סרטי קולנוע רבים, כמו ‘ספרות זולה’ למשל, הציגו לנו ‘סיפור’ שבו אם זה לא קורה ביחד, משהו בחיבור המיני חסר את שיא השלימות. אבל אם זה היה נשאר רק בגדר ‘פנטזיה קולנועית’, לא הייתי טורח לפרוס את הנושא הזה, לולי נחשפתי לעוד ועוד יועצים ומטפלים, כביכול, בענייני מין, שלא לדבר על כל מיני גברים ונשים ש’סתם בא להם לצלם משהו מתוך שעמום’, כנראה, שמאדירים ומרחיבים על הדבר הזה ועוד מקשקשים כל מיני סיפורים איך לגרום לזה לקרות. אז החלטתי להיכנס בעובי הקורה ולומר לכם את האמת (שלי אמנם, אבל לדעתי זאת האמת המזוקקת בנושא הזה), ולמנות לכם את כל הסיבות למה כדאי לכם לשחרר מהמיתוס הזה ולהבין שהסקס הסטנדרטי שלכם, שמתמקד בדרך, ולא רק בסנכרון של ‘שריקת הסיום’, הוא מעולה טבעי ונורמאלי.
סיבת המציאות הביולוגית: אנחנו פשוט לא עובדים באותו קצב
הסיבה הראשונה והפשוטה ביותר לשחרר מהציפייה הזו היא פיזיולוגית. לרוב הגברים והנשים יש מחזורי תגובה מינית שונים בתכלית. בעוד שגבר ממוצע יכול ‘לגמור’ תוך דקות ספורות של גירוי ישיר, אישה בדרך כלל זקוקה לזמן ממושך יותר – לעיתים בין 10 ל-20 דקות של גירוי עקבי כדי להגיע לשיא. אלא אם כן היא מגורה מאד, שהיא יכולה לגמור בקלות לפניו.כאשר בני זוג מנסים ‘לסנכרן’ את רגע האורגזמות שלהם, הם נאלצים לעיתים קרובות “לעשות חישובים” בראש: הגבר מנסה להאט את עצמו (מה שפוגע בהנאה שלו) והאישה מנסה להאיץ את עצמה (מה שמייצר לחץ וחרדה). התוצאה היא שאף אחד לא באמת נוכח ברגע. אורגזמה סימולטנית היא נדירה ביותר; ישנן נשים המעידות כי חוו זאת פעמים בודדות בלבד לאורך עשורים של פעילות מינית. הנקודה שמפספסים כאן היא שהדבר הזה נפלא כשהוא קורה באופן טבעי ולא מתוכנן! זהו הקסם האמיתי באורגזמה משותפת, שהיא קורית לבד מעצמה, מבלי שהגבר והאשה שברו את הראש איך לתזמן אותה. זה הדבר האמיתי שמשאיר טעם של הוד וזיכרון של ממש מהאקט.
המלכודת של “סקס מכוון מטרה“
כאשר “לגמור ביחד” הופך למטרה, הסקס הופך מהר מאוד למשימה טכנית. הקטע של ההתלהבות מסקס הוא בגלל שמרכיב ההנאה הוא 90% פסיכולוגי ורגשי (ריגוש מכל מה שקורה כאן) ורק 10% פיזי. המוח הוא איבר המין הראשי שלנו, וכשהוא עסוק ב”תזמון” ובשאלות כמו “האם היא כבר קרובה?” או “מה אם אני אגמור מהר מדי?”, הוא לא פנוי לחוש את העונג.מרכזי הפחד והחרדה במוח צריכים להיות פחות פעילים כדי לחוות אורגזמה. משימה של להגיע לשיא בתזמון ספציפי הוא בדיוק הדבר שמפעיל את המרכזים הללו ומונע מהאורגזמה לקרות.
