הרומנים שלו – “שונאים סיפור אהבה”, שמתעד בדיוק את טרגדיית בני דורו של בשביס, שמוצאים עצמם מלקטים את פירורי חייהם לאחר השואה, שבויים בין משפחות שניצלו, לשרידי משפחות שלא שרדו, ולבסוף בסיפורו הפרובוקטיבי – “ינטל, בחור ישיבה”, הביאו את אותה חברה למדנית דוברת ידיש, אל הקצה. סיפורה של ינטל, האשה שמבקשת לספק את סקרנותה ותאוותה לידע, מביא אותה להתחזות לבחור ישיבה, ולנהל רומן עם שותפה לחברותא ללימודים, היא התגלמות של חייו של בשביס שחי על הקצה בכל מה שקשור היה במיניות בעידן של שמרנות שהפכה באחת לעידן של מתירנות.
את הסיפור הזה, זיהתה ברברה סטרייסנד בחושיה, כסיפור שחייב להפוך לסרט. אבל כשחקנית רבת כשרון, בשנות השישים, זמרת מיוזיקלס בברודווי ובהוליווד, היא עדיין לא זוכה לקרדיט שנדרש עבורה בכדי לנהל להפיק ולביים סרט בעצמה. היא עדיין אשה שמנסה להיות גבר גבר. תמצית סיפורה של סטרייסנד, שגדלה מיותמת מאב בברוקלין למשפחה מזרח אירופית מהגרת, נוצקה בדיוק מהחומרים הפרובוקטיביים שייצר בשביס זינגר. את יינטל היא תצליח להפיק רק מקץ 15 שנה בראשית שנות השמונים, אך בינתיים תבסס את מקומה כאחת מן הנשים המייצגות את היהודי האמריקאי, שגבו אל העיירה ממנה נמלטו בני משפחתו, שכבשו בסערה את הבמות בהוליווד ובברודווי.
את סיפורה, מספרת הזמרת הנפלאה אנה שפיץ באמצעות השירים האלמותיים, שהפכו מזוהים עם סטרייסנד. החל ממצחיקונת, ועד MEMORIES, ועד PAPA CAN YOU HEAR ME, ועד השיר שכל כך זוהה עם קולה הלקוח מתפילת יום הכיפור “אבינו מלכנו”, המושר בפיה של אישה, בניגוד לכל תקדים מסורתי הדורש חזן גבר לעמוד ולשאת את משאו של היהודי. במופע בניצוחו של דיויד סלומון ובעיבודים של גיא פרטי, נשמעה התזמורת בצליל קטיפתי ועגול, בסטנדרט מהוקצע של ברודוואי, והכל עם החוצפע הנפלא של שפיץ! מופע שהוא רבדים עמוקים של תרבות ומאבקי תרבות. מעולה!!
משתתפים:
דיויד סולומון, מנצח
אנה שפיץ, זמרת
גיא פרטי, פסנתר
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה