קובץ השירים ‘הברית הנצחית’ הוא מסע מופלא: אנו יוצאים כמצוידים במפת קסם, נשבים בקסמן של שורות, שיש בהן צופן פֶלא. הן חותרות להכרת פניה של הוויה מיוחדת, והקובץ חושף אותנו להתגלות אפופת סודות – וכל זה בעוצמה מיוחדת: הברית הנצחית של אנג’לה היא מסע אחר תיבה אבודה, אנו חשים כאינדיאנה ג’ונס בעקבות הזוהר האבוד. זה מסע להבנת סוד הקיום, להבנת מסתרי הנפש האנושית, לחשיפת המפלָסים הבלתי נראים של המציאות.
“בְּבִינוֹת הַמּוּזִיקָה הַחֵרֶשֶׁת, הַחוֹרֶגֶת,
בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם הַמִּתְפַּרְקְדִים,
אֲנִי נוֹשֶׁקֶת בְּרוּחַ שֹׁקֶת שְׁבוּרָה וּדְאוּגָה,
מִתְעַרְבֶּבֶת וְנִבְלַעַת בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׂרְדוּ
הַצְּמֵאִים לְמִזְגֵי הַגֶּשֶׁם הַטְּרוֹפִּי בַּמִּדְבָּר הֶעָלוּם
שֶׁנָּמוֹג בְּאַשְׁלָיַת הַוִּילוֹן מֻכֵּה הַגּוֹרָל.
אֲנִי צָפָה בְּאוֹקְיָאנוֹס הַחַיִּים”.
כבר בשיר הראשון אנו מגלים את המאפיינים המיוחדים של אנג’לה קוסטה, ההשראה של איריס כמתרגמת ועורכת ספרותית לעברית רוחנית ופיוטית מתחברת לווירטואוזיות של אנג’לה. כך אנו עדים לכתיבה שיודעת להמריא לגבהים – ואינה חוששת לתאר בעומק ובכאב את המסלול הקשה, את דרך השֶבר והייסורים. שירתה של אנג’לה יודעת להגיע לחלום וליופי מתוך מחוזות האֵינות – לחתור אל היש המופלא. אין ספק, לתרגם קטעים כה רוטטים, לחשוף מיזוג מטורף כזה של חומר וחושניות – זו משימה מאד מאתגרת. איריס כליף המתרגמת צולחת את המשימה באופן מופתי ובכבוד. החיבור של אנג’לה ואיריס עושה את החשמל שבאוויר.
משיר לשיר אנו ממריאים עם אנג’לה, נאחזים בשובל המלכוּת של מלאכית – וזו החוויה שאין דומה לה: זו נאה רוחנית להפנים את עוצמותיה של שירה ‘נושקת ברוח’, שירה שנוגעת ‘בשוקת שבורה’, שמוכנה להיבלע בין השׂוֹרדים והצמאים. הקריאה מלמדת אותנו לשאוב מן המעמקים האלה את החוויה המצמררת של החיים באשליה. זו גדולתה של שירת-אנג’לה להכיל את הגבורה יחד עם הסבל. אנג’לה קוסטה יודעת לבטא את עוצמת השׂורדים, אלה שמחזיקים מעמד, גם כשהם ‘מוכּי גורל’: הנה הם במלוא הֲדרם – מֵעבר לשקיעה, מֵעבר לזעקות ולבכי. ויש גם תהודה של נפשות מיוסרות. הנה שבים אלינו התחנונים לתקווה.
אנו ממשיכים לקרוא בשיר זה. היופי בשיר הקסום הזה הוא ההתעלות מעל לשברים:
“בְּחַי שְׁקִיעַת קִיּוּמִי שֶׁלִּי
אָנֹכִי הַשָּׁבָה לְהַלֵּךְ…
גּוֹמַעַת מֶרְחַקִּים…
וְכִי עַד עַתָּה, גּוֹוַעַת אָנֹכִי …
נִבְרֵאת; נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ
וְחוֹבֶקֶת בְּחַי שֶׁמֶשׁ הַתִּקְוָה”.
ההתגלות והאור אינם נפרדים ממצבי החומר, מתחתיות ההוויה. הסודות נשאבים אלינו מן הרבדים העמוקים של המציאות, גם מתוך התחושה הנוראה של שקיעת הקיום. אנג’לה מגלה בכוח שפתה השירית כוח לצלוח משברים ומכאובים. יש לכותבת יכולת לשוב ולהלֵך. בשורות עטופות סוד אנו נחשפים למשחקי זהות, להתקרבות בין שברון ישות לחלומות על אימפריה חובקת עולם.
