אתמול, ברחבת הקניון, משהו קרה. הריחות הגיעו לפני הבגדים תבלינים מרוקאיים, תה עם עשבי תיבול, ניחוחות שפתחו זיכרונות גם אצל מי שלא היה שם מעולם. השולחן נערך בסגנון אחר, מהתקופה ההיא, עם נישנושים שהזמינו להישאר. והאנשים באו. הרבה אנשים. לא בגלל שהם חיפשו עוד חנות, אלא כי הם הרגישו שמשהו כאן אמיתי.
“הכול נולד משתי סיבות,” אומרת לירון, ואפשר לשמוע בקול שלה שזה לא משפט שהיא חזרה עליו אלף פעמים. זה עדיין חי בה. “האחת רציתי להתלבש יותר צנוע. והשנייה אבא שלי נפטר.”הוא היה יליד קזבלנקה. גדל במרוקו, הביא איתו את כל העולם ההוא. “הבית שבו גדלתי היה מרוקאי בכל חדר,” היא מספרת. “הניחוחות, הבישולים, הדרך שבה דברים נעשו. וכשהוא הלך, משהו השתנה בי. התחלתי מסע. אני אמא לילדה בת ארבע, גרה בעמק חפר, ופתאום הרגשתי שאני צריכה לחזור לשורשים, אבל בדרך שלי.”
מה שמפתיע זה שלירון לא למדה עיצוב. “זה הגיע אליי,” היא אומרת, וזה לא נשמע מיסטי או מנופח כשהיא אומרת את זה. “כמו נביאה פנימית. שורשית.” זו לא אופנה שצמחה מתוך טרנדים ולימודים באקדמיה. זו אופנה שצמחה מתוך צורך. “עזריאלי אקדמי נתנו לי את הפלטפורמה,” היא מסבירה. “להפוך את הקולקציה שלי לרצפת מכירה אמיתית. וזו רק ההתחלה הקולקציה של 2026 כבר בדרך.” יש לה את הביטחון הזה, לא מהסוג הרועש, אלא השקט. כזה שיודע לאן הוא הולך.
השם ARMAND? “על שם אבא שלי,” היא אומרת, והעיניים שלה משתנות. “זכיתי שיש לו שם מיוחד. שם שאפשר לזכור, שם שנושא בתוכו משהו.”כשעמדתי שם אתמול, בין האנשים שהגיעו לראות את היצירות שלה, הבנתי שזה לא עוד לאנץ׳ של מותג. זה היה יותר כמו הזמנה לסלון אינטימי, אישי, עם הרבה לב. לירון עצמה הייתה שם, והיא לא שיחקה את המעצבת. היא פשוט הייתה אישה שרוצה לחלוק משהו.
הקולקציה עצמה לא ממהרת לשום מקום. גלביות שנשפכות במתינות על הגוף, חליפות בגזרות שמכירות את עקומות הנשימה, שמלות שנותנות לאישה מקום להיות. זו לא אופנה שדורשת ממך להשתנות בשבילה זו אופנה שמסתגלת אלייך. הבדים נבחרו כמו בוחרים מילים לשיר משי שנושם, כותנה שזוכרת את המגע, ויסקוזה שזזה עם הגוף ולא נגדו. מה שמעניין ב-ARMAND זה שלירון לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש. היא פשוט מסרבת להיגרר אחרי ההמצאות הזמניות של התעשייה. הבגדים כאן הם על-זמניים לא בגלל שהם “קלאסיים”, אלא בגלל שהם נאמנים למשהו פנימי יותר לאיך שאישה רוצה להרגיש כשהיא לבושה.
יש גם משהו משמעותי בבחירה הזו. בעולם שמפציץ אותנו בטרנדים חדשים כל שבוע, לייצר בגדים שאמורים להחזיק מעמד זה החלטה ברורה. זו אופנה שמכבדת לא רק את האישה שלובשת אותה, אלא גם את הזמן עצמו. הפופ-אפ הזה, שייהיה פתוח עד ה-27 לדצמבר במסגרת “עזריאלי אקדמי”, הוא רגע נדיר – הזדמנות לראות מותג בתחילת הדרך, כשהוא עדיין טרי ולא ממורכז. לירון פותחת כאן שיחה, לא מכירה. והשיחה הזו, שמשלבת בין מסורת מרוקאית עמוקה לבין מודרניות נקייה, מרגישה רלוונטית בדיוק בגלל שהיא לא מנסה להיות.
ARMAND פופ-אפ, קניון עזריאלי אילון, עד 27.12
הוספת תגובה