"עד עכשיו אני לא מרגישה שבאמת חזרתי," שיתפה אליקים בכנות מרגשת, כשקולה רועד קלות. "זה כמו חלום – כאילו אני עדיין שם עם החטופים." דפנה סיפרה על החברות המיוחדת שנרקמה בינה לבין לירי אלבג בתקופת השבי, מתארת כיצד הצחוק והשירה היוו עבורן עוגן של תקווה בתוך החשיכה. הרגע המרגש ביותר בעדותה היה כשדיברה על אות החיים שהתקבל מלירי. "ברגע שראיתי את השם שלה, לא הפסקתי לבכות," סיפרה, כשדמעות נקוו בעיניה. "הייתה הקלה עצומה שהיא בחיים, אבל במקביל – הכאב הבלתי נתפס על מה שהיא עוברת שם."

האירוע המשיך עם שורת אמנים, יוצרים ואנשי תקשורת מובילים, ביניהם קים אור אזולאי, אורן להב, טילטיל ונס וסטילה, שחלקו את תובנותיהם עם הדור הצעיר. המסר המרכזי שעבר כחוט השני לאורך הערב היה ברור: חשיבות השמירה על התקווה והאחדות בתקופה זו."להמשיך להתפלל עד שכולם יחזרו," סיכמה דפנה במילים חדורות תקווה, "בסוף המלחמה תיפסק, החטופים יחזרו, ונחזור למי שהיינו פעם." דבריה הותירו את הקהל הצעיר עם תחושה של תקווה זהירה, ובעיקר – עם הבנה עמוקה של כוחה של סולידריות בימים אלה.

האירוע הוכיח שוב כי הדור הצעיר אינו רק צופה מהצד במציאות המורכבת, אלא לוקח חלק פעיל בעיצובה, תוך שמירה על ערכי האנושיות והתקווה גם בזמנים הקשים ביותר.

דוכנים המרתקים שמשכו את הקהל הצעיר, בלטה במיוחד תחנת מציאות מדומה, שם התנסו המשתתפים בחוויית VR מרהיבה דרך משקפי תלת-ממד חדישים. האווירה החגיגית הושלמה עם מגוון כיבוד עשיר ופעילויות אינטראקטיביות שהפכו את הערב לחוויה בלתי נשכחת. אך לב האירוע היה ונשאר הסיפורים האישיים המרגשים. הבמה אירחה שורה של דוברים מעוררי השראה, שחלקו מניסיונם האישי וחזונם לעתיד. סיפורי הנחישות והתקווה, במיוחד עדותה המרגשת של דפנה אליקים, ריתקו את הקהל הצעיר והותירו רושם עמוק. המפגש בין חדשנות טכנולוגית לבין תוכן ערכי ומשמעותי יצר ערב ייחודי שהדגיש את המסר המרכזי: למרות האתגרים, העתיד טמון בידיהם של בני הנוער, שהוכיחו שוב את יכולתם להקשיב, להבין ולהוביל שינוי.

"זה היה ערב שנתן תקווה," שיתפה אחת המשתתפות בסיום האירוע. "לראות כל כך הרבה בני נוער שאכפת להם, שרוצים לשמוע ולהשפיע – זה פשוט מחזק את האמונה בעתיד טוב יותר."
הוספת תגובה