ריכזתי עבורכם בקצרה כמה פעולות של מתן מומלצות שיכולות להרגיע, לחזק וליצור חוסן נפשי בבית ובמשפחה, במיוחד בימים מורכבים ומאתגרים. את כל הפעילויות ניתן לעשות לבד, ואפשר גם יחד עם בני המשפחה. אם יש ילדים בבית, ניתן להפוך את רובן לפעילות משפחתית במרחב המוגן או מחוצה לו.
להגביר שלוש פעולות של מתן המיטיבות עם הגוף
מת״ן – מגע, תנועה ונשימה
הגברת פעולות המיטיבות עם הגוף משמעותה להעניק תשומת לב והקשבה לגוף שלנו: לעזור לו להרפות, לשחרר תקיעות, עומס ולחץ.
מגע – כל סוג של מגע מתמשך כמו חיבוק, החזקת ידיים, עיסוי או ליטוף, מסייע לשחרור הורמון האוקסיטוצין, מפחית לחץ וחרדות ומגביר את תחושת החיבור לגוף ולבני המשפחה.
תנועה – כל סוג של תנועה מודעת, כמו ריקוד חופשי, טלטול איברי גוף, סיבוב מפרקים, מתיחות וכדומה, משחרר אנרגיה תקועה ואנדורפינים המשפרים את מצב הרוח. כמובן שגם משחקי כדור או כל פעילות ספורטיבית אחרת ישיגו תוצאה דומה.
נשימה – נשימות עמוקות: שאיפה מהאף ונשיפה מהפה. כל נשימה עמוקה עוזרת לתאי הגוף לקבל יותר חמצן. במצבי לחץ החמצן מסייע לנו לחשוב ולתפקד בבהירות רבה יותר. גם כמה דקות של נשימות עמוקות יכולות לעשות הבדל משמעותי.
להגביר שלוש פעולות של מתן המיטיבות עם הנפש והרוח
מת”ן -מחשבה, תפילה ונתינה
הגברת פעולות המיטביות עם הנפש והרוח משמעותה מתן תשומת לב לרגשות שלנו, עזרה בשחרור רגשות שליליים וניסיון להתמלא ברגשות טובים וחיוביים יותר. הרגשות שלנו מושפעים מהמחשבות וממשאלות הלב.
מחשבות – להחזיק ככל האפשר מחשבות הממוקדות בטוב שקיים, מחשבות טובות יוצרות רגשות חיובים ומטות את כף המאזנים. כאשר קיימת כמות מספקת של רגשות חיובים בו-זמנית, נוצרת תחושת הקלה שמאפשרת להתמודד טוב יותר עם מצבים מורכבים ועם רגשות שליליים.
תפילה – קביעת טקס תפילה יומי באמצעות טקסט, שיר, כתיבה חופשית, מנטרה או פסוקי תהילים, בפנייה לבורא עולם, לבריאה או ליש הקיים – איש איש באמונתו – ובתפילה על כל מה שהלב מבקש.
נתינה לאחרים – לחשוב ולתכנן מה תוכלו לעשות למען בני המשפחה, השכנים או קרובי משפחה, ומה עשוי לשמח אותם. לאחר מכן יש לעבור לשלב הביצוע: לומר מילים טובות, להציע עזרה, להתקשר לשאול מה נשמע, להתנדב, לתרום, לוותר, להתפשר ועוד.
לצמצם שלוש פעולות של מתן להגברת השקט הפנימי
מת”ן-מדיה, תקשורת ונרטיבים
לעיתים דווקא צמצום והימנעות מפעולות מסוימות הם נתינה גדולה לעצמנו או לילדינו. כאשר אנחנו מצמצמים פעולות המשפיעות עלינו לרעה ויוצרות בנו אי־שקט, אנחנו מפנים מקום ומגבירים את הפניות לפעולות נתינה מטיבות יותר.
מדיה חברתית – צמצום זמן הגלישה ברשתות, הימנעות מקריאת פוסטים של “יודעי דבר” שמעוררים פחד, וצמצום צפייה בסרטונים שאינם מותאמים לגיל או לנפש.
תקשורת – צמצום זמן חשיפה והקשבה לפרשנויות חוזרות ונשנות ולתמונות קשות, והקצבת זמן מוגבל לקבלת מידע עדכני.
נרטיבים – הימנעות מעיסוק במידע לא מבוסס שלא נבדק או אומת. אם נתקלתם במידע שמפחיד אתכם אל תמהרו להאמין לו ללא הצלבת מקורות ובדיקת העובדות.
הגברת הנתינה ופעולות מתן בבית יכולות לתרום לרוגע ולחיזוק תחושת החיבור בין בני המשפחה והסובבים אותנו ויכולות לשפר במהירות תחושות לא נעימות. בין אם אנחנו נותנים לעצמנו או לאחרים, כך או כך אנחנו משפיעים לטובה על ההרגשה הכללית שלנו. ככל שנעניק תשומת לב לגוף, לרגשות ולמחשבות שלנו, כך נרגיש טוב יותר ונוכל גם לתת לאחרים בקלות רבה יותר. וככל שניתן יותר, כך נתמלא יותר ברגשות טובים שישפיעו על רמת הרווחה הנפשית שלנו.
הכותבת היא מרצה ומנחה במרחבי חינוך והתפתחות (M.A.)
ליצירת קשר עם כלנית: https://linktr.ee/calanitfilo
הוספת תגובה