עמוד הבית » לעזוב יום אחד

לעזוב יום אחד

פוסטר, צילום: באדיבות קולנוע חדש
סרט צרפתי חדש הגיע אלינו סמוך לבכורה הרשמית שלו' הוא היה סרט הפתיחה של פסטיבל קאן היוקרתי, והדבר מהווה הישג רב-משמעות לבמאית אמלי בונן, שנמצאת בראשית דרכה.

מאת שרי זומר

ניתן לשייך אותו לז’אנר של דרמה-קומדיה עם אלמנטים מוזיקליים,שירים המלווים את השיח והזיכרונות לאורך הסרט.העלילה סובבת סביב ססיל, שפית מצליחה בפריז, המקדישה כל רגע בדבקות ובאובססיביות, יחד עם בן זוגה  להשגת כוכבי מישלן הנכספים. היא כבר הספיקה לככב בתוכנית בישול ומוכרת כשפית נחשבת.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

>>>קבלת הפנים לסגל…

בעיצומו של פיתוח מנת הדגל לתפריט, היא מקבלת שיחת טלפון המודיעה לה שאביה מאושפז עם התקף לב נוסף. מתוך היכרותה את אביה ואת מערכת היחסים בבית, היא מתלבטת כיצד להתייחס לכך ומהססת אם לעזוב הכל ולנסוע. בן זוגה הוא שקובע שאין שאלה, והיא יוצאת לבית הוריה, לבית ילדותה, לכפר שבו גדלה  להורים המנהלים פונדק דרכים, שם בעצם “נדבקה” בחיידק הבישול, מאביה.אנו נחשפים למערכת היחסים בין האב העקשן והנוקשה לאם האיטלקייה, שעזבה את מולדתה וויתרה על חלומותיה למען המשפחה. האם מצאה דרך משלה לשמור על מרחב אישי ועל ביטוי לתסכוליה ולתשוקותיה הקטנות. אופיו של האב מסביר היטב מדוע בחרה ססיל לעזוב ולהתרחק מהבית ומהכפר.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

 

הביקור שנועד להיות קצרצר מתארך שוב ושוב את הסיבות אשאיר לכם לגלות בעצמכם. ססיל נתקלת באהבה ישנה מתקופת התיכון, שלא מומשה ונותרה כדבר מה בלתי פתור. לכל זה מצטרף סיפור של הריון לא רצוי מה היא חושבת על כך, כיצד הוריה מגיבים, וכיצד הדבר משפיע על הקשר הזוגי שלה.הביקור מאפשר לה להתבונן בעברה, בתוכניותיה לעתיד ובמצבה בהווה  לחשוב ולהחליט לאן פניה.הסרט מסתיים עם שובה לפריז ולבן זוגה.

יש ב”לעזוב יום אחד” “טעמים” רבים של עזיבה: האם האיטלקייה עזבה יום אחד את ונציה שלה ומה היה המחיר? ססיל עזבה יום אחד את בית ילדותה, את הכפר, את החברים ואת אהבת נעוריה. ואז, יום אחד, עזבה את מסעדתה ואת חייה בפריז כדי לסייע למשפחתה  וחזרה אל עברה. ולבסוף, יום אחד נוסף, החליטה שוב ועזבה לטובת פריז וחיי ההווה שלה.הסרט בהחלט מזמין מחשבה  על עצמנו, על חיינו, על החלטותינו, על היחסים בבית, על מה שאנו מאמינים ביחס לנושאים שעולים בו, ועל הבחירות שעשינו.השחקנים ז’וליט ארמנה, בסטיאן בואיון ופרנסואז רולן מעניקים משחק מצוין. הסרט מלווה בקריצות הומור ובשירים, ומכניס בנקל לאווירה רגועה, קלילה ונוסטלגית — אם כי ניתן היה לוותר על לפחות חלק מהשירים.

צילום: באדיבות קולנוע חדש

 

השילוב שמציע הסרט  מערכות יחסים, נוסטלגיה ורגש, בחירות בחיים, קולינריה והווי צרפתי  עובד היטב. הייתה לי חוויה של ערב נעים וקליל, שאפשר למצוא בו עומק. בהחלט שווה.

הסרט דובר צרפתית עם כתוביות בעברית.

הוספת תגובה

הוספת תגובה