עמוד הבית » “פיליון” – סרט של הארי לייטון

“פיליון” – סרט של הארי לייטון

פוסטר, צילום: באדיבות קולנוע חדש
הפילוסוף הגרמני בן המאה התשע עשרה והשנוי במחלוקת, פרידריך ניטשה, פיתח בין היתר את תפישותיו בדבר "מוסר האדונים" ו"מוסר העבדים": "מהו טוב?", כתב ניטשה בספרו "אנטיכריסט" הוא "כל מה שמרומם באדם את רגש העוצמה, את הרצון לעוצמה, את עצם העוצמה. ורע מהו? — כל אשר מוצאו מן החולשה. מהו האושר? ההרגשה שהעוצמה צומחת, שגוברים על כל מכשול".

תפישות אלה, ראו למשל במוסר הנוצרי עמדות של חולשה מוסרית, שכן היו רופסות וכנועות. מונחים אלה של ההוגה, זכו בסופו של דבר לעיוות לאחר מותו, בידי אחותו שהייתה נאצית קנאית, והגרמנים הנאצים אימצו, שלא בצדק, את עקרונותיו ועיוותו אותם לטובת רעיונות של עליונות גזע אכזרית. את סופו של הסיפור, העולם מכיר היטב.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

>>> אור ואהבה…

פיליון, שמו של הסרט, הוא המונח המתייחס למושב האחורי של אופנוע. גיבור הסרט, הומוסקסואל כנוע, מחפש את עצמו ואת אהבתו, ומשום שהוא אדם הנראה כמו התגלמות מוסר העבדים, מוצא עצמו כנוע במושב האחורי תרתי משמע, לאופנוען מסוקס, התגלמות עיוות מוסר האדונים הניטשייאני, אשר הלכה למעשה מתעלל בו, התעללות איומה המוצגת באופן הגראפי ביותר בסרט. סצינות אכזריות וגרפיות של קיום יחסי מין אלימים, נעילת שרשרת ברזל כבדה על צווארו של הגיבור בידי בן זוגו האופנוען, אותה הוא עונד בהכנעה ובחיוך, וכל אמצעי אחר אשר רק מביא את הגיבור הכנוע לרצות להשפיל עצמו רק עוד ועוד – כל אלה מאפיינים את הסרט הלא פשוט הזה.וכך למשל, אמו של הגיבור הפוגשת את האופנוען בן הזוג, הפועל מתוך תפישה של הכנעה, משוחחת עמו שיחה הטפה “נוצרית”, מתובלת בערכים מערביים מקובלים, ואילו בן הזוג האופנוען, מביט בעיניה בבוז וסונט בה – “את פרימטיבית”.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

 

זכורה לי שיחה שניהלתי עם קרימינולוג קליני שהעיר לי כי בימינו אין עוד “סטיה”, אלא רק “העדפה”. לשון פוסטמודרנית זו, של יחסיות טוטאלית, היעדר טוב ורע, היעדר גבוה ונמוך, והיעדר שיפוטיות, מיוחסת לעתים לניטשה עצמו כמאתחל הגישה הזו. הסרט הזה, מותח את היעדר השיפוטיות עד לקצה.ואכן, הסרט רווי באמצעים סיפוריים וקולנועיים הדורשים גישה פוסט-מודרנית בלתי שיפוטית. עלי להודות, כי הצילומים הגרפיים, הניעו אותי ועוד הרבה אנשים בקהל באי נוחות. אחדים אף יצאו מן האולם בשאט נפש, ואולם הרצון לטלטל את הצופה, הנו חלק מן הכלים האמנותיים לשם העברת הצופה מסע חניכה, אותו עובר הגיבור, וככאלה, הסרט הוא יצירה עוצמתית, מטלטלת, שלא יכולה להותיר אף צופה, בלתי שיפוטי ככל שיהיה, אדיש.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

 

החל מן ה- 12 לפברואר. בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.

ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:

“ישראל הראשונה”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284

“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222

הוספת תגובה

הוספת תגובה