סיפור המסגרת אכן עוסק במילי, שמנסה להתרחק מעברה המורכב ומקבלת עבודה כעוזרת בית אצל נינה ואנדו וינ’צסטר. מה שמתחיל כעבודה מושלמת במהרה הופך למרחב מסוכן ומשחק מסוכן מלא תשוקה, סודות, קונפליקטים ושליטה. מאחורי הדלתות הסגורות של משפחת וינצ’סטר מסתתרים סודות מפתיעים שיגרמו לכם לנסות לנחש עד הרגע האחרון את העלילה שתפתיע אתכם ללא הרף. מעבר לסיפור המסגרת הסרט נוגע בנושא חשוב ולא מדובר שנקרא : הפרעות אישיות בתוך מאמץ גדול לניהול רושם. כלומר: בפער בין מי שהאדם האחר רוצה שנאמין שהוא לבין מי שהוא באמת.
על מנת להבין את הסרט החכם הזה לעומק כטיבם של מותחנים פסיכולוגיים גם כאן, רב הנסתר על הגלוי. בואו נעמיק אל תאוריית ניהול הרושם של הסוציולוג ארווינג גופמן. תאוריית ניהול הרושם עוסקת באופן שבו יחידים מציגים את עצמם בפני אחרים כדי לשלוט באופן שבו הם נתפסים חברתית. לפי גופמן, החיים החברתיים דומים לבמה תיאטרלית: יש “חזית” התנהגות גלויה, מותאמת לציפיות החברתיות, ולעומתה “אחורי הקלעים” המקום שבו האדם חושף את רגשותיו, פחדיו וחוסר יציבותו.
בסרט, תאוריה זו מקבלת ביטוי חד דרך הפער בין הרושם שמייצר השחקן הראשי בדמותו הציבורית לבין דמותו האמיתית והפנימית. כלפי חוץ הוא מציג תדמית מתפקדת, יציבה, מלאת קסם אישי ואף מוסרית. תדמית שמשרתת את מקומו החברתי ואת הציפיות ממנו. אולם ככל שהעלילה מתקדמת, נחשפת דמות מורכבת יותר: אדם שסובל מחוסר יציבות רגשית, קונפליקטים פנימיים ופער בין ערכיו המוצהרים לבין התנהלותו בפועל.הפער הזה ממחיש היטב את מושג ”ניהול הרושם” שאינו בהכרח שקר, אלא מנגנון הישרדותי. הדמות “מנהלת” את הופעתה כדי לשמר מעמד, להימנע מסנקציות חברתיות ולהגן על עצמה מפגיעוּת. עם זאת, הסרט מדגיש כי ניהול רושם מתמשך גובה מחיר נפשי, ניכור עצמי, בדידות ולעיתים קריסה פנימית. כך הופכת תאוריית גופמן לכלי פרשני מרכזי להבנת המתח שבין זהות חברתית לזהות אותנטית, ומעלה שאלה ערכית: עד כמה ניתן לחיות לאורך זמן בפער בין מי שאנחנו לבין מי שאנחנו מציגים לעולם.
לכו לראות. שווה לכם.
ארה”ב. שחקנים ראשיים: סידני סוויני (מילי), אמנדה סייפריד (נינה), ברנדון סקלנר, מישל מורון.
במאי: פול פייג (Paul Feig).
הסרט מופץ על ידי פורום פילם ויגיע לקולנוע ב- 1.1.26
הוספת תגובה