זיגמונד פרויד הגיש לעולם את מנגנוני ההגנה ואת עולם הלא-מודע המנטלי, והחולייה החסרה בתאוריה שלו היא: איך נוצרים חלומות, מי יוצר אותם ואיך. במהלך העבודה על חלימה וחלומות הרגשתי צורך פנימי למצוא ולהעניק לפרויד את הרעיון, שיסגור את החורים שנשארו פתוחים בתיאוריה שלו. נדמה לי שמצאתי: תפיסת החלימה כמנגנון ביולוגי, שאינו נזקק לתודעה או למודעות, מייתרת את הצורך ב’ישות’ נפשית עמומה, שלכאורה מתעוררת לפעולה כשאנחנו נרדמים ושתפקידה לחבר חלומות”.
כך אומרת אסתי פישר היים, שבימים אלו יצא לאור ספרה “החלום כהזדמנות שנייה – לפגוש מקרוב את עולמך הפנימי ולהבין את משמעות חלומותיך”, שבו היא מפזרת את הערפל סביב חידת החלימה והחלומות. עד כה היא נמנעה מפרסום הספר מחשש להתנגדות עצומה לתובנות ולמסקנותיה, שהן הפוכות לגמרי מהדעות הרווחות בציבור ובקהילה המדעית.
הספר “החלום כהזדמנות שנייה” מתמודד עם התעלומה העתיקה של החלומות שאנחנו חולמים והשאלה המסקרנת ביותר היא מניין מגיעים החלומות או כיצד הם נוצרים. מאז ומעולם ההנחה הרווחת היא כי חלומות נוצרים בזמן שינה. “הבנתי שאם אומנם חלומות נוצרים בשינה – חייבים להצביע על הגורם שיוצר אותם. צריך להסביר כיצד הם נוצרים בשינה, כשברור שבשינה אין מודעות והתודעה לא פעילה. פרויד טען שהלא-מודע מתעורר ומחבר עבורנו חלומות. הטענה היא די מיסטית, וחוקרים בני זמננו התקשו לקבל אותה. חוקר המוח אלן הובסון, שהתנגד נחרצות לפרויד, הציע טיעון, שהפך להנחת יסוד מקובלת ולפיו בזמן שינה מתקיימת מודעות חלקית שאינה יכולה ליצור סיפורים הגיוניים אבל יכולה ליצור חלומות מוזרים. לא רק שטיעון זה סותר את העובדה שאין מודעות בשינה, אלא שכנגד רצונם של חוקרים בני זמננו להתרחק מפרויד, תאוריית המודעות בשינה לגמרי מהדהדת את התפיסה הפרוידיאנית”, אומרת פישר היים.
הספר “החלום כהזדמנות שנייה” כולל עשרות נושאים מרתקים כמו איך להבין חלומות חוזרים, חלומות של ילדים או חלומות מורכבים, וגם כיצד מזמינים חלום על נושא ספציפי. בספר משולבים 57 חלומות פתורים לפרטי פרטיהם, שמדגימים את הטכניקה הקלה לפיתרון חלומות.ההנחה המדעית לגבי קיומה של מודעות בשינה מתבססת על ממצאים לגבי שנת REM, ראשי תיבות של Rapid Eye Movement (תנועות עיניים מהירות). בשלב שינה זה אפשר לראות את העיניים נעות, ובמוח נצפית פעילות חשמלית ערה באזורי מוח שונים וגם באזור הראייה. ההבנה הרווחת היא שהפעילות הנמרצת בשינה קשורה ליצירת חלומות.
פישר היים: “ראיתי שהחוקרים מנסים להסביר חלימה תוך התחשבות בתכני החלומות, ואת החלומות הם מנסים להסביר על בסיס הפעילות המוחית בשינה. טיעון מעגלי זה אינו מאפשר להבין היטב חלימה או חלומות, ומשאיר שאלות רבות בלתי פתורות”.
יש הטוענים שחלומות מרפאים או מכשירים אותנו להתמודד עם אתגרי החיים. יש גם סברה שהם עוזרים ללמוד ולזכור מידע חשוב.
“אם חלומות הם חשובים, מדוע איננו זוכרים את רובם? אם הם מרפאים, מדוע אנו הולכים לפסיכולוג או לקואצ’ר במקום לישון ולחלום? ואם הם מכשירים אותנו להתמודדויות, מדוע אין לנו גישה לתוכן זה? שאלות אלו הובילו אותי למחשבה שייתכן שלחלומות אין כל תפקיד ביולוגי. הבנתי שחלימה וחלומות הם שני עולמות שונים ויש לחקור כל אחד מהם בנפרד. החקירה המפוצלת הניבה תוצאות שהבהירו את החידה: חלימה קשורה לשינה ולפעילות המוחית בשינה, ואילו חלומות שייכים לשעות העירות. הרי רק אדם ער יכול לחוות חלום. הבנתי כי חלימה היא תהליך פיזיולוגי-אוטומטי שמתרחש בשינה ושאינו נזקק לתודעה או למודעות, ואילו חלומות הם תופעה מנטלית המתקיימת לאחר שמתעוררים מהשינה. ברגע שיצרתי הבחנה ברורה בין חלימה לחלומות, נפתחה הדרך למציאת הפתרון השלם”.
אז מהו תפקיד החלומות?
“חלומות חשובים לנו מכיוון שאנו יכולים ללמוד מהם על עצמנו, אבל אין להם תפקיד ביולוגי או אבולוציוני. לעומת זאת, לחלימה יש תפקיד ביולוגי חיוני ומשמעותי. תפקיד החלימה הוא לפנות משאבי מוח על מנת שנקום מהשינה עם רעננות וכוחות נפש מחודשים ועם תחושה של ‘ראש נקי'”.
שיטת “החלום כהזדמנות שנייה” מספקת הבנה של תהליך החלימה וגם טכניקה לפענוח החלומות שאנו זוכרים עם ההתעוררות. פישר היים, שמנהלת את מכללת iCU אונליין קולג’ ללימודים מקוונים, היא גם מרצה בתחומי קואוצ’ינג, פסיכולוגיה חיובית, אינטואיציה וחלומות. בקליניקה הפרטית שלה היא פועלת כיועצת ומנטורית, בעיקר בסיוע לזוגות במשבר ובתמיכה בצמיחה של בעלי עסקים קטנים.
היא מודה כי יש רופאים, מאמנים ופסיכולוגים שמתלהבים מספרה, “ויש כאלה שקשה להם להיפרד מהרעיון שחלומות נוצרים בשינה בדרך כלשהי, גם אם בלתי ברורה לחלוטין. יש רבים, שקשה להם לוותר על אלמנט המסתורין והקסם, והם משתכנעים רק אחרי מספר דוגמאות של פתרון חלומותיהם”.
לאתר מכללת iCU אונליין קולג’: www.online-college.co.il/courses
הוספת תגובה