כמי שלא תכנן קריירה צבאית והתקשה במבחנים הפיזיים – מצאת את עצמך קצין בכיר ושירות ארוך ומשמעותי. ספר על זה קצת
“אז ראשית אקדים ואספר על עצמי בקצרה; אני יליד 1977, מתגורר בנתניה, נשוי לנאוה ויש לנו חמישה ילדים. פרשתי מצה”ל בשנת 2021, בדרגת סגן אלוף, לאחר שירות של 25 שנה בחיל התותחנים. מאז אני עוסק בהנחיית סדנאות הכנה לצה”ל בבתי ספר, מילואים (הרבה מילואים) ועשייה חברתית ציבורית.אני עוסק גם בכתיבת שירים ויצירת מוזיקה בשיתוף עם המפיק המוזיקלי חן מצגר.

הוצאתי שלושה ספרים ושני אלבומי מוזיקה. ולשאלתך, התגלגלתי למסלול קצונה בלי כל תכנון מוקדם. כשהתגייסתי לצה”ל לא היה לי את המידע מה זה בכלל אומר שירות צבאי קרבי. תוך כדי השירות התאהבתי במקצוע וכשהציעו לי לצאת לקצונה שאלתי את עצמי – “למה לא לתת לזה צ’אנס?”. וככה במעלה התפקידים והאתגרים גיליתי שאני אוהב את החיים הצבאיים, העבודה עם האנשים והערכיות של המשימות, והחלטתי לחתום על תוכנית שירות ארוכה בקבע.”
מה משך אותך למסלול הכתיבה, בסופו של דבר?
“בשנת 2018, כשנתיים לפני שחרורי מצה”ל, הייתי חייב לשחרר מועקה שהייתה חבויה אצלי במשך שנים רבות אחרי פיגוע שהייתי בו. זה היה פיגוע חדירה של מחבלים לישוב אדורה ומסע הרג בו נהרגו 4 אזרחים. באותה השבת אני הייתי אחראי על הגזרה. במשך שנים סחבתי את האירוע הזה בתוך תוכי עד שהרגשתי שהוא חייב לצאת. התחלתי לכתוב עליו והקראתי את הטקסט בטקס יום הזיכרון. מאז אני לא מפסיק לכתוב ומרגיש כי זה מסייע לי ככלי ריפוי לנפש”.
תאר את הספר שכתבת, “בוחן מסלול” ואיך הוא מקפל בתוכו את חיל התותחנים
“מעבר להיותו אישי, הספר שלי הוא גם סיפורו של חיל התותחנים לאורך שלושים השנים האחרונות. הוא מתאר חידושים במערכות הלחימה, שינויים בתפיסות פיקוד, ובעיקר את הרוח שמניעה את חיל התותחנים – דיוק, מאמץ, עמידה במשימה וגם ביקורת נוקבת כשצריך. חיל התותחנים עבורי מסמל אינטליגנציה גבוהה של אנשיו, יכולת ראייה רחבה ומשקל סגולי משמעותי בשדה הקרב (שבדרך כלל לא זוכה להילה הראויה)”.
כתבת ספר מאוד כל-ישראלי, אבל גם מאוד אישי. מדוע בחרת דווקא לכתוב את קורותיך האלה?
“בחרתי להוציא את קורותיי לאור כי אלה החיים שלי, אלה החוויות שיושבות אצלי בלב. עם השנים צברתי הרבה מאוד סיפורים וניסיון ואני חושב שאני יכול לחלוק אותו עם אחרים. הרבה מפקדים צעירים יכולים לקבל השראה מהספר הזה ולא לחזור על טעויות שאני עשיתי.”

מוטיבציה לשירות אחרי שבעה באוקטובר וגיוס לכולם. מה אתה חושב על זה?
“אחרי השבעה באוקטובר אני חושב שאין אחד שלא יסכים שחיינו וחיי המדינה תלויים בצבא חזק. אין לנו ברירה אחרת. ולכן אני עוסק הרבה מזמני בעירור מוטיבציה לשירות במסגרת סדנאות הכנה לצה”ל שאני מעביר בתיכונים. גיוס לכולם זה גם עניין קיומי וגם עניין ערכי. אי אפשר להצדיק שיש סקטור כזה או אחר ששותף בקבלת החלטות גורליות על הכלל, נהנה מתקציבים ולא נושא בנטל.”

