על שאלות אלו מרחפת המחזה של ברכט, שאיבד מעט מאקטואליותו. שלושה אלים יורדים מהשמיים ומחפשים אדם שליבו כולו טוב וטהור במידותיו. הם מסתובבים מעיר לעיר ומבינים שאין ביכולתם למצוא את מושא חיפושיהם. בעיר אחת, הנקראת סצ’ואן, הם מוצאים את שן טה, זונה עניה שבקושי מצליחה לממן את שכר דירתה. היא מוותרת על לקוח ומספקת לאלים מקום שינה. בתמורה לכך הם מעניקים לה כסף, על מנת שתוכל לצאת מהעוני ולהתחיל את חייה ממקום אחר.
אנשי העיירה שומעים שקיבלה כסף ורכשה חנות טבק שבה היא גם גרה, ומגיעים בטפטוף אליה לחנות, מבקשים מקום לישון. היא אינה מהססת ונותנת מקום לכולם. כולם רוצים את כספה, ומה היא רוצה? להתחיל את חייה מחדש. הדבר היחיד שרכשה לעצמה הוא צעיף יד שנייה, כי את הכסף חילקה לאחרים. באותו זמן היא פוגשת טייס שזקוק לכסף כדי למצוא עבודה. היא מתאהבת בו והוא מציע לה להינשא. היא מאמינה בו ונותנת לאימו כסף לקראת החתונה. כדי לשרוד מול כל המבקשים ורודפי הבצע של כספה, היא מתחפשת לגבר בן דודה לכאורה וכך מצליחה להתמודד עם האנשים החומדים אותה. תוך כדי היא מגלה שהטייס חיבל בכספה, ושהכסף שהלוותה לאימו נלקח ממנה באמתלאות. אפילו מעשיה הטובים לא הצליחו לכפר על החולשה שהיא רואה בעצמה.
היא מחליטה להעלם ולהפוך את דמותה לבן דודה הקשוח באופן קבוע. כך היא הופכת לבעלים של מפעל טבק גדול, בעוד כל העיירה עובדת אצלה. הקשיחות לא מאחרת להגיע היא הופכת להיות חזקה, תקיפה ובעלת ממון, וכל עקבות הנפש הטובה מתמוססים. זהו סיפור נוגע ללב, מורכב ולא פשוט. סיפור שאם מסתכלים עליו גם היום, מגלים שהוא קיים בתוכנו. איפה האנשים הטובים? איפה הכנות הלב, האנשים חסרי החמדנות? זוהי יצירה אקטואלית וברת רלוונטיות מוחלטת, גם אם ההצגה עצמה נראתה לי מעט ארוכה מדי. צוות השחקנים נפלא, והמשחק מעולה בכל קנה מידה.
שחקנים: אביגיל הררי, תום אבני, אלעד אטרקצ’י, דורית לב ארי, הלנה ירלובה, שהם שיינר, רפאל עבאס, נדב עדר, ירדן ניקפורוv
תיאטרון: תיאטרון קאמרי
הוספת תגובה