תפישות אלה מצאו מקום באמנות של המחצית הראשונה של המאה העשרים, בעיקר בקולנוע הגרמני, שפיתח את התפישה האקפרסיוניסטית, ובאמצעות תאורה בלתי מאוזנת, והצללה מסתורית ואפלה, התכתב עם אותו מושג יונגיאני. כך למשל, בסרטו משנת 1922 של הבמאי הגרמני הנודע פרידריך מורנאו, בעידן הקולנוע האילם, שאמצעי ההבעה שלו, בהיעדר קול, פיתחו בעיקר אמצעי הבעה ויזואליים ובעיקר צילו של הגיבור ההופך ליישות עצמאית מעורר מחשבה מייסרת. ולא ניתן שלא להתייחס לסיפור האגדה הנודע של הנס כריסטיאן אנדרסן – “הצל” בו אדם שולח את צילו למשימות במקומו, ואולם הצל שב אל האדם ומשתלט עליו.
“מאחוריך” היא יצירה תיאטרלית נפלאה של הצמד דניאל זפרני ויפעת זנדני-צפריר נעדרת מילים וטקסט, עוסקת בצילו של אדם המנסה להציל את האדם מפני משאלת המוות שלו. פניו האקספרסיביות של השחקן דניאל זפרני, שואבות את הצופה אל מופע בעל איכויות של אותו קולנוע אילם בן מאה השנה, ששולט בכל ניואנס של מבע פניו המרתק, וצילו, המשוחק יחד עם זפרני בוירטואוזיות מעוררת השתאות, הופכת את החוויה התיאטרלית בת השעה, לפנינה של ממש.זהו תיאטרון מינימליסטי, חכם, עם מוסיקה של איסר שולמן, שמאזכר את אי פה אי שם, את יצירותיו של דביסי בציטוט מן הקלייר דה לון הנודע, והמבע האנושי, שמתחיל בקו עגום, מהורהר, תוך אתנחתאות קומיות, מוביל אל מוצא אופטימי, כשהאדם משלים עם צילו שלו.
עיצוב התפאורה המינימלסיטית והחכמה נעשה בכישרון רב בידי אלונה רודנב, והליווי האמנותי והייעוץ האמנותי של ינון צפריר ואבי גיבסון בר אל, ניכרים ביצירה זו בעלת הקשרים ועומק תרבותי ואמנותי ארוך נשימה, המתכתב עם מסורות מוכרות פחות ומוכרות יותר של יצירות עבר ודמויות מפתח במחשבה האנושית.
בקיצור – זהו מופע חכם, עגום ושובב באותה הנשימה. נפלא!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה