש אזעקות צבע אדום ושמפנים את המסיבה. בשעה 8:01 הודיעה שהגיעו לרכב ושהם מנסים לצאת מהמקום אך היציאה פקוקה. שי אמרה לאימה שהיא אוהבת אותה וניתקה את השיחה. שי וניר הוגדרו כנעדרים. כשבוע לאחר מכן, כשניר עדיין נעדר, הגיעה הבשורה הנוראה ששי נרצחה. אחרי זמן מה נודע שגם ניר נרצח .אחותה של שי, ניצן, צעדה בשמלה שנתפרה ועוצבה בהשראתה.
שני גבאי הי”ד – שני גבאי, בת 25, בתם של רחל-מיכל ויעקב, מיקנעם עילית. אחות של אביאל וניצן.לאחר שהשתחררה מהצבא, נסעה לטייל במזרח הרחוק, וכששבה ארצה ביקשה להגשים את חלומה להיות עורכת דין, ונרשמה לתואר ראשון במשפטים ב”מכללה למנהל” בראשון לציון. במהלך לימודיה נסעה, במסגרת תוכנית לחילופי סטודנטים, לליון שבצרפת, ולאחר שסיימה בהצטיינות את התואר, התמחתה במשרד עורכי דין “גלעד בכר ושות'”.במקביל להתמחות, עבדה כמלצרית, כבודקת ביטחונית, וכברמנית במועדונים ובפסטיבלים בארץ ובעולם. בכך שילבה את אהבתה למסיבות ולריקודים עם עבודתה.שני התנדבה בעמותות להצלת בעלי חיים ולשמירה על זכויותיהם, וסייעה לעשרות כלבים נטושים להגיע למקום מבטחים ולמצוא בית חם. היא גידלה בביתה את כלבי הפיטבול – אלפא, נלה, בוף ופיג’ – והאמינה שהם אינם מסוכנים אם מגדלים אותם באהבה וברכות.
בערב שקדם למתקפה, הגיעה שני לעבודתה כבודקת ביטחונית בפסטיבל הטבע “נובה”. כשהחל ירי הטילים, ברחה ברכבה עם שני חברי ילדות שלה, לכיוון צפון. כשנשמעה שוב אזעקת “צבע אדום” נכנסו השלושה למיגונית בצומת עלומים. מספר דקות אחר-כך השליכו המחבלים ארבעה רימונים לתוך המיגונית, וחבריה נפצעו קשה ואיבדו את ההכרה. שני פתחה בריצה לכיוון רכבה, ונורתה מספר פעמים ברגלה השמאלית. היא הצליחה להגיע לרכב, והחלה לנסוע חזרה דרומה. בדרך פגשה קבוצת צעירים שהגישו לה עזרה ראשונה, וסייעו לה לעלות על רכב אחר שהיה אמור להעבירה לאמבולנס שנמצא באזור הפסטיבל.
כשהגיעה למרפאה בחניון רעים, המתינה לפינוי לבית חולים, אך בשל התקרבותם של מחבלים נמלטה עם אנשים נוספים והם מצאו מחסה באמבולנס. המחבלים ירו על מי שהתחבא מתחת לאמבולנס, ולבסוף ירו עליו טיל RPG שגרם לשרפתו המוחלטת. שני נחשבה לנעדרת, ורק בתום 47 ימים משפחתה התבשרה שגופתה זוהתה, תודות לשרשרת בצורת חצי סהר שענדה שנמצאה בסמוך לאמבולנס.ניצן, אחותה של שני צעדה בשמלה שעוצבה בהשראתה.
סמל אחיה דסקל ז”ל – פרויקט “אחיה” לזכרו של סמל לזכרו של אחיה דסקל ז”ל, שנפל במלחמה.בן 19. בנם של שלומית ועמוס, מחיפה. אח למנשה, אביגיל, תהילה, דוד, עטרה, אבישי, יצחק ורחל.בשירותו הצבאי באו לידי ביטוי אופיו הצנוע וטוב ליבו. הוא אמר מעט ועשה הרבה, וכל זאת בלי להתלונן. בטירונות ובהכשרה התנדב למשימות בלי לצפות לתמורה, גם למשימות שהיו פחות אהובות על חבריו כמו שמירות במשמרות לא נוחות או שטיפת כלים, וכאשר התעוררה מחלוקת בין החיילים בנוגע למטלה מסוימת, נהג ליטול על עצמו את המשימה. כן התנדב להישאר בשבתות בבסיס כדי שאחרים יוכלו לצאת לביתם.במקביל לכל זאת לא זנח את לימודי הקודש, ודרך התורה היא שהנחתה אותו. בכל שבת שנשאר בבסיס הקפיד ללכת לבית הכנסת וללמוד תורה, גם על חשבון זמן המנוחה שלו, ועודד גם את חבריו לעשות זאת. הוא התחבר למחלקה מקבילה של בני”שים (בני ישיבות), וכל אימת שעלה הדבר בידו הצטרף אליהם ללימוד תורה.
ב-30.11.2023 התבשר אחיה שהוא נכנס ללחימה בעזה. הכניסה לעזה הייתה בנמ”רים, ובעשרת הימים הראשונים ההתקדמות בשטחי עזה הייתה על כלי הרכב. לאחר עשרה ימים חיילי הפלוגה חברו לכוחות הרגליים שעסקו בטיהור בתים בשכונת סג’עייה ובחיפוש אחר פירי מנהרות. המחלקה של אחיה נחלקה לשלוש חוליות, ולמרות הזמן הקצר שלו בצבא, הוא מונה לפקד על אחת מהן.ב-12.12.2023 חוליה בפיקודו של מפקד המחלקה נכנסה לבית חשוד. עם כניסתם לבית נורה עליהם טיל RPG. מפקד המחלקה נפגע בחזהו ושלושת החיילים שהיו עימו נפצעו. אחיה הבין שכעת עליו לתפקד כמפקד המחלקה. הוא יצר קשר עם מפקד הפלוגה, ביקש מהחובש לטפל בפצועים וחילק את הגזרות בין יתר החיילים. כאשר מפקד הפלוגה הגיע הוא ביקש שני מתנדבים שייכנסו עימו לבית כדי לחלץ את הנפגעים. אחיה היה הראשון להתנדב. עם כניסתם לבית נורה עליהם טיל RPG. אחיה נהרג במקום, ויחד עימו נהרגו גם מפקד הפלוגה והחובש.בהשראת חייו יעוצב המסלול של התצוגה בצורה של תפילין מפותל עם קופסה עליה יעלו הצועדות.
האירוע נערך היום, ביום האהבה ט”ו באב, סמל לאהבה שנמשכת מעבר לזמן.
הוספת תגובה