עמוד הבית » מהמטבח הביתי לזירה הלאומית: הסיפור של הדר כהן ונועה רם

מהמטבח הביתי לזירה הלאומית: הסיפור של הדר כהן ונועה רם

ימין נועה רם, הדר כהן, צילום: נוי ארקובי
איך שתי מאמנות כושר הפכו חלום לגלידת חלבון לעסק משגשג תוך שירות מילואים מאומץ.

הדר כהן ונועה רם, שתיהן בנות 23 מעומר, לא חלמו להיות יזמיות. הן שירתו בתפקידי קרב בצבא, הדר כמפקדת כיתה בקורס חובשים ונועה כקצינת ת״ש, והמשיכו למילואים פעילים שנמשכו שנה שלמה מאז 7 באוקטובר. בד בבד, הן עסקו בתחום האהוב עליהן כושר ותזונה. שתיהן מאמנות כושר, יוצרות תוכן ברשתות החברתיות ומיוצגות בסוכנויות דוגמנות. אך משהו הציק להן. “שתינו אוהבות לאכול בריא וטעים,” מספרות השתיים, “אבל זה תסכל אותנו שאין מוצר טעים בשוק שהוא עשיר בחלבון באמת. השוק היה מוצף במוצרים שטוענים להיות עשירים בחלבון  חטיפים, מעדנים, משקאות, אבל בכולם היו רכיבים לא טובים, הרבה קלוריות ופשוט לא היו טעימים.”

נועה רם, צילום: נוי ארקובי 

>>>אלגנטיות עם טאצ’…

החלום שהתחיל במטבח

במאי 2024, הן קנו מכונת גלידה ביתית והחליטו לנסות. “קראנו ולמדנו הרבה על תהליך ההכנה, והניסיון הראשון היה לגלידה בטעם וניל,” הן נזכרות. “זה היה מאוד מרגש ותקדימי. במהלך ההכנה היינו במתח ולא ידענו אם זה יעבוד בכלל. ניסינו מספר פעמים שהיו מזעזעות, אבל בסוף – זה עבד.” הרגע הראשון שבו טעמו את הגלידה היה רגע המפנה. “ברגע שטעמנו את הגלידה הבנו שיש פה פוטנציאל גדול,” הן אומרות. מה שהתחיל כמיזם ביתי הפך במהרה למשהו הרבה יותר גדול. “התחלנו עם חודשיים של מכירה ביתית. אנשים נסעו אלינו לעומר מכל הארץ כדי לקנות. העלנו סרטונים על התהליך שזכו למאות אלפי צפיות. זה נתן לנו ביטחון לדחות את התואר ולנסות לחפש מפעל.”

הדר כהן, צילום: נוי ארקובי 

המסע המתיש לייצור מסחרי

אבל המעבר מהמטבח הביתי לייצור מסחרי התגלה כקשה בהרבה ממה שדמיינו. “כשפתחנו את העסק תהינו איך אין מוצר כזה,” הן מסבירות, “אחרי כמה שבועות הבנו למה.” התהליך התגלה כמורכב להפליא. “הרסנו הרבה מכונות גלידה של מפעלים בתקופת הטסטים. החלבון סמיך ומקשה את מרקם הגלידה. לעלות מעל 10% חלבון זו משימה כמעט בלתי אפשרית. וגם כשהצלחנו לעבוד עם החלבון, גילינו שחומרי הגלם יקרים מאוד והרווחיות נמוכה. לא רצינו להוסיף סוכר לבן, דבר שהיה מייקר את המוצר ומקשה אף יותר על תהליך הייצור.”

במשך כחצי שנה הן חיפשו מפעל שיעמוד בדרישות שלהן, ללא הצלחה. “עברנו ב-8 מפעלים,” הן נאנחות. “זה היה מאוד מתסכל לשמוע ‘לא’ בכל פעם מחדש. עם המפעל הראשון הגלידה לא הייתה טעימה ולקח לה להפשיר כשעה עד שהיה ניתן לאכול אותה. במפעל השני אותה הבעיה. נתקלנו בבעיות נוספות כמו כושר ייצור לא מתאים, עלות גבוהה מדי לגלידה, קלוריות גבוהות מדי, קושי עם משרד הבריאות ועוד.” הכל קרה תוך כדי שירות מילואים פעיל. “העסק נפתח במקביל לשירות מילואים פעיל, וניסינו למקבל בין המשימות,” הן מספרות. “זה היה מאוד קשה ובא על חשבון ההתקדמות בעסק. היינו מכינות גלידות בלילות ומנסות לגרום לזה לקרות. כך היה במשך כחצי שנה עד שלא היה בנו צורך עוד במילואים.”

הרגע שכמעט שבר אותן

“הרגע הכי קשה היה בפעם הראשונה שקיבלנו ‘לא’,” הן נזכרות בכאב. “היינו בתהליך הראשון עם מפעל גלידות. בנינו עליו והתחלנו לחלום. אחרי חודשיים הוא כתב לנו שהוא מצטער, שהם מתחילים שיפוצים ולא יהיה לו זמן לייצר לנו. זו נקודה שכמעט שברה אותנו. לקח לנו זמן להתאושש עד שהבנו שאין ברירה ואנחנו חייבות להמשיך לנסות.” איך הן שמרו על המוטיבציה? “המוטיבציה לא נשמרת תמיד, אבל המשמעת כן,” הן עונות בכנות. “ידענו שפשוט לא נפסיק לנסות עד שזה יעבוד. הקרבנו יותר מדי כדי לוותר בנקודה הזו.”

המפעל שאמר כן

אחרי חיפושים רבים, הן הגיעו למפעל “איתלק”. “כבר מהפעם הראשונה היה לנו חיבור מאוד טוב וחברי עם כל האנשים שם,” הן מספרות בהתרגשות. “הם הבינו אותנו והיו מוכנים לעזור כדי להגשים את החלום שלנו. הצלחנו להגיע למוצר מושלם.”אבל גם אז ההצלחה לא הורגשה מיידית. “חשבנו שברגע שהגלידות יהיו בחנויות נרגיש ‘זהו, אנחנו הצלחנו’, אך בפועל יש עוד כל כך הרבה דברים לדאוג להם כמו מחזוריות וחזרת לקוחות וחדשנות והתרחבות. קשה לשים את האצבע על נקודה ספציפית של הצלחה. ההצלחה האמיתית לדעתנו היא פשוט לא להפסיק להשתפר, לנסות, לעבוד.”

 

הנוסחה המנצחת

מה בדיוק יש בגלידה של פרו קרים שגורם לה להצליח? “הכנסנו לגלידה חלבון WHEY, שהוא החלבון הכי איכותי – מכיל את כל חומצות האמינו ההכרחיות לגוף,” הן מסבירות. “שמנו תחליף סוכר שנותן ערך גליקמי טוב יותר וקפיצת סוכר נמוכה יותר. צמצמנו חומרים לא הכרחיים כמו חומרים משמרים, שמנים וחמאות. בחרנו להשתמש במחיות טבעיות במקום תמציות טעם. הפכנו את הגלידה לעשירה בחלבון ודלה בקלוריות.” שמירה על הטעם עם כל הדרישות הללו לא הייתה פשוטה. “אכן היו טסטים מסוימים שהחלבון ‘השתלט’ על טעם הגלידה או שפשוט לא היה טעים,” הן מודות. “עבדנו קשה והוצאנו טעמים שאנחנו בטוחות בהם. אחד העקרונות שהכי היו חשובים לנו זה לגרום ללקוח לחזור ולקנות שוב, ולא רק לנסות פעם אחת כי זה טרנד. לכן נושא הטעם היה החשוב מכולם.” הפידבקים הראשונים אישרו את האינטואיציה שלהן. “קיבלנו פידבקים מדהימים מלקוחות וחברים. נתנו להרבה אנשים לטעום לפני שהוצאנו את הגלידה ואפילו חברות שלנו שלא מתאמנות ולא אוכלות מוצרי חלבון והסבתות שלנו אהבו! זו הוכחה חברתית לכך שהגלידה באמת מוצלחת ולא משמשת כתחליף חלבון לא טעים.”

הדר כהן, צילום: נוי ארקובי

 

השותפות שמניעה הכול

איך שתי צעירות מנהלות עסק מורכב כל כך? “בתחילת הדרך עשינו את הכל ביחד,” הן מספרות. “ככל שהעסק גדל והמשימות התרבו, החלטנו לפצל. הדר אחראית על השיווק, על עליית תוכן לרשתות וגיוס משפיענים לעבודה. נועה אחראית על ההזמנות מול החנויות, גבייה ובניית תזרים וגיוס מקומות חדשים.”אבל מעבר לחלוקת התפקידים, יש משהו עמוק יותר. “הבנו עם הזמן כמה חשובה שותפות טובה,” הן אומרות. “כשלמישהי יש יום פחות טוב או ירידת מצב רוח, השנייה מחזקת אותה. אנחנו גורמות אחת לשנייה להיות טובות יותר.”

ההצלחה והמחיר

היום, הגלידה של פרו קרים זמינה ברשתות חנויות ברחבי הארץ. “המכירה בחנויות הולכת טוב יותר שהעזנו לדמיין,” הן מספרות בגאווה. “לקוחות לא מפסיקים לשלוח לנו תמונות ולשתף אותנו.”אבל ההצלחה באה במחיר. “צריך לעבוד מאוד קשה,” הן מודות. “להיות עצמאיות בעסק מתחיל שדורש 300% של תשומת לב אומר להיות בו 24/7. גם בלילות ובסופי שבוע, גם בחופשות. זה הרבה פעמים אומר להיות מוטרדות יתר על המידה. אבל זה מחיר שאנחנו מוכנות ומשלמות בכיף כל בוקר כשאנחנו קמות עם חיוך לעסוק בדבר שאנחנו הכי אוהבות בעולם.”

ימין הדר כהן ונועה רם, צילום: נועם הלמן

המבט קדימה

החלומות של הדר ונועה לא נעצרים כאן. “אנחנו חולמות להיכנס לשוק העולמי,” הן חושפות. “הגלידה שלנו בעלת אחוזי החלבון הגבוהים ביותר בשוק – 17%! אנחנו עובדות על מוצרים חדשים עשירים בחלבון: פיינטים, שלגונים, גלידוניות, עוגיות, טעמים נוספים ועוד.”בקרוב יושק טעם חדש ומרגש  שיתוף פעולה עם אחווה בטעם חלבה. “אנחנו עובדות על שיתופי פעולה, התרחבות, מוצרים וטעמים חדשים,” הן אומרות.מה הלקח החשוב ביותר שהן למדו בדרך? “לא לוותר! עקביות מנצחת הכל,” הן עונות מיד. “נכון לכל דבר בחיים ולכל תחום שתבחנו.”ומה הן היו אומרות למישהי שרוצה להתחיל מיזם משלה? “פשוט להתחיל! בלי לחכות שיהיה מושלם, בלי לחכות להיות הכי מקצוענים, לא לפחד מהתגובות של הסביבה – פשוט להתחיל.”

***

סיפור ההצלחה של הדר ונועה מוכיח שעם מספיק נחישות, עקביות ואמונה בחלום, אפשר להפוך רעיון שנולד במטבח ביתי למותג לאומי גם אם הדרך מלאה במכשולים, סירובים ולילות ללא שינה.

הוספת תגובה

הוספת תגובה