מסע הסמלים חותר לקראת ההתגלות של התקווה הגדולה, המפגש של הלבבות. מתהליך של גוויעה ואובדן שירה מופלאה זו מוצאת מסילות להיוולד מחדש. אכן כן, אנג’לה קוסטה שרה את שירת המלאכים, היא מרחפת מעל לדברים.
מסע אל סודות הקיום האנושי
קחו את הספר המהפנט הזה ותלמדו לגעת בסודות הקיום האנושי, לכתוב לכם בכתב סתרים תובנות בדבר ההתמודדות עם היגון, עם החיים במצולות הקיום.נמצא בשירה זו שימוש בטכניקות שיריות לשַׂרטט לנו נתיבים מופלאים. רטט השורות מגלה לנו נימים עדינים של תחושות, מצבים שונים. לשירה זו יש יכולת לתאר מגוון של רגשות, מעֲבר מתחושה לתחושה. הכתיבה נדמית למעבר בין מערכה למערכה בתיאטרון על בימה מסתובבת. משחק הדמויות מכושף, מחשמל.זו שירת אהבה מתוך אמונה באש הפנימית, ‘זה הנוּר הלוהֵב בנשמתנו’ כלשון המשוררת – ומכאן ההתמסרות לרגשות כנצח שאין לו כליה, זו הברית הנצחית. ראו נא בשיר
‘קסם ליל קיץ’ את ההתמסרות תוך תחושה עילאית שאֵלה רגשות, שאינם ניתנים לשחזור. הם ישות קפואה, הנצחה של רגע מופלא – ומֵעבר לזה יש הקשרי משמעות, רזים של פשר חיים. שאיפה מרתקת לאינסופיות.
“זֶה הַנּוּר הַלּוֹהֵב בְּנִשְׁמָתֵנוּ
שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה הִיא לָחוּשׁ בַּנִּנּוֹחוּת הָאֵיתָנָה
כְּשֵׁם רִגְשׁוֹתֵינוּ הַבַּל נִתָּנִים לְשִׁחְזוּר.
וְאָנֹכִי …
אָנֹכִי הַמְּאַבֶּדֶת בְּעֵינֶיךָ; עַצְמִי …
אָנֹכִי הַמַּתְמִידָה בְּזֶה הַוַּלְס…
אָנֹכִי הָעוֹלֶזֶת…
חַיָּה בְּחֵן הָרֶגַע הַמָּתוֹק שֶׁל זֶה הַשִּׁגָּעוֹן
נוֹתֶרֶת בְּחֹם לִחְלוּחַ שְׂפָתַיִךְ
בְּהֶעְדֵּר הַחִישָׁה הַקְּפוּאָה…”.
השיר הזה בלתי נגמר.
הקריאה הנה אתם עדים לדרך שיש בה גם קסם וגם רגעים של אין מוצא. זו זכותכם לחזות בסבך הרגשות הזה, במערבולת התחושות המופלאה: הנה לפניכם ‘רגע מתוק של שיגעון’, ויש גם גוונים נוספים: ההתמדה בריקוד הוולס, המשוררת העולזת, והנה השיא – ‘הרגע המתוק של השיגעון’. כאן בעיצומה של תחושה אוהבת – כאן נחשף האוהב דרך רגשותיה של האוהבת. היא הנותרת ‘בחום לחלוח שפתיו – כמו נמסה, והיא נחשפת ‘בהעדר החישה הקפואה’.
לפנינו תהליך רוחני שובה לבבות, קריאה רוחנית של מצבים שאין לה דוגמה: תהליך של אקסטזה מטורפת, ושפת השירה מצליחה לכבוש ולאצור בתוכה את היופי במסע, גם בקסם של החומרים החסרים והשבורים.מכאן סלולה הדרך להבנת הברית הנצחית. כשכל זה לא ניתן לשחזור, זה עולם חזק מכול מציאות. והנה רְאו נא, כיצד הנצחיות מחבּרת בין האוהב לאהובה – איריס כליף בתרגומה המופתי ,הפיוטי והרוחני יודעת לזקק הכול, לצרוף את הנשמות, להתחבּר לכל השלֵמות הפנימית הזאת:
“תָּרָה אַחֲרֵי הַשֶּׁמֶשׁ
מַרְעִימָה לִפְנֵי הַיָּרֵחַ
לִמְצֹא מָקוֹם אַחֵר
נִבְדָּל
כְּדֵי שֶׁנִּוָּתֵר יַחְדָּיו
רַק עוֹד קְצָת
אֲנִי וְאַתָּה
לְעוֹלָם
בִּלְתִּי נִפְרָדִים”.
זמן המים וזמן היבשה – הברבור הפצוע
השיר ‘הבּרבּור השוכב’ מנסה לחבר את ‘זמן המים’ עם ‘זמן היבשה’ – וכאן מזומנת לקורא הפלָגה במציאות כמעט שמימית, קסם של ביטוי פואֶטי נשגב ופרפור בין זמן לזמן:
זו תחושת בראשית שמתוארת כקסם, שיש בו מתח בין הגות לרגש, בין מגע באוהב לבלתי ניתן להשגה.קסם בראשית מתואר כך – “הַקְדָּמָה שֶׁמְּחַדֶּשֶׁת פָּנֶיהָ בִּשְׁעַת חַיֵּי הַשַּׁחַר הַזָּרוּחַ”. הכתיבה היא ממרחק, מתוך רצון לבטא מציאות מעורפלת מחייה עולם של נדודים. אנו בדרך מילולית של טווייה ופרימה – האמת נחשפת במערבולת של שיכרון חושים. הרצון להשיג את האוהב הנעלם לרגע נושם וחי – ולרגע אינו בהישג יד:
“שָׁם, רָחוֹק, בְּשִׁכְרוֹן חוּשֵׁי תַּעְתּוּעִים
בְּמָקוֹם בּוֹ יָדְךָ הָיְתָה מַשִּׂיגָה יָדִי”.
השלמות שכה מבקשים אותה, לחוש אותה, אותה התעלות שקיימת בהישג יד, תגיע למיצוי בתמונת הברבור היפה. הנה לנו מטאפורה לשלמות הבריאה. פאר ההתגלות. זה הברבור במלוא הדרו ותפארתו סדוקה: הברבור פצוע בסלעים, הוא במקום מובדל. האם יש שירה שיכולה לבטא ריחוף כזה בין תמימות לבין הַשלמה עם הפצע והשברים:
“בְּאוֹתָהּ אֵינְסוֹפִיּוֹת כְּשׁוּפָה שֶׁל זֶה כְּחוֹל הַיָּם
וְהִנֵּה כִּי כֵן; מוֹעֵד יְמָמָה כְּעֵין סוּפַת חַיִּים
וְאַף גַּם נִשְׁמָתִי הַגְּדוּעָה;
בַּרְבּוּר שׁוֹכֵב, פָּצוּעַ בַּסְּלָעִים
בַּמָּקוֹם הַהוּא,
בּוֹ צְלִיל שַׁאֲגַת הַגַּלִּים מַשְׁלִיחֵהוּ אֵילָךְ
לְמָקוֹם מֻבְדָּל; עוֹלָם זָר; נִפְתָּל,
רָדוּף בִּידֵי הֶעָבָר שֶׁחָלַף עִם זוֹ הָרוּחַ
וְכִי לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁלֹּא הָיָה קַיָּם מֵעוֹלָם
וְכִי חוֹלֵף בִּשְׁמוּרַת מַבַּט עֵינֶיךָ
בִּשְׂפָתֶיךָ שֶׁהִרְפּוּ
מִלִּים אֵינְסוֹפִיּוֹת נְטוּלוֹת שַׁחַר “.
מנהרה אבודה בין נאמנות לבגידה
זה סיפור אהבה שנע בין שלבי הקיום, יש בו שבילים נפתלים, מעברים קסומים בין נאמנות לבגידה – והפשר נחשף בכל גווניו: זמניות ואינסופיות בשילוב מדהים. מתוך המצב השברירי הזה של פֶּגע המתחולל בחיי האוהב – מתוך הפֶצע הגדול נרקמת חוויה עמוקה שמנצחת הכול, זוהי ברית הנצח.
“בְּגִידָה מְעֻרְטֶלֶת הַנּוֹגֶסֶת בִּרְגָשׁוֹת בְּתוּלִיִּים,
בְּזַךְ דַעַת הַפְּגִיעוֹת שֶׁזְּרוֹעָהּ בְּקִרְבִּי
וְכִי מַשְׂכִּילָה אָנֹכִי אֶל זֶה הִפָּגַע הַמְּחוֹלֵל בְּתוֹכְךָ
מְעַוֵּר שְׁבוּעָתֵנוּ;
בְּרִית הַנֶּצַח
עַתָּה … כְּרוּחַ רְפָאִים בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה”.
