תהליך הריסה של מבנה אינו מסתיים ברגע שהקירות קורסים – הוא רק מתחיל שם. למעשה, מדובר באחת הפעולות המורכבות בענף הבנייה והעירוניות: החל מתכנון מדוקדק, דרך ניהול סיכונים, ועד פינוי יעיל של פסולת עצומה – שעלולה להגיע למאות טונות לפרויקט יחיד. אז מה באמת קורה אחרי ההריסה – ולאן נעלם כל הבטון, הברזל, העץ והזכוכית?
הריסות מבנים – לא רק טרקטור וענן אבק
תהליך הריסות מבנים מחייב הכנה קפדנית הכוללת בדיקות הנדסיות, קבלת אישורים מרשויות מקומיות וסביבתיות, ופיקוח בטיחותי צמוד. מדובר בתהליך מורכב הכולל לעיתים שימוש באמצעים כבדים – כמו מחפרונים, מכונות חיתוך, ולעיתים גם פיצוצים מבוקרים במבנים גבוהים.
השלב הראשון כולל ניתוק תשתיות, מיפוי החומרים המסוכנים (כמו אזבסט), ולאחר מכן פירוק הדרגתי או מיידי של המבנה. עם סיום ההריסה, מתחיל השלב הקריטי – פינוי הפסולת.
פינוי פסולת בניין – לאן כל זה נעלם?
לאחר ההריסה, מגיע שלב פינוי פסולת בניין – תהליך לוגיסטי לכל דבר. הפסולת כוללת בטון, לבנים, ברזל, עץ, זכוכית, גגות רעפים, ועוד חומרים רבים. הצעד הראשון הוא מיון באתר: מה ניתן למחזור, מה דורש הטמנה, ומה עובר לגריסה לשימוש חוזר.
חברות מתקדמות מבצעות שינוע לאתרי טיפול מורשים, שם מתבצע מיון נוסף. חומרים כמו ברזל ובטון נגרסים ומועברים לתעשיות הבנייה כחומרי מילוי או כביש. חומרים רעילים או מסוכנים – כמו צבעים, שמנים או שברי אזבסט – נשלחים להטמנה ייעודית או טיפול סביבתי קפדני.
מדוע חשוב למחזר פסולת הריסה?
- מפחית משמעותית את הצורך באתרי הטמנה
- שומר על משאבי טבע
- מצמצם זיהום קרקע ומים
- מאפשר שימוש חוזר בחומרי גלם
- חוסך עלויות ליזם ולמדינה
בעידן של קיימות וסביבה, מיחזור אינו רק המלצה – אלא דרישה רגולטורית מחייבת בפרויקטים רבים.
מה עושים עם הבטון הישן?
בטון שנגרס בתהליך מבוקר הופך לאגרגטים – חצץ גרוס – המשמש להנחת תשתיות, סלילת דרכים, ייצוב קרקע ואפילו בבנייה מחדש. כך, מה שהיה פעם קיר תומך, הופך לחלק מרצפה של בניין חדש או מדרכה עירונית.
השימוש בבטון ממוחזר גם מפחית את הצורך בפתיחת מחצבות חדשות – נושא שנמצא במחלוקת סביבתית לא קטנה.
אתגרים לוגיסטיים בשטח עירוני
כאשר הריסה מתבצעת בלב עיר – באיזור מגורים צפוף – עולה מורכבות נוספת: ניהול תנועה, שעות עבודה מוגבלות, רעש, אבק, ובטיחות הולכי רגל. כל אלה דורשים תיאום מושלם בין מהנדסים, עירייה, קבלני משנה ופיקוח סביבתי.
גם לפינוי עצמו דרושה תוכנית: כמה משאיות ייכנסו ביום? לאן יועברו הפסולות? האם יש גישה נוחה? לפעמים יש לשנע פסולת דרך מנוף או פיר בנוי מראש.
רגולציה ואכיפה – לא כל אחד יכול
חוקי התכנון והבנייה בישראל קובעים סטנדרטים ברורים להריסה ופינוי – כולל קבלת אישור סביבתי לפינוי, תיעוד פינוי לאתרים מורשים בלבד, ואיסור הטמנה פיראטית. חברות שאינן עומדות בתקנות עלולות לספוג קנסות כבדים או שלילת רישיון.
לכן חשוב לבחור קבלן הריסה מורשה – שמכיר את הדרישות, פועל עם ציוד תקני, ומתחייב לפינוי מוסדר ומפוקח.
האם אפשר למחזר גם עץ, מתכת וזכוכית?
כן, ובהחלט כדאי. זכוכית נגרסת וממוחזרת למוצרים תעשייתיים, עץ מעובד משמש לתעשיית הרהיטים או כחומר בעירה, ומתכת – בעיקר ברזל ואלומיניום – נמכרת לתעשיות מחזור ונוצקת מחדש.
בפרויקטים מורכבים, מבצעים מיון כבר בשלב ההריסה: מפרקים את הדלתות, החלונות, המסגרות – ושולחים כל חומר ליעד המתאים לו.
כיצד הציבור מרוויח?
מעבר להיבטים סביבתיים – הריסה ופינוי נכונים תורמים ישירות לציבור: מבטיחים ניקיון סביבתי, מונעים מפגעי בריאות, חוסכים עלויות לרשויות, ומשחררים קרקעות לבנייה מחודשת. כל פרויקט שמנוהל נכון – יוצר סביבה בטוחה, בריאה ויעילה יותר.
סיכום
הריסת מבנים אינה סוף – אלא התחלה של תהליך סביבתי מתוחכם. מהרגע שהקירות נופלים, מתחיל מסע של פינוי, מיון, מיחזור ושימוש מחדש. כאשר כל שלב מתבצע במקצועיות, התוצאה היא סביבת מגורים בטוחה יותר, עתיד בנוי טוב יותר – ותרומה של ממש לשמירה על כדור הארץ.
הוספת תגובה