יש רגע שבו תנועה מקדימה את ההכרה. רגע דק, כמעט בלתי נתפס, שבו הגוף כבר פועל והזמן טרם הספיק להתיישר. לשם נכנסת „סוף־סוף”, יצירתו החדשה של אמיר קולבן, המוצגת...
יש רגע שבו תנועה מקדימה את ההכרה. רגע דק, כמעט בלתי נתפס, שבו הגוף כבר פועל והזמן טרם הספיק להתיישר. לשם נכנסת „סוף־סוף”, יצירתו החדשה של אמיר קולבן, המוצגת...