האושר והייסורים שלובים זה בזה, הדעת והפֶגע האורב נאבקים זה בזה. מסלול נפתל בין מצבי קיום סותרים – שירה שנאבקת ללא הרף, ודרך נפתולי הביטוי אנו חשים את סבך האהבה, את החיפוש אחר טעם לחיים, למשמעות הקשר בין בני אנוש. זו עלילה שירית אפופה חושניות אפלה וסוגסטיבית – ואנו כקוראים מדפדפים בין המילים, מבינים שהשירים האלה היטיבו לעצב לנו סיפור מרתק. אחדות הצורה והתוכן בשירה זו הופכת אותה ליצירה רבת השראה וקסם.
משיר לשיר אנו במנהרה מלאת קסם, שבמעמקיה יש מאבק בין הוויה חשוכה לקיום מואר –בין רוחניות לגשמיות. בתוך גלריה של תמונות – זה מסע נדודים שלא חדל מלבקש את חוף הפלאים, את התקווה. אכן כן, אנו מבינים שיש בשפת השירה פנימיות מיוחדת שיש בה יכולת נסתרת – אור מיוחד היודע לרפא סדקי נפש, לתת מזור לחולים:
“הָאוֹר הָאוֹקְיָאנִי קוֹלֵחַ וּמֵצִיף בִּסְדָקַי נַפְשָׁם שֶׁל הַחוֹלִים,
יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה בְּכָל חֶלֶד קִיּוּם יֵשׁוּתִי …
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל אָנוּ חוֹבְקִים אֶל הָאוֹר”.
שירתה של אנג’לה קולחת ומציפה ים של רגשות – ויש לשירה כוח לנַצח. פואטיקה רוטטת שיש בה רוח רומנטית מצד אחד – וכתיבה קיומית מצד שני. שירתה המלאכית של אנג’לה מיטיבה לנצח את הנגף, להבין את סוד המחלה והעוני. כל שורה מגלה לנו רובד נוסף, חושפת את המכאובים הצפונים בשפת הביטוי, שאיפה לגלות את השלמות, להסיר שכבות שמסתירים מציאות מאחורי מסֵכה ומסווה.
“עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּנוּ נִרְפָּא מֵהָרָעוֹת שֶׁל זוֹ הַמֵּאָה:
עִדַּן הַחֹלִי,
הַנֶּגֶף שֶׁל זוֹ הָעֵת;
הַמַּחֲלָה וְהָעֹנִי! “.
טלטלה בין הנצח לבין הזמן השבור אותם מפגשים מסתוריים בין האוהב לאהובה יודעים לפרפר בין נצח לשבר, בין ‘לעולם לא’ לבין שבועת אמונים לנצח, בין אכזבה לבין תקווה. ראו נא בשיר ‘לעולם לא’ כיצד טיפה של גשם על זכוכית הופכת להיות מטאפורה לציפייה, למחשבה, להתפרצות רגש – האם יש לכם יכולת להכיל את האהבה הקסומה הזאת?
לְעוֹלָם לֹא …
בְּתֹם חֲצוֹת הוֹחַלְתִּי לְךָ,
מְצַפֶּה לְבוֹאֲךָ
מִתְנַדְנֶדֶת…
כך השיר מתחיל ואנו נחשפים לזוהר הבוקע מטיפות הגשם הפועמות על הזכוכית, והנה אנו מגלים איזה עולם שלם זה מחולל, כיצד האכזבה הופכת לתקווה:
“נִבֶּטֶת בַּגֶּשֶׁם הַפָּעוּם עַל גַּב הַזְּכוּכִית הַחוֹשֶׂכֶת,
מֵעֵבֶר לְזֹהַר הַהִלָּה הַחַמָּה, הַמֻּאֲפֶלֶת
מִזּוֹ הַהִתְפָּרְצוּת הַדְּמוּמָה וְהָאֵינְסוֹפִית
שֶׁחוֹלְלָה בְּתוֹכִי.
בְּקֶרֶב עֵינַי הַנִּכְזָבוֹת, הָעֲצוּבוֹת
וְכִי בְּמִקְרֶה אוּלַי יוֹם אֶחָד, נוֹאָשׁוֹת
אַבִּט בַּסַּף הַיְּחִידָאִי
שֶׁל הַתִּקְוָה הַתּוֹעָה, הַנִּרְעֶדֶת”..
אנו מגלים חיש מהֵרה, שזה היה רגע מופלא של ניצחון, של יכולת האדם להושיע את עצמו. אכן כן, יש כאן מתח אדיר בין הישג פתאומי לבין שבירה ואכזבה – ומה נורא, זו ‘התקווה התועה’.
