מאת שרי זומר
Park Chan-Wook, אחד הבמאים הבולטים והמוערכים בקולנוע הקוריאני, הידוע בעבודותיו המרשימות The Handmaiden ו-Old Boy, חוזר בסרט חדש ועוצמתי שמשלב מלודרמה חברתית עם מותחן פסיכולוגי. “אין ברירה אחרת” הוא יצירה קולנועית מורכבת שמציעה מבט אכזרי ומדויק על החברה המודרנית, תוך שימוש באסתטיקה ויזואלית מרהיבה ובמוסיקה סוחפת.
מאן-סו הוא הגלגול המושלם של חלום מעמד הביניים: גבר משכיל, מצליח ונאה, שבנה לעצמו חיים אידיאליים עם משפחה אוהבת, עבודה מכבדת ומשתלמת, בית יפה, תחביבים ושני כלבים. אך בהרף עין, הקריירה שבנה במשך 25 שנה מתמוטטת כאשר הוא מפוטר מחברת הנייר שבה עבד. הפיטורים הפתאומיים, תוצאה של רכישת המפעל על ידי חברה אמריקאית וקידמה טכנולוגית, משאירים אותו מבולבל, מאבד את הביטחון ואת תחושת הערך העצמי.החודשים שעוברים מבלי שהוא מצליח למצוא עבודה חדשה הופכים אותו למובטל אכול בושה. המצוקה הכלכלית מאיימת על הבית האהוב עליו ועל אורח החיים שהמשפחה הורגלה אליו. כאשר הוא שומע על משרה בתחומו, עם מספר מתחרים, מתעורר בו רעיון נואש ומזעזע: לחסל את המתחרים.
במקום לחפש אפשרויות עבודה אחרות או להסתגל למציאות החדשה, מאן-סו משקיע את כל כוחותיו באובססיה אחת: תכנון וביצוע “החיסולים”. הוא חוזר להתמכרויות מהעבר עישון ושתייה, ומבלה ימים ולילות במעקב אחר מתחריו. הוא חי חיים כפולים של הסתרה וסודות, שקרים ומניפולציות כלפי אשתו ומשפחתו. Park Chan-Wook מצליח לעשות משהו מרתק: הוא הופך גבר שנראה יפה ומתוק לדמות שעושה מעשי אלימות קשים ומזעזעים. המתח בין המראה החיצוני התמים לבין המעשים האכזריים יוצר דיסוננס שמשרת את הסרט בצורה מושלמת. לפעמים הסצנות נראות מצחיקות בצורה אבסורדית, ולפעמים טרגיות בצורה כואבת. הסרט חושף בצורה חדה את הצדדים האפלים של החברה המודרנית: הלחץ הכלכלי שיוצר מצוקה חברתית ומשפחתית, הקושי של מעמד הביניים לשמור על הקיים והמוכר, והמחיר האנושי של מערכת קפיטליסטית שמכתיבה “אין ברירה” ודוחפת אנשים לעשות דברים שלא היו מדמיינים שיעשו.
Park Chan-Wook שופך אור על התרבות והמנטליות הקוריאנית, איפיוני עבודה ומקצוע, מעמד חברתי, יחסים במשפחה ובחברה. אך למרות שמדובר על קוריאה, הסרט מדבר אלינו ישירות, בוחש לנו בקרביים. ההרגשה שזה יכול לקרות פה, בכל מקום, הופכת את הצפייה למטרידה ומעוררת מחשבה. הסרט נוגע ביחסים בינאישיים בחברה ובמקום העבודה, ביחסים ובתפקידים במשפחה, בקנאה, בגאווה, ובחוסר הגמישות המחשבתית שיכולה להוביל לתהום הסרט ארוך מאוד, אך Park Chan-Wook מצליח להחזיק את המתח לכל אורך הדרך. הצילומים מרהיבים, עם נופים יפהפיים שיוצרים ניגוד אירוני לאפלולית הסיפור. המוסיקה מלווה בצורה מושלמת ומעצימה את החוויה הרגשית. המשחק מצוין, והשחקן הראשי מצליח ליצור דמות מורכבת ומשכנעת.
המלצה: מומלץ בחום לאוהבי קולנוע אמנותי ומחשבתי. ראוי לצפייה בסינימטק.
החל מן ה 5 בפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הוספת תגובה