מתניה דוד, 26, יושב במים ומחכה לגל. זה המקום שבו הוא חושב הכי טוב. הרגעים של שקט מוחלט, כשהגוף צף והראש פתוח לחלוטין, זה בדיוק המקום שבו נולדים העיצובים שלו. צבעים, קווים, גזרות. רעיונות שצצים כמו גלים. נולד וגדל בחשמונאים, מתניה חווה ילדות לא שגרתית. משפחתו יצאה מספר פעמים לשליחויות בארצות הברית, וההתנדנדות המתמדת בין ישראל לארה”ב פתחה לו את הראש. תרבויות שונות, צבעים אחרים, דרכי חשיבה מגוונות. כבר אז, כילד, הוא הרגיש משיכה חזקה לאמנות ולעיצוב. בנעוריו, הגלישה הפכה למרכז חייו. לא רק ספורט, מרחב של חופש מוחלט. מקום לנשום, לברוח, להיות שייך. הקשר הזה עם המים נשאר איתו עד היום, ומשפיע ישירות על כל מה שהוא יוצר.
מהמדים ליצירה
בגיל 18 הוא התגייס לפלס”ר גולני. שירות משמעותי שבנה אותו כאדם, אך גם הותיר צלקות. אחרי המלחמה, כמו רבים אחרים, הוא חיפש דרכים לעבד את החוויות. הים והיצירה היו המקום הטבעי אליו חזר, מעין טיפול דרך תנועה. אחרי השחרור הוא יצא לטיול גלישה ארוך. ים וסנובורד, מים ושלג. שם, על המדרונות הלבנים, הוא גילה אהבה נוספת. הגלישה בשלג דורשת דיוק, חדות, ריכוז. היא משלימה את הגלישה במים, המים נותנים שקט, השלג נותן אתגר. “בתקופה של המלחמה חיפשתי נקודת איזון”, הוא מספר. “העיצוב היה הדרך הכי טבעית להרגיש שאני יוצר ולא רק מתמודד. רציתי לייצר משהו שמדבר את השפה שלי.”
מחוויה למוצר
התהליך תמיד מתחיל באותו מקום, תחושה, חוויה, זיכרון. גל מסוים, רגע של חופש על הסנובורד, נוף בהרים. אז מגיעים השרטוטים, תרגום החוויה לקו, לצורה, לתנועה. העבודה עם התדמיתנית המקומית היא השלב שבו הרעיון הופך לבגד. זה תהליך מורכב של שיתוף פעולה צמוד, כל תפר, כל גזרה, כל מיקום של הדפס נבחנים בקפידה. הדגמים נשלחים למפעל בחו”ל, וכשהם חוזרים מתניה בודק אותם על גופו. זז, בוחן איך הבד מתנהג, משפר, מחזק. רק כשהכול מדויק בדיוק מילימטרי, רק כשזה מושלם מתחיל הייצור.
מה הופך את זה לשונה
בשוק מלא בבגדי גלישה מסחריים, מה בדיוק מבדיל? התשובה מתחילה באותנטיות. אלה לא בגדים שנולדו מניתוח שוק, אלא מחוויה אמיתית. כל פריט נושא סיפור. איכות החומרים היא נקודה קריטית. בדים שמרגישים טוב על הגוף, שומרים צורה גם אחרי עונה שלמה. בחורף,בדים דחוסים שמבודדים ושומרים חום. בקיץ, קלילים, מאווררים, כמעט שכבה שנייה של העור. הייצור אינו סיטונאי. כל פריט מקבל תשומת לב אישית, כל תפר נבדק. התוצאה מורגשת בגד שמרגיש חי, לא עוד חולצה מפס ייצור אוטומטי .והנקודה החשובה: מחיר הוגן. איכות אמיתית במחיר נגיש – שילוב נדיר בתעשייה הזו.
השראה מהטבע
הסגנון של מתניה מחבר בין אורבניות לטבע. בין גלישה בים לגלישה בשלג. משהו צעיר, חופשי, נקי. הוא לא מנסה להיות משהו שהוא לא הוא פשוט משקף את מי שהוא.כשהוא יושב במים ומחכה לגל, הדמיון נפתח. צבעים, קווים, גזרות מופיעים בראש. הסנובורד נותן משהו אחר חדות טכנית, צבעוניות של משטחי שלג, תחושה של מהירות ודיוק. שני המקורות משלימים זה את זה.גם המודעות הסביבתית מרכזית בעבודה שלו. הוא עובד יותר ויותר עם חומרים ממוחזרים ובדים מטכנולוגיות ירוקות. זה לא סיסמה שיווקית, זו מחויבות אמיתית.
הסצנה הישראלית
סצנת הגלישה בישראל עברה שינוי. “הקהילה כאן היא קהילה של חופש”, מתניה מסביר. “לא רק גולשים גם סקייטרים, מטיילים, יוצרים. זו תרבות רחבה יותר.”המותג שלו משקף את זה. הוא לא מכוון רק לגולשים, אלא לכל מי שחי בחופש, ים, סקייט, טיולים, סנובורד. תפיסת עולם, לא תחביב.
חזון לעתיד
הוא רוצה להגדיל את העסק, אבל לא בכל מחיר. לבנות מערך ייצור ירוק לחלוטין, להכניס קולקציות מבוססות חומרים ממוחזרים ואנרגיה מתחדשת.”אני רוצה להוביל שינוי בתעשייה”, הוא אומר. “לייצר בגדי גלישה שגם נראים טוב וגם עושים טוב לסביבה.”
רגעים שמעצבים
הרגעים המשמעותיים ביותר לא היו על גל מושלם או תחרות. הם היו אחרי יציאות מהמילואים. אז הוא היה נוסע לים כדי לשחרר, לעבד. הגלים באותם ימים לא היו ספורט הם היו מרחב לנשום, להתחבר מחדש לעצמו.גם בטיול אחרי הצבא היו רגעים מכוננים. במיוחד על הסנובורד, כשהרגיש איך הטבע והמהירות מחזירים לו חלקים שאיבד. לא על הספורט – על תחושה של חזרה לחיים, של ריפוי.הרגעים האלה של פגיעות וכוח מעצבים את העבודה שלו. כל בגד נושא משהו מהחיפוש הזה אחר שקט, אחר חופש, אחר דרך להיות שלם.
הוספת תגובה