השיטה הביאה עמה תגלית משמעותית: בעצים קיימים חומרים נדיפים בשם פיטונצידים, המופרשים כחלק ממנגנון ההגנה שלהם, ופועלים על המערכת הפיזיולוגית, העצבית והכימית של האדם. “הרופא הוא העץ” – הפרוטוקול הבינלאומי לרפואת יער הוא פיתוח של מודל שינרין-יוקו, שהחל בשנות האלפיים כדי להנגיש לאדם המערבי את כוח החיבור מחדש לטבע מיוער, על ידי ארגון INFTA (The International Nature and Forest Therapy Alliance).
יער הקסמים של מוטי פנחסוב
האם ידעתם שקיים יער של אקליפטוסים ובו פסלי אומנות, מכונות ייצור ישנות, תחנת אוטובוס עתיקה וגזעי עצים ענקיים? והוא נמצא באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, ליד פסי הרכבת. היער “מסתתר” בתוך אזור התעשייה. הכירו את יער הקסמים של מוטי פנחסוב, שהיה מחלוצי העץ בישראל. תומר בן חיים, נכדו, קורא לו “סבא מוטק’ה”. מוטי, יהודי בוכרי, איש חלוץ כנעני כפי שמכנה אותו תומר, איש אדמה שנלחם במלחמות ישראל, ציוני שיש לו מנסרה בצפון. לפני 30 שנה רכש את השטח החקלאי והיה לו חזון להקים יער, חזון להקים יערות צמודים לערים. להשביח את המקום, והמקום הפך לחלקת אדמה שאהב.
עם הזמן היער הפך לבית אומנים ומקום יצירה. עבודות שיצאו מהמקום, או חזרו אליו, או נשארו בו, יצרו תערוכות בעיר. יש גם אלמנט של הטבע, כך מסביר מוטי. בעבר, כאשר כרתו עצים, את הגזעים מוטי היה לוקח, מטפל בהם, משביח אותם ומניח אותם ביער. הם מקבלים מקום של כבוד והזדמנות שנייה להביא חיים מחדש. השורשים והגזעים מקבלים בית עבור חיות, חיפושיות, זחלים, פרפרים. זו הזדמנות שנייה לחיים. ביער יש מכונות ישנות שלוקחו מתעשייה, ממפעלים שנסגרו. מכונות ישנות מקבלות כאן חיים. מוטי אומר: “גם אני ישן, אז אני לא רלוונטי?” האוסף בתוך היער מחבק את הישן והחדש.
מיער אומנות ליער טיפולי
גליה בן חיים, בתו של מוטי, החלה ליצור טיפולים בתוך היער. היא החלה לעבוד עם ארגונים, לעשות סדר, לצאת מחדר ישיבות ולעבור לטבע וליער. אנשים כאן משתנים, וזה עושה טוב. מה-7 באוקטובר המקום קיבל מקום נוסף לרגשות ולעוצמות שלנו. הוא הפך להיות מקום פתוח יותר, כמו “מקלחת היער” שנוסדה ביפן כדי לתת מענה לטכנו-סטרס אנשים בחוסר איזון, מחלות של חרדה וסטרס. והיער יכול לתת מענה.
בסקרים ביפן, ד”ר לי קינג חקר את השפעות היער על האדם. העצים מפרישים חומרים ואנו נושמים אותם. “מקלחת יער”, לאחר שהייה של מעל שעתיים ביער יש ירידה של 26% בהורמון הקורטיזול שמופרש כאשר אנו בלחץ ובסטרס. השינה והשהייה ביער קיבלו מקום של רפואת יער, מתוך מחקר אמפירי. זה יוצר איזון בגוף. ביפן זה קיבל גושפנקא רשמית לטיפול ושהייה ביער כדי להירפא. הרבה אנשים הגיעו ליער של מוטי, ובפרט מה-7 באוקטובר. גליה ותומר החלו להעביר סדנאות ביער לפצועי נובה, למשוחררים משבי חמאס, לחיילים לתת להם חיבור מחדש למשאבים, מקום רגוע להירגע, לשחרר, להרגיש, להרפות, להתחבר לגוף ולאני העצמי.
החוויה שלי ביער
הכניסה אל היער, העצים עומדים תמירים ונשגבים עד השמיים, ועל העצים תלויות מודעות של שירי ריפוי מעניינים, טקסטים של העצמה אישית, ליד רחשי היער. נכנסתי עד הסוף ופגשתי את קבוצת אנשים שאני לא מכירה, ללמוד ולגעת באני העצמי שלי. תחילה הכרנו את האנשים, ותומר בן חיים הדריך את הסדנה. אני רוצה לציין שהסדנה לא מוגדרת לפי חתך גיל או מגדר, לכולם יש מקום ביחד. תומר מבקש מהקבוצה לקחת נשימה ארוכה ולתת לחושים שלנו לעבוד. הפעילות ביער היא פעילות עם עצמי, אין כאן תחרות או הצלחה, ואין צפייה. יש רק לפגוש את העצמי שלי. ביער יש לנו תחנות ואנו עוברים ביער עם הקבוצה, כל אחד לבד. יתרון הקבוצה הוא שהיא מהווה ביטחון, מרחב בטוח עם המפגש העצמי והתחושות שלי. המסע ביער הוא בתקשורת שאינה מילולית, רק במבט עיניים או בשפת גוף. התחלנו ללכת אחרי תומר ונכנסנו אל היער המרתק. סביבנו רואים יער ענק, עצי אקליפטוסים מרהיבים המגיעים עד השמיים, פסלים ענקיים, גזעים רחבים. היער לא נגמר, עמדנו בקרחת היער.
שבע התחנות:
תחנה ראשונה – מפגש והכרות קבוצתית
יושבים במעגל, מכירים אחד את השני, שומעים את ההיסטוריה של המקום והחזון, הסבר על המחקרים בעולם ומה זה עושה לאדם, הסבר על הפעילות ביער ותיאום ציפיות.
תחנה שנייה – כיוונון חושים ותשומת לב לגוף
תומר לוקח אותנו לאמצע היער. כל אחד עומד או יושב, הכול בנוחות שלו. לוקחים נשימות. לפי הדרכתו של תומר נוגעים בגוף, בבטן, מקום רגיש לאוסף רגשות; בכתפיים, מקום של עומס של היום והעמסה אישית. לגעת בעלים שנשרו מהעצים, להריח אותם, לשמוע את הציפורים המצייצות. זוהי תחנה שעבר לי בראש: “דע את עצמך”, עשה הכרות איתך. תחנה של חיבוק עצמי.
תחנה שלישית – הליכה איטית ומודעת
המשכנו כבודדים, אבל עם הקבוצה, ללכת באמצע היער, לשוטט, להריח עלים, להתבונן מסביב. פשוט ללכת, ולאט לאט להשיל את התסכולים ולהכניס רוגע לגוף.
תחנה רביעית – מפגש עם עץ, חקר חושי, ספיגת הפיטונצידים
כן, יש לי פגישה עם עץ. תומר מסביר שהמפגש עם עצים הוא מההיסטוריה, מהסנה הבוער ועד ניוטון שראה את התפוח נופל. האדם כעץ. המשמעות היא שיש אינטראקציה כל הזמן. הסתובבנו ליד העצים וכל אחד בחר לו עץ, ישב לידו, חיבק אותו, ישב מולו והרגיש את החוויה הזו שממלאת את הנפש.
תחנה חמישית – יצירה והשראה חושית בטבע
בתקופת הסתיו-חורף, העצים בתהליך ההשלה, משילים את קליפתם ומגלים את הגזע החדש שלהם. הם בתהליך להצמיח עלים חדשים. זה דומה לדימוי העצמי שלי, ליחסים האישיים שלי. אולי דפוס התנהגות שאני צריכה להשיל ממני כמו העץ, דברים שמפריעים לי ולשחרר אותם באדמת היער. תומר מסביר: “זה לא קסמים, הכול לא נעלם, אבל זה מקום לעורר שינוי בתוכי.” יצאנו לטיול ביער, וכן, היה מרתק ונפלא, והכול ללא דיבורים. רק דיבור פנימי.
תחנה שישית – מנוחה לסיכום אישי (אינטגרציה בין גוף, מחשבה, רגש, נפש)
תחנה של רגיעה, לזקק ולתת לדברים לשקוע. את החוויה שעברנו. עושים זאת שוכבים על מחצלת וכריות, מסתכלים אל צמרות העצים והשמיים, ונרגעים. כן, לא תאמינו, זה עובד. מניסיון, הגעתי לא רגועה לסדנה. פחדתי שלא אצליח להבין ולקבל, ולהשיל מעצמי את כל המחסומים והמחשבות הטורדניות. והכול התפוגג.
תחנה שביעית – שיתוף קבוצתי על החוויה
אני מניחה שכבר הבנתם שהייתה לי את היכולת לספר את רגשותיי מול הקבוצה של אנשים שלא הכרתי. חייכתי וסיפרתי את אשר על ליבי ללא מחסומים.
ב-3 שעות הצלחתי להכיר מעט את עצמי. בזמן הזה הצלחתי לא לדבר עם אף אחד, להתבונן באדמה ובשמיים ולהריח את העלים. וכן, לא רציתי ללכת. ישבתי שם עוד קצת, ולאחר שכולם הלכו לא רציתי להיפרד מהיער. רציתי להגיד לו תודה על קיומו, ולמוטי הסבא ולתומר הנכד.
הוספת תגובה