ניקח כמה דוגמאות ממערכות יחסים משמעותיות בחיינו, למשל את אימא ויש לך בת מתבגרת, מהן סוג המחשבות שאת חושבת עלייה? האם את חושבת עלייה שהיא צריכה להשתפר? שהיא צריכה להצליח יותר במבחנים? שהיא מסוגלת יותר? שהיא לא יפה מספיק? האם המחשבות שרצות לך במוח עלייה הם רק במה היא צריכה להשתפר ובמה היא צריכה להיות טובה יותר? או שאת חושבת כמה היא נהדרת, משתדלת, מנסה, טובת לב וכו’ ?
אם אתה גבר בזוגיות, אילו מחשבות אתה חושב עלייה? האם מחשבות של היא עושה יותר מדיי שופינג? היא לא מבשלת טעים? למה היא שמנה? למה היא חופרת? האם כל הזמן המחשבות שרצות לך בראש היא כמה היית מעדיף אותה אחרת ממה שהיא בזה הרגע? או שאתה חושב איך זכית באישה כזו טובה ונהדרת? אם את אישה בזוגיות, מהי המחשבה העיקרית שאת נושאת בלב, האם את אומרת תודה על כך שיש לי בן זוג בחיי? או שאת חושבת הוא שוב לא הוריד את הזבל, הוא אף פעם לא מקשיב, הוא שוב לא עשה עבורי או הפוך. אם את חברה של מישהי, מהי המחשבה המובילה אותך, היא לא מתקשרת מספיק, לא אכפת לה ממני, היא לא מקשיבה לי, היא לא עושה בשביל מה שאני עושה בשבילה או הפוך.
אפשר להמשיך עם עוד דוגמאות, אך אני מניחה שהבנתם את הרעיון. אנחנו בני אדם וברור שאנו חושבים מדיי פעם דברים לא נעימים אחד על השני. אך השאלה היא באיזו תדירות ובאיזו כמות והיכן הפוקוס נמצא? האם על מחשבות חיוביות או האם על מחשבות שליליות? ובמילים אחרות, האם אתם מתמקדים בדרך כלל במה שחסר לכם או מעדיפים להתמקד במה שיש ולפרגן על כך? במערכות יחסים המחשבות שלנו קובעות, המחשבות שלנו יוצרות, המחשבות שלנו משפיעות על האופן בו נרקמים היחסים ועל האופן בו מערכות היחסים מתבטאות על פני השטח.
הנה משימה קצרצרה להמחשה, בחרו אדם משמעותי בחייכם שאתם נמצאים אתו במערכת יחסים, הורה, ילד, בן זוג, חבר. שימו טיימר ל- 30 שניות בנייד, כעת כתבו 10 דברים טובים שיש אצל אותו אדם שבחרת. אם הצלחתם לשלוף תוך חצי דקה 10 דברים טובים זה אומר שהפוקוס שלכם נמצא במקום הנכון. אם לא הצלחתם, זה אומר שאתם צריכים להתבונן למה זה לא זורם. אם זה לא זרם לכם, שימו טיימר ל- 30 שניות נוספות וכתבו 10 דברים טובים על עצמכם. סביר להניח שגם כאן זה לא יבוא לכם בקלות.
יש הלימה בין היכולת שלנו לראות טוב בעצמנו, ליכולת שלנו לראות טוב באחרים. האחרים קשורים אלינו, הם חלק מאיתנו. אם אנחנו לא מצליחים להעריך ולהכיר בטוב של האנשים בחיינו, זה אומר שאנו לא מכירים מספיק בטוב של עצמנו. כדי להסביר אמירה זו אספר לכם על שזירה קוואנטית (ntanglement), מושג בתורת הקוונטים, וזה לא שאני פיזיקאית, אלא שהעמקתי בחוכמת היהדות ואילו חלק מהנושאים אותם אנחנו לומדים, על הכוח שעומד מאחורי המחשבה על מנת שנוכל להשפיע על המציאות שלנו לטובה.
המונח שזירה קוונטית הוא מצב המדבר על שני עצמים מקושרים ביניהם, כך שיש סנכרון מלא ביניהם והתכונות והביטויים שלהם נשארים זהים גם אם הם מנותקים אחד מהשני, הקשר ביניהם אינו תלוי בדבר. אם ניקח לדוגמה שתי רקדניות שרוקדות קטע תנועה זהה, אם נפריד ביניהן ונשלח כול אחת לעיר אחרת, כול אחת עדיין תרקוד את אותו ריקוד. אם נעשה אנלוגיה נוספת לגוף האדם, האיברים בגופנו לא מנותקים אחד מהשני, כל האיברים מהדהדים ביחד, למשל פריחה בעור, הבעיה היא לא רק בעור, הבעיה היא חלק ממכלול שלם של כל ההוויה שלנו, הנגלות שלה היא בעור, אך היא תוצאה של לקות מסוימת בסנכרון של כל איברי הגוף שלנו, וביטוי של “פסולת” שנגלה כפריחה על העור. כשאנחנו עצובים, כול הגוף מרגיש, העיניים מזילות דמעות, הלב כואב, יש חולשה באיברים מסוימים, יש דחיפות באיברים אחרים, הכול מושפע, כל התאים והאיברים מרגישים את העצב.
ככה גם בני האדם, אנחנו מחוברים ומסונכרנים, כמו בשיר של חוה אלברשטיין “כי כולנו רקמה אנושית אחת” רקמה אנושית בה אחד משפיע על השני, בה אחד מחובר לשני, גם אם אנחנו לא תופסים זאת בחמשת החושים שלנו זה קיים ונוכח ויש לכך ביטויים למכביר. לצערי, מלחמת חרבות ברזל, נתנה לרובנו הצצה לחיבור הזה שכולנו רקמה אנושית, ואיך אפשר להרגיש קרבה חזקה לאנשים שעד כה לא הכרנו, איך הלב של כולנו היה ועודנו שבוי בעזה. הכאב שהרגשנו ועדיין מרגישים עבור כל חטוף וחטוף וההזדהות עם הכאב של משפחות החטופים, השמחה והבכי על כול אחד ואחת שחזרו אלינו. כי כול אחד מהם הוא כמו “חלק” שנפרד מהרקמה הקולקטיבית. זה נכון שיש “חלקים” ביננו שמעורבים יותר או מעורבים פחות, אך באופן אישי לא ראית יהודי אחד שנשאר אדיש לנוכח הקושי של משפחות החטופים ועל המחשבה על מה שהם חווים בתופת וכך גם לגבי משפחות הנופלים וההרוגים.
אז איך נוכל להרגיש יותר את החיבור הזה בחיי היום יום? איך נוכל להישזר יותר אחד בשני, איך נוכל לאהוב יותר אחד את השני? לבטא יותר את המחשבות הטובות אחד על השני? ולשפר את מערכות היחסים שלנו ?הפתרון בתיאוריית הקוונטים זה ללמוד לעשות סופרפוזיציה. איך זה קשור לאהבה? איך זה קשור למערכות יחסים?
אכתוב על כך בפעם הבאה.
הכותבת היא מנחה במרחבי חינוך והתפתחות (M.A). מדריכה ומרצה בתחום טיפוח מיינדסט חיובי בקרב ילדים ומשפחות.
ליצירת קשר עם כלנית : calanit@maagalim-m.com
לאתר: www.maagalim-m.com
הוספת תגובה