ילדות בחיפה: בין ספרים לתקליטי וויניל
יצחק מרקסמר נולד וגדל בחיפה, בן יחיד להוריו, בשכונת כרמל צרפתי. את שנות בית הספר היסודי עשה בטשרניחובסקי, ובהמשך עבר ללאו באק לחטיבת הביניים ולתיכון. הבית שבו גדל היה בית של למדנות: אמו, בעלת תואר ראשון בערבית ומדעי המדינה, לימדה ערבית בבית הספר שיפמן בטירת כרמל, ואביו ז”ל, שסיים דוקטורט בכימיה בטכניון, שימש סגן מנהל, ראש חטיבה טכנולוגית ומורה לפיזיקה וכימיה בבית הספר רודמן בקריית ים.”הדגש בבית היה על השכלה רחבה, מדעים לצד אומנות”, הוא מספר. אביו היה חובב מושבע של מוזיקה קלאסית, ואחד הזיכרונות המוקדמים של מרקסמר הוא מוזיקת הבארוק באך, הנדל, פרסל שהייתה מתנגנת בסלון בסופי השבוע. מדפי הספרים העמוסים ותקליטי הוויניל שאפיינו את שנות השמונים היוו חלק בלתי נפרד מהאווירה. הספרייה הפרטית של המשפחה נחשבה לשנייה בגודלה בחיפה עבור בית פרטי, ומצב זה נשמר גם לאחר שעברו לשכונת רוממה הישנה.
פיזיקה בטכניון וצבא: הכתיבה מתחילה לנבוט
עם הגיעו לתיכון בחר מרקסמר במגמה הריאלית, בכוונה לפנות למדעים גם בהמשך. לאחר הבגרות נרשם למסלול העתודה האקדמית והחל לימודי תואר ראשון בפקולטה לפיזיקה בטכניון. הלימודים לא היו קלים כל מי שעבר את המסלול הטכניוני מכיר את הדרישות הכרוכות בו אך נחישות והתמדה הניבו את פירותיהם. במקביל ידע לשמור על מרחב לחיים אישיים ואף לזוגיות, כדי לאזן את הלחץ.עם סיום הלימודים התגייס לחיל האוויר ושובץ ביחידת המטאורולוגיה, יחידת חיזוי. תפקידה היה ללוות את מטוסי ומסוקי הקרב למבצעים ולגיחות, ולספק לטייסים מידע מדויק על תנאי מזג האוויר, בדגש על סכנות כגון ערפל, גזירות רוח ומייקרוברסט. במסגרת שנת הקבע שחתם עליה, כתב ספר עבור גף החיזוי שנכנס להכשרת החזאים והמטאורולוגים של החיל, וזכה להערכה רבה מצד מפקדים וחיילים כאחד. את שירותו סיים בדרגת קצין אקדמי בכיר.כשמדובר על ראשית דרכו ככותב, מרקסמר מחייך ומספר אנקדוטה מהילדות: בגיל שמונה ניסה לכתוב מעין אנציקלופדיה, בהשראת “דע את העולם” שהייתה נפוצה בשנות השמונים. הוא היה יושב עם אמו על טקסטים מהאנציקלופדיה המקורית ומנסה לחקות את סגנון הכתיבה, כותב “ערכים” משלו. אותם דפים שרדו בחדרו עד שנות העשרים שלו. “כנראה שהייתה במעשה הילדותי הזה רוח נבואית לגבי מה שעתיד לבוא”, הוא אומר בחיוך.
“רשמתי שני פטנטים על הטכנולוגיה במספר מדינות, הגעתי עם הרעיון לתוכנית הכרישים והקמתי חברה בשם Ventvia. החברה פיתחה מוצר ראשון מסוגו בעולם לקירור בריכות המשמשות לגידולים הידרופוניים”.
שני תארים נוספים וספר שתורגם לשמונה שפות
במהלך השירות הצבאי החל מרקסמר את לימודי התואר השני, הפעם באוניברסיטת תל אביב. בחר בגיאופיזיקה, ועיקר הלימודים עסק בדינמיקה המורכבת של האטמוספרה, בדגש על גלי רוסבי, המניעים את מערכות מזג האוויר סביב הגלובוס. לאחר מכן חזר לטכניון ללימודי דוקטורט, הפעם עם אוריינטציה הנדסית, שינוי מכוון לאחר שני תארים בעלי גוון תיאורטי מובהק. נושא הדוקטורט היה חקירת ההשפעה ההדדית בין ארובת שרב לסביבתה מתקן תיאורטי להפקת אנרגיה מאוויר יבש ומים.חשיבות המחקר ואיכות הכתיבה הובילו להחלטה להפוך את עבודת הדוקטורט לספר שיצא בהוצאה בינלאומית. הספר עורר עניין רב ותורגם לשמונה שפות. “אני רואה בזה אחד מהישגיי המשמעותיים עד היום”, הוא אומר.
יזמות ירוקה: מהמחקר אל השוק
לאחר סיום הדוקטורט החל ללמד במוסדות אקדמיים שונים, וכך הוא ממשיך עד היום. במקביל פיתח רעיון לטכנולוגיית קירור ירוקה שאינה מבוססת על גז מקרר תעשייתי,הגז הפוגע בשכבת האוזון ואחראי במידה רבה לאפקט החממה אלא על אוויר ומים בלבד, תוך ניצול אפקט פיזיקלי המתרחש כשהם עוברים דרך צינור ונטורי במהירות גבוהה.בשנים שחלפו רשם שני פטנטים על הטכנולוגיה במספר מדינות, הגיע עם הרעיון לתוכנית הכרישים והקים חברה בשם Ventvia. החברה פיתחה מוצר, ראשון מסוגו בעולם לקירור בריכות המשמשות לגידולים הידרופוניים. המתקן נבדק במספר חממות גידול והוכח כבעל יכולת תחרות ממשית מול מערכות מיזוג אוויר, צ’ילרים ומגדלי קירור קונבנציונליים. כיום הוא נמצא בשלבי גיבוש לקראת הוצאת ספר על הדרך היזמית שעבר, שיראה אור בחו”ל.
“המציאות היהודית כהוויתה”: מדע פוגש מסורת
לצד הקריירה המדעית והיזמית, שמרה שאלות שלמות בתוך מרקסמר על עניינים אחרים לגמרי. שנים רבות הוא נשא בתוכו התעניינות עמוקה בשאלות הנוגעות ליסודות האמונה היהודית. בשלב מסוים החליט לבחון את הדברים מקרוב: לברר לעצמו האם ישנה אמת בתפיסת היהדות האורתודוקסית, ואולי החילונים מפספסים דבר מה רציני ועמוק מתוך חוסר היכרות עם התחום. לשם כך לקח על עצמו משימה של לימוד רציני במסגרת ישיבות ליטאיות, לצד לימודי התארים השני והשלישי.הרעיון המרכזי שפיתח בספר הוא תהליך ניתוח אקסיומטי-דדוקטיבי: הגדרה מדויקת של אקסיומות התפיסה והמסורת היהודית, ויציאה מהן אל בחינה של סוגיות מפתח ספציפיות בעולם ההלכתידתי. מהכלל אל הפרט ומשם למסקנות מרחיקות לכת לגבי האמת שמאחורי התפיסה היהודית. “חידוש זה”, הוא מסביר, “לא מופיע באופן קוהרנטי בספרות ההגות והמחשבה היהודית עד כה. הוא מאפשר לנהל שיח של ממש עם תפיסה שיכולת הייצוג הכמעט אקרובטית שלה מותירה כל ניסיון חיצוני לערער עליה כחסר סיכוי. אני יוצא מתוך הנחות היסוד שלה, ולא מבחוץ.”אך הספר אינו עוסק רק בתיאולוגיה. מרקסמר רואה בו גם מחויבות אזרחית. “בשנים האחרונות החלתי לחוש שעלי לפעול, בדרכי הצנועה נגד בעיות יסוד הנוגעות לחברה הישראלית”, הוא אומר. שאלות של דת ומדינה, יחסי חילונים ודתיים, הסכסוך עם העולם הערבי, והתעצמות מה שנהוג לכנות עליונות יהודית שהחריפה מאוד מאז טבח השביעי באוקטובר, כולן נוגעות, לתפיסתו, במקור אחד: פרשנות שגויה של המסורת היהודית. “אם לא נטפל בכך, הבעיות ילכו ויחמירו עד שיסכנו את קיומנו כחברה ומדינה מודרנית.”
לאיזה קורא מיועד הספר?
מרקסמר שואף שהספר ידבר אל קהלים שונים. הוא יעניין, לדעתו, את מי שבקיא בעולם המסורת היהודית, אך בה בעת נכתב כך שגם מי שאינו מכיר את התחום לעומקו יוכל להבין וללמוד. “הספר מציב אתגר אינטלקטואלי ואני מעז לומר אף אתגר אמוני, עבור הקורא הדתי הממוצע ואפילו עבור המשכיל שבהם. האקסיומות שבפתיחתו אינן טריוויאליות ממבט ראשון; הן מחייבות חשיבה והעמקה. תקוותי שהקורא יצא למסע מרתק שיישאר איתו זמן רב לאחר שיסגור את הספר.”
“שורש הבעיות נעוץ בפרשנות שגויה של המסורת היהודית, ועם הזנחתן הבעיות ילכו ויחמירו עד שיסכנו את קיומנו כחברה ומדינה מודרנית”.
מבט קדימה
כשמבקשים ממרקסמר לתאר את נקודתו בחיים כיום, הוא נשמע מרוצה. משפחה יציבה ואוהבת שתומכת ומלווה אותו; עבודה שהוא אוהב, הן כמרצה, הן כיזם טכנולוגי. בנוסף לספר על הדרך היזמית שהוא מגבש לפרסום בחו”ל, בזמנו הפנוי, המועט מאוד, כדבריו הוא מוצא את עצמו מתעניין יותר ויותר בהתפתחות המדע בראי ההיסטוריה: בגישות הטוענות שהמדע אינו מתפתח בקו ישר ורציף, אלא בתנועה מעגלית של האצה ונסיגה לאורך לפחות אלפיים וחמש מאות השנים האחרונות. “מי יודע”, הוא אומר, “אולי יום אחד אחליט לצלול לתוך מחקר עומק בתחום הזה ולתרום גם שם מחדוות הכתיבה שלי.”
יצחק מרקסמר, “המציאות היהודית כהוויתה” – הוצאת ספרי צמרת
הוספת תגובה