אזהרת טריגר בתיאטרון הקאמרי בשיתוף עם תאטרון פלטפורמא הוא מיצג בימתי מצמרר החושף את סיפורם של שורדי הנובה. סיפורים אישיים של שורדות ושורדי הנובה ובהשתתפותם על הבמה. בדרמה מקורית מרגשת בהשראת הסיפורים האמיתיים. במשך חודשים הם כתבו, שיחקו, נשברו והתחזקו בליווי מקצועי צמוד עד שהפכו את סיפורם האישי לקולקטיבי. ההצגה היא מרגשת, מצמררת, מטלטלת, חשופה, מכאיבה ומצחיקה לעיתים ומעל הכל מגישה מסמך תיאטרוני אותנטי. השחקנים על הבמה שהם כאמור, שורדים ושורדות מהנובה מעבדים את הטראומה יחד מול הקהל וללא ספק הקהל הופך להיות חלק מהחוויה התיאטרונית והרגשית.
הטריגר הוא בעצם התזכורת שאותם צעירים וצעירות שהצליחו לחזור מהנובה בחיים, מגלים שהם פצועים בנפשם, נושאים עקבות של פוסט טראומה ושההחלמה נראית לא משגת. הם בקלות מגיבים לטריגרים ומתערערים. כל רעש של אופנוע נשמע כמו אזעקה, צלצול הטלפון מקפיץ ואפילו שאלות ומבטים יכולים להוות טריגר. במרחב מרפא, מוגן ואינטימי, שהוקם במיוחד עבור שורדי המסיבה, הם מעזים להתמודד עם הטראומה ולהחזיר לעצמם את ההובלה של חייהם.
ההצגה היא תנועתית ונעה בין תאטרון תנועה למיצג תאטרון. העלילה איננה רצופה ולכן מדובר בפסיפס של סיפורים אמיתיים בהעמדה בימתית מלאת עוצמה, טקסטים אמיצים ונוקבים, נגיעות של הומור וקהל שלוקח חלק בתהליך הריפוי של הדמויות. ראוי לשבח גם את הוידאו ארט שעשוי היטב. כשההצגה מסתיימת הקהל מוזמן לשיח משותף עם השורדים והשורדות שבמהלכו עולות שאלות, רגשות וסיפורים שמסופרים לאור השאלות, ההצגה היא הזדמנות מופלאה להביט לעומקה של הטראומה ולהיחשף לסיפורים מרגשים על אומץ, אמונה ובחירה בחיים. בתחילת ההצגה נשמע הודעה לקהל בזו הלשון: “בפסקול ההצגה נשמעים קולות ירי, פצצות וקריאות בערבית. כל מה שתשמעו הינו חלק מההצגה” ולמרות ההודעה הקהל חווה צמרמורת כשזה מתרחש. זהו מסמך חשוב לחברה הישראלית.
“חלק מהריפוי זה לפגוש כל פעם את הטריגרים וללמוד לעבור אותם”, מספרת הבמאית דנה דבורין
מאת: קרן כהן ישראלי
בימוי: דנה דבורין
תפאורה: שני טור
מוזיקה: עידן יצחייק
תאורה: זיו וולשין
וידאו ארט: יפעת גבאי
משתתפים: נורית בוכובזה חרר, אושר דניאל, שני הדר, כפיר הוד, בר חיניץ, שלי ישי, חנה תבור, דור טרייסטמן, נועם רבי בראל, אסף סער.
ורד גרנדיר פרוכטמן. מנחת קבוצות, יועצת ארגונית ומשפחתית ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי.
הוספת תגובה