לתוך המלאנג’ הזה, הערבובייה הזו, גדל, בגר ויצר ג’ורג’ ברסאנס, במהלך 60 שנות חייו שהסתיימו בשנת 1981, תוך שהוא יוצר יצירה שעיקרה טקסטים מושרים עזי מצח, קוראי תיגר על הסדר הבורגני, על בגידה, אהבה שהיא לעולם לא חסודה אלא בעלת לחלוחית אנושית על כל מופעיה נעדרי התקינות הפוליטית, ותוך שהוא מלגלג על ההגמוניה השלטונית והקלריקלית של הכנסייה והסדר הישן.
ואכן, החוצפע שבשירתו, המביטה כמו הקריקטוריסט בן המאה התשע עשרה אונורה דומייה, באנשי שלטון, משפט, כמרים ונזירות, איכרים ואיכרות ובעיקר בבורגנים מהוגנים וצבועים – כל אלה עמדו במרכז חיצי הביקורת שלו הססגוניים ונעדרי המעצורים של ברסאנס. ג’יל בן דוד, הוא פרחח משובב נפש, ססגוני, כובש, ברסאנס דובר עברית וצרפתית – מחתרתי ועז מצח, עם עין אחת בוכה והאחרת צוחקת, ובמופע הקסום הזה של שירי ברסאנס, הוא שר את שירי הטרובאדור האלמותי הזה בשפת המקור הצרפתית, עם תרגום לעברית, ותוך שהוא מספר את סיפורו של אותו “טיפוס” ססגוני בהגשה ייצרית ומלאת קסם.
השילוב שבין הסיפור ההיסטורי השזור בתולדותיה של צרפת במהלך המאה העשרים, עם הטקסטים העוקצניים שהושרו בלוויית הגיטריסט אורי בן צבי שנשם יחד עם בן דוד את ברסאנס ובתרגום השירים לכתוביות העבריות וכתיבת תולדותיו של השאנסיונר בידי קובי מידן – בן תרבות רב קסם לכשעצמו – כל אלה העלו ערב תרבות שהייתה בו הנאה חושנית, שחוק ודמע וסיפוק סקרנות היסטורית כאחד.
בקיצור – מופע של פרחח עברי ששר חוצפע של פרחח צרפתי. נפלא!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה