סיפור המסגרת מספר לנו את סיפורה של יוהאנה בת ה 17 שמתאהבת בפעם הראשונה, במורה שלה לצרפתית. היא חווה לראשונה סערת רגשות והתאהבות נעורים וכשהקשיים לא מאחרים להגיע היא בוחרת לתעד את החוויות שלה בכתיבה וחולקת בטבעיות את שכתבה עם שתי הנשים המשמעותיות בחייה אמה החד הורית וסבתה, שהינה גם יוצרת ומשוררת. השתיים עוברות תהליך מרתק עם הטקסטים החושפניים שלה שמתחילים בהתנגדות ומבוכה ואט אט מתמסרות לקריאה אמפטית לתוכן האינטימי, אך עד מהרה מזהות את הערך הספרותי שבו. בעוד הן שוקלות כיצד להגיב מול מערכת יחסים כזו ומתלבטות אם ראוי לפרסם את הכתיבה, כל השלוש פוגשות באמצעות הסיפור את מקומם של אהבה, חלומות ותשוקה בחייהן.
הסרט הוא דרמה נורווגית עוצמתית ועדינה, שמצליחה ללכוד ברגישות רבה את התהליך שבו שתי צעירות מגלות אהבה שאינה מובנת מאליה בדמות אהבה שנולדת מתוך ידידות ביו מורה לתלמידתה, התבוננות פנימית, ושאלות על זהות ועל מקום בעולם מול שאלות על גבולות. אחת מנקודות החוזק המרכזיות של הסרט היא יכולתו לספר סיפור אישי מאוד, ועדיין לגעת בחוויה אוניברסלית: הרצון להיות אהובים בדיוק כפי שאנחנו. המתיקות, המבוכה, הפחד, התקווה וכל אלה מוצגים בשפה קולנועית נקייה, ללא דרמה מיותרת וללא ניצול של הדמויות.
הקשר בין שתי הגיבורות מתפתח באופן טבעי ואיטי, כזה שמאפשר לצופה להזדהות עם הרגשות שעולים לצד חיוך ושבריר של אומץ. הסרט מתייחס לאהבת נשים מתוך נקודת מבט אנושית, מכבדת ולא סטריאוטיפית, והוא מצליח להאיר את היופי שבהתאהבות הראשונה לצד האתגרים שבהגדרת עצמך בעולם שעוד לומד להכיל מגוון צורות של אהבה. הצילום הנורווגי האופייני מציג נופים קרים, אור רך, ושקט שמדבר יותר ממילים ומוסיף שכבה של עומק רגשי ומשלים את החוויה. השחקניות מגישות משחק מדויק, אמין ומלא חמלה, שמאפשר לצופה להרגיש חלק מהמסע שלהן.
חלומות הוא סרט מעודן מאוד שעוסק באהבה, זהות ובחיפוש אחר אמת פנימית דרך עיניים נשיות והוא מצליח להעביר את המסר שחלומות יכולים להפוך למציאות כשמעזים להקשיב להם ויש בו בסרט עדינות נשית שובת לב תוך כדי עיסוק באהבת השים כאלטרנטיבה לבדידות. בשירו של עידן רייכל מעגלים מופיע משפט שמבחינתי מגדיר את הסרט יותר מהכל: “העדינות שלנו יחד” .
אל תחמיצו אם אתם אוהבים סרטים רגישים.
ורד גרנדיר פרוכטמן – יועצת ארגונית ומשפחתית, מגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי וכותבת תוכן.
הוספת תגובה