מה החוויה המשמעותית ביותר שהייתה לך בחיים, ולמה דווקא היא המשמעותית?
“חוויתי במהלך השירות הארוך הרבה חוויות, פגשתי הרבה אנשים, נופים וסיטואציות, אבל אני חושב שהשירות הממושך בתקופת האינתיפאדה השנייה בגזרת העיר חברון, האחריות העצומה, הלחימה, המתח, והמפגש עם הרוגים, היו החוויות המשמעותיות ביותר בחיי.”
מה מניע אותך להרגיש רלוונטי ומשמעותי עבור אחרים, בחיי היום יום שלך?
“מה שמניע אותי להרגיש רלוונטי ומשמעותי היא היכולת לתת ערך עבור אחרים מתוך הניסיון שלי ומתוך השקפות העולם המבוססות והמתפתחות שאני חווה. בנוסף, אני חושב שיש לי יכולת ואני רוצה מאוד להשפיע טוב על העולם הערכי שאנחנו חיים בו ולחזק אותו.”
איזה ויתורים עשית בחיים בכדי לצמוח באופן אישי?
“הוויתורים שעושים בחיים כדי לפתח את הצמיחה האישית בדרך כלל באים לידי ביטוי בחלוקת משאב הזמן ובהחלטות על סדרי עדיפות כלכליים. יש לי זוגיות ומשפחה בת שבע נפשות ומצד שני היצירה שואבת משאבים כספיים ומשאבי זמן גדולים. אני מגיש שאני מצליח לאזן בין הרווחה הכלכלית המשפחתית לבין השקעת הכספים הגדולה בהוצאת הספרים והאלבומים שלי. בחלוקת הזמן יש מתח מתמשך שאני מנהל תמיד.”
מה מעורר בך פחד?
“מפחיד אותי שיהיה איזשהו גורם (פנימי או חיצוני) שלא יאפשר לי להביא את עצמי לידי ביטוי.”
בשעות הפנאי, מה אתה אוהב לעשות?
“אני מאוד אוהב לשמוע מוזיקה וללכת להופעות, לבלות שעות באולפן ההקלטות, לצפות בסדרות פעולה ודרמה בטלוויזיה ולבלות עם המשפחה.”
ספר לנו מעט על האיזון שבין הנפש והחומר, הכתיבה והיום יום ואיך הם באים לידי ביטוי בכתיבה שלך?
“שגרת היומיום, תלאות היום, מפריעות לכתיבה. הכתיבה דורשת שקט וזמן. הפתרון נמצא ביכולת למצוא את האיזון בין המשימות השוטפות ושאר העיסוקים החשובים לבין הכתיבה. לשם כך אני משתדל לקום מוקדם כשהעולם עוד לא התעורר כדי לכתוב ואני משתדל למצוא חלונות כתיבה במהלך היום.”

מה קיווית שהספר הזה יהיה עבור מי שקורא בו? מה הדרך שאת מקווה שהוא יעשה בעולם עבור אנשים?
“אני מקווה הספר הזה יעורר השראה, שיהיה שם דבר בקרב מפקדים צעירים ובתי ספר לפיקוד. הספר כתוב בגובה העיניים ואני בטוח שיתאים לקהלים מגוונים. בעיקר אני רוצה שהספר יפחית את החששות מפני המערכת הצבאית ויחזק בקרב הקוראים את תחושת המסוגלות האישית שלהם לעמוד באתגרים בחיים.”
איזה חלום עדיין לא הגשמת?
“יש לי חלום שאנשים ישירו בהופעות שירים שכתבתי. החלום הזה טרם קרה אבל הוא יקרה!”
הספר “בוחן מסלול” ראה אור בהוצאת ‘כריכה – סוכנות לסופרים’ וזמין באתר המחבר ובפלטפורמת הספרות ‘עברית’








הוספת תגובה