“וְכִי לַשָּׁוְא אָנֹכִי מְנַסֶּה לְהוֹשִׁיעַ עַצְמִי
נוֹשֶׁמֶת; אוּלָם נֶחְנֶקֶת לְלֹא רַחֵם
בְּרָזֵי עֹצֶם עוֹלָם שִׁגְעוֹנִי זֶה
וּבְעֵת שֶׁהִנְנִי מְחַכָּה לְשֶׁלְּךָ:
“לְעוֹלָם לֹא אַגִּיעַ” ….
אבל המאבק להשיג את הבלתי מושג אינו נגמר לעולם:
“מוֹסִיפָה אָנֹכִי לַחֲלֹם בְּעֹז עַל הַבִּלְתִּי נִתָּן לְהַשָּׂגָה
וּמַרְוָה צִמְאוֹנֵי בְּטִפָּה אַחַת שֶׁל דְּמָעוֹת:
בְּאֹשֶׁר נִשְׁמָתִי הַזַּכָּה
הַבּוֹחֶרֶת בְּחָפְשִׁיּוּת וּמְקַבֶּלֶת בִּצְלִילוּת;
לְהִוָּתֵר כָּךְ …
עֲדֵי עַד שֶׁלְּךָ לָנֶצַח!”.
הקסם המשתקף באותה טיפה של דמעה מוביל לעולם, שיש בו בחירה, יש בו צלילות – והנה אנו במערבולת הקסם של שבועת האמונים הנצחית. הביטוי המופלא הזה של גילוי ‘רָזי עֹצם עולם’ נאבק ומתנגש בקוטב הנגדי ‘הבּלי ניתן להשָגה’. זו דרך לתאר בשפת סתרים מסע חושני ואפל, שמתלבט בין התגלות מוארת ותיקון עולם לבין הכּאב שלפתע יפציע – אותו ענן כבד שלוחש לך – ‘לעולם לא תגיע’.
השיר ‘ואם לא די בכך’ נותן לחיפוש המתמיד הזה אחר האוהב הנסתר – נופך שמוכר לנו ממגילת שיר השירים. מגילה זו היא הדוגמה הקלאסית לנדודי האהובה אחר האוהב הבלתי מושג. כאן בשיר של אנג’לה קוסטה רמזים לאותו עולם קדום, לאותו חיפוש. סתרי האהבה הזו מתחוללים מחדש – וכל זה שב ומתהפך. המפגש השב ונגמר, מרתק. לאנג’לה שאיפה רבת קסם. אצלה הכול מתחולל תוך ציפייה של האהובה, שהאוהב הוא זה שימצא אותה.
וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ
אָנֹכִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בִּדְמָמָה
בִּידִיעָה כִּי אַתָּה אֲשֶׁר תִּמְצָאֵנִי.
מרדף האהובה – שיטוט במחוזות הקסם
מוצאים את האהובה מוכּה וחבוּלה ופצועה – ואין היא מוותרת על המטרה הקדושה, להגיע אל האהוב הנסתר והבלתי מובן.
בשירתה של אנג’לה יש דימוי מיוחד מאד – הטריטוריה של החיפוש היא ניסיון לגלות אימפריה אבודה, סוד המלכות הקסומה של האהבה המטריפה המתנודדת בין סערה לחוף מבטחים.השיר ‘אימפריה אבודה’ ייקח אתכם במסע הקסם הזה אל גן עדן עתיק, ושם תגלו ‘עץ קשיש בן מאות שנים’. מי יודע, אולי זה עץ הדעת, אולי עץ החיים – והגלים הסוערים יטלטלו אתכם אל חלומות האצורים ‘בתוך מזוודה נטולת מפתח’, תחושו את ‘החול הספוג בדמעות’.
אִימְפֶּרְיָה אֲבוּדָה
“כְּעַיִן עֵץ קָשִׁישׁ בֵּין מֵאוֹת שָׁנִים
הַמְּעֻקָּר מֵעוֹרְקֶיהָ שֶׁל אִמָּא אֲדָמָה
זָנַחְתִּי חֲלוֹמוֹת וְתָכְנִיּוֹת
הַחֲתוּמִים בְּתוֹךְ מִזְוָדָה נְטוּלַת מַפְתֵּחַ.
מְחֻסֶּרֶת הַכָּרָה חָצִיתִי לַיָּם
שֶׁבּוֹ הַחוֹל הָיָה סָפוּג בְּעֹשֶׁר בְּדִמְעוֹתַי,
וְעַתָּה…
הַגַּלִּים הַמְּחוֹלְלִים, סְעוּרִים”.
ְראו נא מה מגלה המשוררת המשוטטת במרדף חסר תקנה. נסו לחוש את השבר הגדול, ושוו בנפשכם: הכותבת שואלת עצמה – – לאן הגיעה בהיטלטלות בין מציאות לחלום, בין תקווה למחלה. כאן מתגלה המשוררת בשיר כוחה השירי.אנו בנדודים המתהפכים בין צמצום להיעלמות – – בין חלומות ומחלה, בין שבר למרפא. והקסם מגלה מציאות מרתקת – קיום מפותל, דו קיום.הסוד הגדול נחשף מעבר לכל החיפושים. אנו מגלים שהמשוררת חשה כמהגרת בין שני עולמות.
“אֲנִי הַמְּהַגֶּרֶת; נוֹתֶרֶת בֵּין שְׁתֵּי אֲרָצוֹת
חוֹלֶמֶת וְלוּ בִּלְבַד לָסֹב עַל עִקְבוֹתַי
אֶל יְפִי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁכַנְתִּי בְּיַלְדוּתִי
בֵּין יָרֹק הָעֵצִים שֶׁסָּבִי שֶׁלִּי נָטַע.
וַאֲנִי ….
אָנֹכִי …
בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים קְשִׁישׁוֹת
תָּרָה עַד עַתָּה אַחַר הָאִימְפֶּרְיָה הָאֲבוּדָה”.
אנג’לה מצליחה לטלטל אותנו לאגדת אהבה קסומה, וכל זה באמצעות שירה המבקשת לאזור כוח ולהתרומם אל מעל לשכבה הפיזית, מעל לשברים של האכזבה הזמנית. בכוח שפתה המיוחדת היא פוסעת בדרך, שאינה מוותרת על המלוכה ועל האימפריה הסודית.
שירתה של אנג’לה היא אתגר למחשבה, אתגר לנפש.
למדנו משפת השירה של אנג’לה, שיש בה מתח בין נצח לעכשיו, ויש קשר מורכב שקושר בין החוטים. זו דרכה להבין את עולם הזמן ומסתורי הנפש. בדו שיח בין האוהבים זו דרך להתנסות לא נגמרת, ניסיון לרקום קשר. ואכן מעבר לכל ההרפתקה המופלאה – זו דרך לחבּּר בין הזמנים השונים, בין המאבקים הלא חולפים. מה פלא שהמשברים מתוארים באמצעות נפלאות בריאה,
בתוך ים סוער, גלים ומשברים
מי שקורא בשירתה של אנג’לה אכן זוכה לטעום מגביע היין המשובח, לומד את התחושה העמוקה של צלילה למי התהום: אנג’לה חוצה גבולות, ממריאה מעל ישויות, זו הפלגה פואטית סוערת, בלתי נגמרת. כיצד נתאר שירה כה מטלטלת.
זו שירה עמוקה מני ים.
להלן קישור לאמזון לרכישת הספר “ברית נצחית’ -אנג’לה קוסטה
תרגום ועריכה ספרותית לעברית -איריס כליף. אודות אנג’לה קוסטה מחברת הספר ‘ברית נצחית’ [אלבניה איטליה]
Angela Kosta [Albania – Italy]
אנג’לה קוסטה נולדה באלבסאן (אלבניה) ומתגוררת באיטליה מאז 1995. היא המנהלת של המגזין MIRIADE”“, מתרגמת, מסאית, עיתונאית, מבקרת ספרות, מוציאה לאור ואמרגנית . היא פרסמה 25 ספרים, רומנים, שירים וסיפורי אגדות באלבנית, איטלקית, ערבית, צרפתית, קוריאנית, טורקיה, ספרדית ואנגלית. היא תרגמה 170 מחברים לדו-לשוניים: איטלקית -אלבנית וקידמה למעלה מ-600 משוררים במגזינים ספרותיים לאומיים ובינלאומיים שונים שכללו סיפרי שירה של 8 מחברים וכמו כן תרגמה שירים של קלאסיקות איטלקיות חשובות, נובליסטים וסופרים מפורסמים רבים אחרים. היא קידמה למעלה מ-85 אמנים באמצעות פרסום המגזין “סימנים תרבותיים” 22 בנובמבר 2024, ו “ניואנסים על בד הציור הפנורמי ” בינואר 2025, וביצעה ופרסמה בשפות שונות יותר מ-70 ראיונות עם מוציאים לאור ידועים, עיתונאים, סופרים, אמנים, סופרים וציירים.
אנג’לה קוסטה היא סגנית נשיא אגודת הסופרים של דרום קוריאה, שגרירת תרבות ושלום במגוון ארגון ללא רווח ב: בנגלדש, פולין, מרוקו, קנדה, אלג’יריה, מצרים, מקסיקו, רומניה, הודו וכו’ וחברה בליגת הסופרים – איטליה, האקדמיה לאמנות ומדע אמריקה. יושבת ראש נשים – יו”ר-כיסא הנשים המאושרת על ידי האו״ם לנשים וכמו כן ויקיפואטרי, ויקיפייס , האקדמיה טיברינה , עמותת ורבומלנדיארט ,שאושרו על ידי הסנאט של הרפובליקה האיטלקית, וגם על ידי ליגות הסופרים והאמנים במדינות: יוון, פולין, הונגריה, מקסיקו, רומניה, קרואטיה והודושאושר על ידי הסנאט של הרפובליקה האיטלקית, ליגת הסופרים והאמנים ב: יוון, פולין, הונגריה, מקסיקו, רומניה, קרואטיה, הודו.יצירותיה הספרותיות תורגמו ופורסמו ל-40 שפות זרות במדינות רבות ברחבי העולם ובשנת 2024 פורסמו ב-150 עיתונים ומגזינים ארציים ובינלאומיים שירים, מאמרים, ראיונות, ספרים, ביקורות שלה ועוד. היא זכתה בפרסים רבים ממגזינים ועיתונים שונים.
בשנת 2023 הכריז המגזין אובליסק עליה כמתרגמת הטובה ביותר, בזכות תרגומיה לשיריו של המשורר זוכה פרס נובל, ג’וזואה אלסנדרו ג’וזפה קרדוצ’י. כמו כן, העיתון המרוקאי חדשות 7 בחר בה כאשת הסלבריטאים של השנה.היא זוכת הפרס של המשוררת הבינלאומית הטובה ביותר לשנת 2024 מטעם המרכז הבינלאומי לחקר תרבות ושירה IPTRC -סין, מהדורה מעורבת של מגזין תרגום שירה בינלאומי (רב-לשוני) של מועצת איחוד הפיוט העולמי 2024.אנג’לה קוסטה הופיעה כאישיות החודש על שערי המגזינים: אליטה מגזין (לבנון), מגזין בינלאומי לשפה וספרות (מישיגן), מגזין סטורנו (איטליה), וורדסמית’ אינטרנשיונל אדיטוריאל (פלורידה), מגזין ספרותי (ברצלונה), סדא אל-ת’קאפה (עיראק), אודיסה אינטרנשיונל ליטררי (בנגלדש) והיומניטי מגזין (ונצואלה).
אודות מחבר המאמר הרצל חקק
הרצל חקק סופר, משורר, מבקר ספרותי. פרסם מאמרים בנושאים שונים: ספרות, זהות, יהדות.כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העברים בין השנים 2003-2005. 2011- 2015.כתב 10 ספרי שירה וכן פרסם בצוותא עם אחיו התאום ספרים לילדים, ספרי ביקורת, ביאור לפיוטי קודש, לקסיקון ללשון.לאחרונה יצא לאור ספר שיריו ‘השיר שלא שרו מעולם’, הוצאת שלהבת ירושלם. מבחר פרסים לאורך השנים:פרס ‘הרי הרשון’ מטעם האוניברסיטה העברית לספר שירים ‘ספר אורות האהבה’, 1972.פרס ‘הרי הרשון’ לביקורת – על הספר ‘פרקי ברדיצ’בסקי’ מאת הרצל ובלפור חקק 1974.פרס ולנרוד – מטעם אגודת הסופרים העברים 1980.אות הוקרה “עולים ומגשימים” – משרד החינוך 2018. פרס השירה על שם אורי אורבך של אגף לתרבות יהודית – א’ בניסן תשפ”א 2021
