העולם ההוא, כנראה הולך ונכחד. מוסיקה קלאסית, כבר לא ניצבת כאידיאל תרבותי, ובישראל שבה מוסיקה קלאסית הייתה חלק משמעותי מתרבותה לפני עשרות שנים, היא כיום מוצר צריכה, שרצוי שיהיה פופולרי, לא מרגיז, “בג’ינס”, אחרת אין לה עוד זכות קיום.
היה זה הפילוסוף היווני הקלאסי אפלטון, שבשנת 390 לפנה”ס לערך כתב בחיבורו “פוליטיאה”, בדבר עיר המדינה האידיאית, כי יש לגרש את המוסיקאים מן העיר האידיאית שלו, והתכוון לאלה שמייצרים מוסיקה שלא משרתת את החינוך למידות טובות וצנועות. עמדתו זו, הובילה לפרשנויות רבות לאורך ההיסטוריה האנושית, ויש שפירשוה כצורך לייתר מוסיקאים שלא משרתים אידאל חברתי חשוב.
“המוזיקאים”, מציג תמונה בלתי מרוטשת של מוסיקאים מקצועיים, המצויים בלב הקונפליקט האפלטוני ההוא – את מי ולשם מה הם קיימים, מה הם משרתים, והאם יש להם זכות קיום? העולם שכולו הנעת תדרים באוויר, מסתבר, מעורר אמוציות, אגו, חושף דפוסים נרקסיסטים של מוזיקאים “כוכבים”, כאלה שעולמם צר ותהילת העולם, ששמורה הייתה פעם למוסיקאים שהתרבות המערבית העריצה, חלפה לטובת מוסיקאיות דוגמניות שמעלות סרטונים שלהן בטיק-טוק, ומצליחות להגיע לקרנגי הול, בזכות מראה ופחות באמצעות כישורים מוסיקליים, שבעולם חומרי, אפלטוני משהו, מוערכים הרבה פחות.
הסרט הקאמרי מציג יחסים בין מוסיקאים תחרותיים, לבעלי הון שעסוקים היו באיסוף כלי נגינה שייצר בונה הכינורות הנודע בן המאה השמונה עשרה אנטוניו סטרדיוורי, ובני משפחתו, ומציג את בן האנוש במערומיו – על קנאותיו, חומרנותו, רחוק מן הדימוי של יוצר תרבות כאדם נעלה ונשגב.הסרט הוא שילוב של דרמה קאמרית מצויינת, וחוט אירוני דק שמרחף כל העת מעל העלילה והדמויות. נפלא!
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה