מאת לין סלומון
היצירה נשענת על עקרון של התהוות מתמדת. הזמן מתעקל, מתעכב ומתפצל, כמו נוצה הצפה באוויר ומחפשת מקום לנחות. התנועה מתפתחת מתוך הקשבה פנימית, רצף של מצבים גופניים המבקשים להופיע לפני שיתורגמו למשמעות. הגוף זוכר לפני שהמחשבה מסבירה. כך נוצרת שפה פיזית של רגעים הנמצאים תמיד בין מה שהיה למה שעומד להתרחש.במרכז הבמה נוכחת אורה. לא כדמות ציר אלא כנוכחות המחזיקה מתח פעיל בין שהייה להתקדמות. אורה נעה כמי שמבינה את הזמן מבפנים. היא אוספת, משהה ומשחררת. כל מחווה פותחת סדק שדרכו ניתן לחוש במעבר בין מצב תודעתי אחד לאחר, בין זיכרון לאפשרות. לעיתים נדמה שהיא מטביעה את הרגע ברקיע אחר ואז משחררת אותו אל הצופה, כאילו אין דבר מלבד התנועה עצמה.
הרקדנים פועלים כשדה רב־קולי. היחסים ביניהם מתחלפים ללא סימון דרמטי. קרבה ומרחק נוצרים יחד כמו גלים המגיבים זה לזה. התנועה נעה בין איסוף לפיזור, בין מגע לריחוף, ומשרטטת מארג של נוכחות המתקיים לא פחות במרווחים מאשר בפעולה עצמה. כל צעד הוא החלטה שעדיין לא התקבלה. כל סיבוב הוא הזמנה להציץ למקום שבו הזמן נוטה להתבלבל.המוזיקה מגלמת שכבת זמן נוספת. היא מתהווה ונמוגה ונושאת איכות גלית המתחברת לפעולת הגוף. הצליל אינו מכתיב קצב אלא מהדהד אותו ומאפשר לתנועה להתרחב פנימה והחוצה. יש רגעים שבהם המוזיקה מחזיקה את השהייה ואחרים שבהם היא מפנה מקום לשקט טעון המעצים את הקשב לפרטים זעירים. לעיתים הצליל מטפס על העור, נוגע בזיכרון ואז נעלם. הרגש הגיע ראשון, ההסבר אחריו.
החוויה הצפייתית נטענת בהדרגה. העין לומדת להאט, הגוף מגיב מתוך הזדהות כמעט בלתי מודעת והדמיון משלים רצפים שנותרים פתוחים. הצופה נע עם המופע לא במובן הפיזי אלא כתנועה פנימית של קשב. המבט חדל מלחפש יעד ומתמקם בתוך התהליך עצמו. המופע מזכיר שהשפעתו של מחול אינה נמדדת רק במחשבה אלא באופן שבו הזמן והגוף נושמים יחד עם המתרחש על הבמה.מה שנוצר הוא מארג של מצבים. יציבות נפרמת, תנועה מבקשת שקט ושקט מוליד תנופה. המופע פועל מתוך אמון בתבונת הגוף ובהבנה שעצם השהייה יוצרת משמעות. הזמן מקבל איכות מוחשית, נמדד ברפיון ובכוח, בקצב נשימה ובדקה הנמשכת מעבר למה שהשעון מראה.
„סוף־סוף” מציע חוויה של תודעת זמן. הוא מזמין הקשבה שאינה מיועדת לפענוח אלא לשהייה. כשהאור כבה, הספירלה ממשיכה לפעול כתנועה פנימית, כהדהוד מחשבתי, כזיכרון גופני. המופע מותיר את הצופה בתוך תהליך ובמקום של סגירה מאפשר להתחלה להופיע מחדש.
הוספת תגובה