אודות איריס כליף מתרגמת ועורכת ספרותית לעברית של הספר ‘ברית נצחית’.איריס כליף נולדה ומתגוררת בישראל ,היא סופרת ומשוררת בינלאומית, רקדנית, עיתונאית, חברה באגודת הסופרים והסופרות העבריים בישראל ובאקו”ם.איריס מתרגמת ועורכת לעברית שירה אוניברסלית חובקת עולם. היא מתרגמת ועורכת שירה במגזין המקוון לתרבות, ספרות, אומנות ושירה “בכיוון הרוח”, עורכת אנתולוגיות בינלאומיות של המגזין ואחראית על קשריי החוץ במגזין. עורכת ומתרגמת שירה אוניברסלית במגזין לתרבות, אומנות ולייף סטייל “MOKASINI” -‘מוקסיני’, ועורכת ומתרגמת במדור ‘שירה עולמית’ באתר הספרות ‘חדרים’.איריס היא הזוכה של הפרס הבינלאומי לספרות איטליה -מילאנו 2024: ‘CITY OF GALATEO‘פרס מיוחד למצוינות צ’יטה דל גלטאו בקטגוריה של סופרים זרים מרחבי העולם, שירה וסיפורת בנושא חופשי, עבור השיר שכתבה “מלאך חיים”.הזוכה של פרס המשורר הבינלאומי הטוב ביותר לשנת 2023 מטעם המרכז לחקר תרבות ושירה IPTRC–CHINH סין, מהדורה מעורבת של מגזין תרגום שירה ומחקר בינלאומי של מועצת איחוד הפיוט העולמי –CHINH-סין
נבחרה לאחת מ-“20 העיתונאים הבינלאומיים המובילים לשנת 2024 של Legacy Crown’s “כתר מורשת“–ASIA-אסיה . היא בעלת דיפלומה מאיגוד הסופרים המקצועי הרוסי והמגזין הבינלאומי ארינה NN הרשום במשרד התרבות של רוסיה על תרומתה לתרבות העולם “קהילה פואטית בינלאומית” 2022. היא ראש מחלקת הקישור הישראלי של מגזין הספרות והאומנויות הונג קונג-CHINH סין וחברה באיגוד האמנים והסופרים העולמי SAPS, מכהנת כחברה במערכת שנתון השירה העולמית 2024 [מהדורה אנגלית] English edition World Poetry Yearbook 2024ובעלת תואר ד”ר לשם כבוד מהפורום הבינלאומי ליצירתיות, אנושיות ודו קיום ממלכת מרוקו.
ראו אור שלושת ספריה -“בשביל קסום נושפת לוליטה”/ 2001.”ירח בר”/ 2017 .”בת אלוהים”/ 2020 ובימים אלו היא עובדת על ספרה הרביעי והחמישי. שיריה פורסמו והוקראו ברדיו, בטלוויזיה, בכתבי עת ארציים ובינלאומיים, אנתולוגיות בארץ ובחו”ל, אתרים ספרותיים ברחבי העולם, באינטרנט, מגזינים ועיתונים בינלאומיים רבים ותורגמו ע”י משוררים בינלאומיים ממדינות שונות ברחבי העולם למגוון של שפות זרות ,ספרדית, בנגלית, ערבית, נפאלית, סינית, טורקית, אסמית, רוסית, אלבנית איטלקית .רבים משיריה ומתרגומיה של איריס לשריהם של משוררים בינלאומיים לשפה העברית הוצגו בתערוכות יוקרתיות, ייחודיות ובינלאומיות בישראל אחת מהן היא התערוכה המפורסמת “פרפרים של שלום” –שהוצגה ביוני 2024 תערוכה שאיריס הציגה 26 משיריה ומשיריהם של 21 משוררים בינלאומיים ידועים ממדינות שונות ברחבי העולם שתרגמה וערכה לעברית וארבעה משיריה שתורגמו ע”י משוררים בינלאומיים לסינית, איטלקית, ספרדית וערבית.
איריס היא צאצאית לשושלת מקובלים, התברכה בנבואת רוח הלב וביכולת של תקשור וחיזיון, שבאים לידי ביטויי בכתיבתה המיסטית והקבליסטית שניחנה בנגיעות רוחניות של קודש עולמות עליונים ונסתר. איריס: עבור נשמתי זוהי ברכת עולם להאיר ברוח הקול היהודי מעמוק האהבה, החיים והאמונה בבורא עולם-אבינו שבשמיים .איריס: שירתי משקפת את מסעי הפנימי של נפשי המביטה אהבה, החולמת חיים והמנשמת מחול עולמות קודש בריאה ונסתר ומהווה סמל וביטוי לניצחוני על מחלת האנורקסיה ובחירתי חיים ואהבה;“וּבְחַי קוֹל מְחוֹלַ אֱלֹהֵי הָאִירִיס; אִירִיסִים שֶׁל שָׁמַיִם כְּחֻלִּים כְּפֶרַח חַיִּים אֱנוֹשִׁי”
הוספת תגובה