מאת לין סלומון
הסולן דב האמר עולה, קולו המחוספס אך נשלט. הוא מחבר את הכלים, הקהל והמוזיקה, בלי מילים, רק עם נשירה ועומק שמגיע ללב. כל משפט ווקאלי שלו הוא יד שמושיטה אותך פנימה, לדופק, לנשימה, לבלוז עצמו, וגורם לכל רגש למצוא מקום במוזיקה. ואז הסקסופוניסט שלומי גולדנברג נושף. זה לא ‘נגינה’, זו שיחה. בכל נשיפה יש רגע של עצירה, נשימה שמחזיקה את ההופעה, ואז פיצוץ קולי של ריף חודר שמזיז את הקהל מהכיסאות. רגע כזה התרחש בדיוק הסולו של דב האמר היה איטי ומלא עומק, והקהל נשך את השפתיים, עמד על קצות הרגליים, רוקע ברגליים, מזיז את הגוף למקצב ומוחא כפיים ללא הפסקה.
חברי הלהקה; אריה גזנדה על הגיטרה הראשית, עם ריפים מלוכלכים וקרועים שמוסיפים חום רחוב ומשחקים עם הסולן; תום פלג על גיטרה בס, שמחזיק את הדופק והלב של ההופעה; הנרי ורד על התופים, שמכתיב קצב ומחבר את כל הרגעים לנשימה אחת; ורוני צור על הקלידים, שמוסיף צבע, עומק וגוון ג’אז רחוב- יוצרים יחד יחידה חיה ונושמת. כל כלי מביא את קולו, כל סולו הוא שיחה, כל שקט הוא רגע נשימה עבור הקהל.
האינטראקציה הזו לא רק נשמעת, היא נחווית פיזית. הסולן דב האמר שומר על קרבה, הסקסופוניסט מתיישב בין השורות, והגיטרה והקלידים ממשיכים לדחוף, ליצור, להזיז. כל צליל, קריאה, תשובה, מגע, הופך לביטוי של ההוויה. הקהל לא רק מאזין; הוא שותף פעיל לנשימה, לתגובה, למחיאת כפיים, לריקוד בתוך הגוף.כל רגעי ההופעה, מהריף של אריה גזנדה שפורט גרעין רחוב וקרע קטן, דרך נשיפות הסקסופון של שלומי גולדנברג שמחוללות רגעי שקט שנמשכים כמה שניות מענגות, ועד לפיצוצי הקצב של הנרי ורד שמחזקים את הגוף לזוז, מוכיחים שהבלוז כאן חי, חודר, עוצמתי ומחובר לנשמה. כל ריף, כל נשימה, פורטים על כל מיתרי הלב. כל רגש תופס מקום, וכל קצב מזמין את הגוף לזוז, את הידיים למחוא כפיים, את הרגליים לרקוד.
תיאטרון הסמטה מאפשר לחוש את כל הפרטים: מבט מהסולן, כשהוא קרוב מדי, נשיפה של הסקסופוניסט שמתיישבת לידך, הרטט של הגיטרה דרך הכיסא, שינוי פתאומי בתופים גורם לגוף לרעוד. כל פרט הופך לחוויה פיזית מוחשית שהגיעה לבטן, ללב, לגוף כולו. בערב הזה, B. BLUES BAND הוכיחו למה בלוז חי, עוצמתי ונושם מתמיד. הם לא מנסים להרשים, הם מזמינים אותך להיות חלק מהדיאלוג, לחוות את הרחוב, העומק והנשמה. המוזיקה שלהם היא קריאה לחיים, דיאלוג עם הרגשות וחוויה שמעבירה אותך ממקום למקום: משקט לפיצוץ, מהפתעה להקלה.בדיוק ברגע סולו הגיע לשיאו, ווקאל פינה מקום לריף אחר, הקהל החזיק נשימה יחד, ואז פרץ למחיאות כפיים כבירות, כאילו כולם, נגנים ומאזינים, נושמים באותו מקצב, כאילו המופע הזה הוא נשימה אחת גדולה של בלוז משותף.
ולבסוף, פרטים חשובים לא פחות: כרטיס להופעה עולה 80 ש״ח, ומבטיח חוויה שבה כל מיתר, כל נשימה וכל רגש תופסים מקום.הקהל משתתף בנשימה, בריקוד, במחיאות כפיים והבלוז פורט על כל מיתרי הלב בצורה שמרגישה כמו סולו חוצה גוף ונשמה.אם חיפשת בלוז שאפשר לנשום, לחוות ולהרגיש באמת, הופעה כזו של B. BLUES BAND בתיאטרון הסמטה מוכיחה חד־משמעית: זה בלוז ששווה לחוות ולהפנים.
הוספת תגובה