אורגזמות עוקבות הן דווקא יותר מהנות ונכונות לאקט מוצלח
העצה הטובה ביותר עבור זוגות היא לשאוף לאורגזמות עוקבות ולא סימולטניות. למה זה עדיף? כי כשאתה מתמקד בשיא שלך, אתה יכול להתמסר אליו ב-100%. כשאתה מנסה לעקוב אחרי רמת העוררות של הפרטנר בו-זמנית, הפוקוס מתפזר והאורגזמה עלולה להיות חלשה יותר או להתפוגג לגמרי.בנוסף, קיים היגיון פרקטי בגישת ה- “She Comes First”היא גומרת קודם. אצל גברים רבים, האורגזמה מלווה בנפילת מתח פיזית וברצון לישון. לעומת זאת, נשים רבות מסוגלות לחוות אורגזמות מרובות או להמשיך להרגיש עוררות גבוהה גם אחרי השיא הראשון. לכן, הגיוני שהגבר ישקיע בלהביא את האישה לאורגזמה (או לכמה, שזה מצוין) באמצעות ידיים, פה או אביזרים, האקט עצמו על ידי תנועות נכונות והכרת הנקודות המעוררות באישה, ורק לאחר מכן יתפנה לפורקן שלו. אני תמיד אומר לגברים, בשלב ההתחלתי של הסקס – האורגזמה שלך (הגבר) לא מעניינת!
השחרור שבאי-התכנון
הסוד לסקס יוצא דופן טמון ביכולת להשתחרר מהתסריטים המוכנים מראש. סקס הוא מסע שלא תמיד חייבים לסמן בו תחנות ביניים או יעד ברור, זאת לא תחנת רכבת שחייבים להגיע אליה בלוח זמנים מדויק. נכון שיש כמה קווי יסוד בסיסיים שמתרכזים בעיקר בלהשקיע באישה בשלבי המוקדמים של האקט, לתת לה מרחב, להשקיע בה ולאפשר לה את הזמן, אבל אלו לא דברים מכניים של קביעת יעד ומטרה ברורים להגיע אליהם.לסיכום, הסירו מהכתפיים שלכם את הציפייה המעיקה “לגמור ביחד”. כשאתם משחררים מהצורך בסינכרון מכני, אתם מפנים מקום לחיבור רגשי עמוק באמת. האורגזמה היא רק אקורד הסיום; המוזיקה האמיתית קורית בכל הדרך אליה. בסופו של דבר, האינטימיות האמיתית אינה קורית כששני הגופים מתכווצים וגונחים באותה שנייה (למרות שאני מודה שזה מגניב לגמרי), אלא כששני בני הזוג מרגישים בטוחים מספיק כדי לאבד שליטה ולהתמסר לעונג הפרטי שלהם, זה לצד זה.
רגע רגע, אבל אם בכל זאת אנחנו רוצים שזה יקרה, יש לך איזה טיפים?
כן בהחלט, וזה גם אפשרי אבל זה בעיקר תלוי בגבר ולא באשה. האשה היא הפסיבית יותר באקט בדרך כלל, וכשהגבר יגמור, הכל נגמר בדרך כלל יחד איתו. לכן, כשהגבר יודע לשלוט בעצמו, להרגיש מתי הוא קרוב ויודע להשהות את עצמו, וגם כשהוא ממשיך לזוז הוא יודע לזוז בלי לגעת בנקודות שיגרמו לו לאל חזור, הוא אכן יכול לתזמן את האורגזמה שלו לאורגזמה שלה, ואז, כשהוא רואה שהאורגזמה שלה התחילה, הוא ‘הולך עד הסוף’, מחכך את איברו בתוך איברה בצורה משוחררת יותר שגורמת לנגיעה בנקודות האקסטרא שלו ולשחרר את הגמירה שלו יחד עם הגמירה שלה. אבל חשוב לציין, זה דורש אומנות גדולה מאד שהיא נחלתם של מעטים ממש. אבל תמיד שווה לנסות. אתה אולי לא תהנה מהאקט, אבל אם תצליח, מבטיח לך שתהנה מהתוצאה, ובעיקר… מעצמך…
הוספת תגובה