יצירת מחול עכשווית – SOFI

המופע מתחיל באמירה ברורה ומידית שיש כאן סיפור. כזה שרוצה להיו מונכח ומסופר עוד בטרם הוא מתכוון להציג את יכולותיו המרשימות בריקוד.ואכן בחצי הראשון של המופע הסיפור חזק מהריקוד.החצי השני יציג הרבה יותר יכולות פיזיות, כאשר כבר נכיר את הסיפור ונזהה את המוטיבים שלו. הסיפור מדבר על מסע ועל משא. שיירת נפרדים על מסוע ארוך של מדבר רוצים להגיע לאיזשהו יעד, להתאחד ולנטוע, רוצים בית.תחושה מפרכת של חול ואבק.

הנוודות יש בה זמנים קשים, מערבולות, סופות וכל תלאות הדרך של אותם הנישאים ברוח.טלטלות הלהקה מאלצות לעיתים שוב היפרדות, וגם פציעות ואבידות, אך כוחם ישאף תמיד לאיחוד מחודש.התאבלות על המת מציגה מעין טקס זיכרון סביבו ועליו, שיש בו ניצחון והנצחה.השבט רוצה להנציח את שאיבד בדרך, אך גם לחגוג בריקוד ניצחון את מה שנותר ועל מה שהושג.תנועתם לא פעם מדמה תנועה בהילוך מהיר או איטי מהרגיל, תנועה על פני זמן רב ומרחקים.תנועה שמדמה מעוף ומשחקת עם מרחב הזמן.הרקדנים התנועעו כלהקת בעלי כנף שניתן לשמוע את משק הכנפיים שלהם.ברעיון הזה תמכו מנגינות של ניקור מקורים.

הוידאו ארט כתפאורה לוקח חלק חשוב בסיפור ומכתיב את תחושת המקום והזמן.המוזיקה הייתה עוצמתית, מעניינת, מגוונת ומשרתת את הנרטיב, ולוקחת אותנו מפריטות מיתר אוריינטליות מדבריות שבטיות, דרך תופים וגיטרה חשמלית רוקנרולית, ועד לאופרת עוגב המנפחת את החלל בצבע דתי ודרמטי.התלבושות כללו שמלות מושקעות ומפוארות שדיברו גם הן חול ואדמה, ומחוכים שיודעים דווקא להבליט גבריות. מפגש בין שני פרטים בלהקת הציפורים יוכל לבחון כל מיני דינמיקות אפשריות ביניהם, בין לחזק זה את זה ולרכב אחד על תנועת האחר, דרך התנגשות והתנגדות שתבלום את התנועה מולי, ועד למשחק שובב.לרגע חשתי מתבוננת בתנועה שבכלל מתרחשת במרחבי הרקיע, ורק לעיתים נוגעת לרגע בקרקע.ענייני הטקס והפולחן נותנים יציבות ומסגרת לשבט הנודד, שיסדיר את נשימתו בתנועות רכות ומלטפות.ככל שהמופע התקדם הוא פחות ריחף ויותר דהר.מכורח הנסיבות נאלץ השבט להעתיק את שורשיו.לאחר שעברו עקירה ממקום, החלו בתהליך חיפוש מחודש של בית, בו יוכלו שוב לנטוע, ולהשריש יסודות חדשים.