בניתוח חלקי של הפניות אליי כעורך דין צבאי במהלך החודשים האחרונים, אני יכול להצביע על מספר נושאים מרכזיים בהם חל גידול.
אני יכול להגיד בסיפוק שבמרבית המקרים הטיפול האישי מסתיים לשביעות רצון כל הגורמים.
חזרה למערך המילואים לאחר יציאה לפטור
בתקופה האחרונה יזם צה”ל מבצע החזרה למערך המילואים לחיילים שקיבלו בעבר פטור. במהלך המבצע שלח הצבא פניות לאלפי חיילי מילואים שהוצאו לפטור ובתהליך סדור ומהיר זימן את המתאימים, לפחות על פניו, לראיונות שיבוץ ולאימוני הקמה של יחידות חדשות. הדברים פורסמו בתקשורת.
רבים שמחו על הפניה הזו והצטרפו למערך המילואים שוב. אולם, קיימים גם לא מעטים שעצם הפניה אליהם והניסיון להחזירם למערך המילואים עוררו אצלם קושי שגרם לפניה למשרדי בניסיון להבין כיצד עליהם לנהוג במצב זה. פניות רבות הגיעו מחיילות וחיילי מילואים שפוטרו ממילואים בעקבות בעיות אישיות והם נדרשים להציגן עכשיו שוב. הם נדרשים להסביר ולנמק מדוע אינם מתאימים לביצוע שירות מילואים פעיל, או אינם מתאימים למקצוע הצבאי המופיע ברישומי הצבא.
מהצד השני לא מעט פנו אליי מתוך רצון להסתייע בעורך דין צבאי כדי לחזור לשרת במילואים לאחר שיצאו לפטור. כאן מדובר בעיקר על מי שפוטרו משירות בגין פרופיל פוסל שירות, בדרך כלל כאלו שקיבלו פרופיל 21 נפשי. כל מקרה נבחן לגופו , לא דומה פטור אחד לאחר, וככלל ניתן לומר שהאתגר אינו קל.
שינוי שיבוץ חיילים בסדיר
מצב הלחימה המתמשך, הפגיעות בעורף, היעדרות של בני משפחה מקרבה ראשונה בגלל שירות מילואים והעלאת העומס על החיילים המשרתים, מגבירים את הקושי שחוות משפחות רבות בישראל ובכללן משפחות של חיילות וחיילים בשירות סדיר. הפניות בנוגע לשינוי שיבוץ בחודשיים האחרונים היו הן בנוגע לחיילים המשרתים ביחידות רחוקות מהבית והן בנוגע לחיילים המשרתים קרוב לבית. בקשות שינוי שיבוץ מתאפיינות תמיד בלחץ מצד הפונה אך דומה שבתקופה הזו הפניות מגיעות הן מהחיילים עצמם והן ממשפחותיהם והן מתאפיינות בלחץ גדול יותר מזה שמאפיין פניות לשינוי שיבוץ בשגרה.
שינוי שיבוץ לפני הגיוס- מלש”ב
אנחנו בפתח עונת הגיוסים של שנתון ילידי 2007. כבכל שנה, זו התקופה בה מתחילים המתגייסים לקבל הודעות שיבוץ. מטבע הדברים יש מלש”בים מרוצים משיבוצם ויש כאלו שמרוצים פחות או לא מרוצים כלל.
השנה, הפניות מרמזות על כך שקיימת השפעה של המלחמה:
מצד אחד- קיימים מלש”בים אשר שובצו לתפקידי לחימה והם, או הוריהם, מעוניינים בשיבוץ בתפקיד עורפי. כאן המקום לציין שקיימים לא מעט מקרים בהם ההורים רוצים שהבן או הבת יהיו קרוב לבית ואילו המתגייס/ת מעוניינים לשרת רחוק ובתפקידי לחימה או משיקי לחימה כמו הדרכת לחימה או תומכי לחימה.
מהצד השני- קיימים מלש”בים ששובצו, או מיועדים לשיבוץ בתפקידי תומכי לחימה, ומעוניינים להשתבץ כלוחמים.
פטור דת לבנות
התקבלו פניות של בנות דתיות שהצבא לא קיבל את הצהרת הדת שלהן וזימן אותן לראיונות ולבדיקות נוספות. כלל ניתן לומר שמדובר בבנות שמסיבות כאלו ואחרות לא לומדות בבתי ספר דתיים או שלצבא מידע כלשהו המעלה שאלות האם הצהרת הדת אוטנטית. בכל מקרה כזה חשוב מאד להציג בפני הצבא את התמונה הכוללת של המלש”בית והסיבות בגללן היא לא למדה בבית ספר דתי. כך למשל פנתה אליי מלש”בית שבגלל קשיי לימוד משמעותיים היתה צריכה ללמוד בכיתה קטנה, עם תגבורים שלא היו בנמצא באזור מגוריה. הדבר כלל לא הוסבר לצבא עד שהיא והוריה הגיעו אליי בפניה לסיוע.
