אבל המוח הוא לא מחסן – הוא עורך תוכן קשוח, כדי לשרוד את המציאות, הוא חייב לדעת מה לשלוח לארכיון ומה להשליך למגרסה. למה טוב לשכוח? (או: למה המוח שלכם הוא לא פח זבל). דמיינו שהייתם זוכרים בפירוט מוחלט כל חנייה שביצעתם אי פעם בחיים.בכל פעם שהייתם יוצאים מהקניון עם שקיות בידיים, המוח היה מריץ לכם “תצוגה מקדימה” של 5,000 מיקומים שונים, החנייה ברחוב הרצל ב-2012, החנייה בים בקיץ שעבר, וההיא שקיבלתם בה דוח בחיפה.
הייתם עומדים חסרי אונים מול עומס נתונים חסר תועלת, בזמן שהמכונית האמיתית שלכם נמצאת ממש מולכם, אבל מוסתרת תחת הררי “זבל דיגיטלי” סיוט, נכון? בזוגיות, המנגנון הזה פועל בדיוק באותו אופן, וטוב שכך לשכוח זה לא באג במערכת – זה הפיצ’ר הכי יוקרתי שלה המוח שלנו הוא לא ארכיון לאומי שחייב לתעד כל עלבון, הוא מנכ”ל יעיל שחייב לפנות מקום למלאי חדש.אם לא היינו שוכחים, הכאב של הפרידה הראשונה בגיל 16 היה צורב בנו באותה עוצמה גם בגיל 80, היינו הולכים ברחוב ומרגישים בכל רגע את המשקל המצטבר של כל שברון לב, כל ריב מיותר וכל הודעת טקסט מעליבה שאי פעם קיבלנו.בלי מנגנון השכחה, הלב שלנו היה נראה כמו מחסן גרוטאות עמוס, שאי אפשר להכניס אליו אפילו כיסא אחד חדש.
השכחה היא ה”אקמול” של הביולוגיה, היא חומר הסיכה שמאפשר לגלגלי הנפש להמשיך להסתובב בלי להיתקע בחיכוך של העבר, היא זו שמאפשרת לנו לקום בבוקר, להסתכל במראה ולראות אדם עם עתיד, ולא רק סבל שסוחב על הגב שק של 200 קילו של עלבונות עבר וזיכרונות פגי תוקף.המוח פשוט עושה לנו “טובה” – הוא מכבה את האור בחדרים שבהם אנחנו כבר לא גרים, כדי שנוכל להתרכז בבניית הבית הבא שלנו.
מה בכל זאת נכון לזכור?
המוח לא מוחק הכל, וטוב שכך. הוא שומר את ה – “לקח”, אבל משחרר את ה“כאב”. זה כמו ללמוד לרכוב על אופניים, המוח שומר את המנגנון (איך לא ליפול), אבל הוא שוכח את התסכול המדויק שהרגשתם כשנפלתם בפעם השלישית לתוך שיח קוצים. בזוגיות אתם צריכים לזכור ש”טיפוסים מסוימים לא עושים לכם טוב” (הלקח), אבל כדאי מאוד לשכוח את הריח של הבושם שלהם שגורם לכם לרעידות בידיים (הכאב המיותר).
איך המוח עושה את הקסם הזה?
המוח עובד בשיטה של “להשתמש בו או לאבד אותו“.
- התייעלות אקטיבית: כשאנחנו מפסיקים להריץ זיכרון מסוים בראש, הקשרים העצביים שמרכיבים אותו נחלשים, המוח מבין שהמידע הזה הוא “מלאי מת” שלא מייצר רווח, הוא פשוט מפרק את התשתית שלו כדי להשתמש בחלבונים למשהו מועיל יותר – כמו ללמוד שפה חדשה או לזכור איפה שמתם את המפתחות.
- סינון רגשי: האמיגדלה (מרכז הרגש) היא כמו מסננת, אם אירוע לא צבוע ברגש חזק, המוח מעיף אותו מהר מאוד, הבעיה בזוגיות רעה היא שהרגש (השלילי) הוא חזק מאוד, ולכן המוח “תקוע” עליו. כאן נכנסת העבודה המודעת שלנו לעזור לו לשחרר.
איך עוזרים למוח “לנקות” זוגיות מזיקה?
כדי להתקדם באמת, צריך להפסיק להאכיל את המפלצת של הזיכרון, הנה איך עושים את זה בלי לאבד את השפיות:
- אל תהיו ה”ארכיון:” להסתכל בתמונות ישנות זה כמו ללכת למזבלה ולנבור בזבל של עצמכם, המוח מקבל איתות שזה “מידע חשוב” ומחזק את הקשרים מחדש, כל פעם כשאתם בודקים “מה הם עושים עכשיו”, אתם מטעינים את הסוללה של הזיכרון, זה כמו לנסות לכבות שריפה באמצעות שפיכת בנזין תוך כדי שאתם שואלים “למה עדיין חם פה?”.
טיפ: חסימה היא לא הצהרת מלחמה, היא הצהרת בריאות, תנו לסינפסות שלכם קצת חופשת מחלה מהדרמה, תפסיקו להאכיל את הזיכרון בגירויים.
- דימוי הדירה המשופצת: דמיינו שאתם נכנסים לדירה שכורה שגרו בה דיירים נוראיים, אתם לא רק מוציאים את הזבל שהשאירו – אתם צובעים גם את הקירות ותולים תמונות חדשות. כדי לשכוח זוגיות רעה, אתם חייבים “לצבוע” את החיים בחוויות חדשות לגמרי שלא קשורות לאקס/ית, המוח יעדיף לעסוק ב”צבע הטרי” מאשר בכתמים שמתחתיו.
טיפ לא קל: הכינו רשימה של כל הפעמים שהרגשתם כמו שטיח כניסה ביום גשום והרגשתם רע בזוגיות. בכל פעם כשהמוח מראה ומזכיר לכם אותם, תשלפו את הרשימה ותיזכרו שבאותו יום הם בכלל שכחו את יום ההולדת שלכם ומה הסיבות שנפרדתם.
- הומור כחומר ניקוי: כשאתם צוחקים על הזוגיות הגרועה שהייתה לכם אתם משחררים מהזיכרון את הכוח שלה שנאחז בכאב, עצב ובכל שאר הרגשות השלילים שנלווים לזוגיות שהייתה, הומור הופך טראומה לסיפור משעשע, וסיפורים חדשים עם סוף טוב ומשמעשע קל יותר לתייק בזיכרון ולקודד מחדש.
- השקעה בנדל”ן חדש: המוח שלנו פועל על משאבים מוגבלים, וכמו קבלן בנייה, הוא לא יכול להקים מבנה חדש על שטח שתפוס על ידי חורבה. מבחינה ביולוגית, המוח לא מסוגל לתחזק שתי רשתות עצביות חזקות על אותו “תא שטח” רגשי, ברגע שאתם מתחילים להשקיע בחוויות חדשות, בתחביבים או בקשרים בריאים, המוח מזהה שהנדל”ן החדש רווחי יותר, הוא פשוט מפסיק לשלוח אנרגיה לתחזוקת הזיכרונות הישנים, והם דועכים ונעלמים מעצמם מחוסר שימוש.
טיפ: תתחילו משהו חדש שאין לו שום קשר לעבר, תלמדו נגרות, תרכבו על סוסים, תלמדו איך להכין סושי. המוח יהיה כל כך עסוק בלא לחתוך לעצמו את האצבע, שהוא פשוט יפסיק להקצות משאבים למחשבות על “מה היה אילו”.
“מי שסוחב איתו את כל העבר, לא משאיר לעצמו ידיים פנויות כדי לתפוס את העתיד.” המוח שלנו הוא המגן הכי גדול שלנו והוא מנסה לעזור לנו להשתחרר מהמשקולות של העבר. פרידה היא לא רק פרידה מאדם, היא פרידה מהגרסה הישנה שלכם שהסכימה לסבול, ובוחרת אחרת ומחדש.
מאת יוסף ניקבחת, מאמן ומרצה מנטלי 050-8114333
הוספת תגובה