במצבים כאלו חשוב מאד להסיר את הספקות שעלו ולתקף את ההצדקה לקבלת פטור דת למועמדת לשירות בטחון. אני מציג בפני הצבא הוכחות נוספות לכך שמדובר בזכאית לפטור דת ואת ההסברים לפערים שהצבא זיהה ושהעלו את הספק בשאלת היותה זכאית לפטור זה.
פטור נפשי משירות צבאי
קיימת עלייה בפניות לבחינת יכולת לקבל פטור על רקע נפשי. מוקדם להערכתי לומר האם מדובר בהשפעה נגזרת של המלחמה המתמשכת, או במגמה, אך עובדתית קיבלתי יותר פניות לבחינת זכאות לקבל פטור נפשי משירות בצה”ל.
אני מדגיש- אני לא מקבל לטיפולי מי שאין לו בעיות אמיתיות!
הפניות מגיעות מכל סוגי האוכלוסייה: מלש”ב, סדיר ומילואים. קיימים מקרים בהם ניתן להצביע על קשר ישיר בין המלחמה לבין המצב הנפשי של הפונה, שכן אנחנו כבר למעלה משנה וחצי מה- 7 אוקטובר 2023. מקרים אלו, של מי שחוו ועודם חווים קשיים רגשיים משמעותיים ביותר כתוצאה מהמלחמה המתמשכת אינם פשוטים.
כאשר יש בעיות, הפעילות החשובה ביותר היא- להציף את הדברים מול המערכת הצבאית בצורה אמיתית מלאה ומקצועית. מהמקרים בהם אני מטפל, ניתן לומר שברוב המקרים המערכת הצבאית קשובה, מבינה ונותנת מענה מתאים.
שחרור ממילואים
עם הגדלת הנטל על משרתי המילואים עולות בעיות אישיות, כלכליות, משפחתיות ואחרות איתם נדרשים משרתי המילואים ומשפחותיהם להתמודד. קיימות פניות בנושאי פרט שונים שבעקבותיהם מתקשים משרתי מילואים לשרת. ככלל ניתן לומר שהכתובת לבעיות אלו הם המפקדים. אולם ריבוי ימי המילואים המבוצעים של ידי המשרתים ביחידות השונות מקשה גם על המפקדים לתת מענה לבעיות הפרט השונות. כעורך דין צבאי המכיר את המערכת ואת האילוצים הקיימים אני מוצא עצמי נדרש לסוגיות בתחום שחרור ממילואים שבעבר בעתות שגרה היו נפתרות בערוץ הישיר בין חייל המילואים למפקדו.
קב”ן, פסיכיאטר צבאי, וועדה פסיכיאטרית
מערכת בריאות הנפש עמוסה לעייפה מאז פרוץ המלחמה. הדבר נכון לכל האוכלוסיות. אנחנו שומעים רבות בכל אמצעי התקשורת על העומס הגדול שחווים מערכי החוסן, התמיכה הרגשית, המטפלים הרגשיים, הפסיכותרפיסטים, הפסיכולוגים והפסיכיאטרים. לאחרונה פורסם נתון של גידול דרמטי בצריכת תרופות הרגעה בישראל.
כל אלו מוצאים את דרכם גם למשרד עורך הדין הצבאי. העומס על מערכת בריאות הנפש הצה”לית- קציני בריאות נפש (קב”ן) ופסיכיאטרים גדול. זמני ההמתנה לבדיקות ארוכים ונדרשת סבלנות.
המשמעות היא שישנם מלש”בים רבים הממתינים לבדיקת בריאות נפש בלשכות הגיוס, ישנם חיילי מילואים שממתינים לוועדות רפואיות פסיכיאטריות וההמתנה הזו אינה קלה. אני מלווה ומסייע לממתינים לוועדות השונות.
מעמד בן מהגרים
פניות להכרה במעמד בן מהגרים קיימות לאורך כל השנה, אולם נראה כי הפניות שהגיעו אליי בחודשים האחרונים מאופיינות ביציאה יותר מהירה מהארץ. מוקדם עדיין לומר אם מדובר בתופעה, בפרט כשאנחנו בפתח סיום שנת הלימודים – זמן בו משפחות שיוצאות לשהות ארוכה בחו”ל מבצעות את המעבר כשמתאפשר לתזמן אותו.
לסיכום – מיצוי הליכים וזכויות מול הצבא
כפי שכבר המלצתי בעבר- מומלץ לא לדחות טיפול ולא להתבייש לבקש עזרה. ככל שמקדימים לפעול – הסיכוי להצלחה גדל.
כעורך דין צבאי אני מאמין בטיפול המוכוון לכך שכל אחד מלקוחותיי ימצא את עצמו במקום המתאים לו. כאשר זה קורה הן המטופל וצה”ל יוצאים נשכרים.
אמונה זו היא הדרך ואני ממשיך לטפל בהתאם אליה בלקוחותיי באופן אישי ומותאם לכל אחת ואחד.








הוספת תגובה