במשך עשורים יצר אוברזון בגדים שפיתחו שפה חזותית מיוחדת – אלגנטית, חדה, ובו זמנית מלאת תנועה וחיים. צילומי האופנה שתיעדו את העבודות שלו הפכו לדימויים אייקוניים, כאלה שתפסו רגעים של יופי, עוצמה נשית ותיאטרליות מסוגננת. עכשיו אוברזון לוקח את אותם דימויים מהארכיון האישי והחזותי שלו ומציג אותם מחדש כציורים. לפעמים כשיחה ישירה עם צילום קיים, לפעמים כזיכרון חמקמק שמתגלם מחדש בצבע, בקו ובהפשטה.
המעבר מאופנה לציור הוא לא ניתוק זה המשך. כמו בבגד, גם בציור אוברזון מתעסק בקומפוזיציה, בגוף, בדינמיקה שבין צורה לחלל. אבל בעוד שהאופנה תמיד קשורה לגוף הלובש, הציור פותח מרחב חדש. מרחב שבו הגוף יכול להתפרק, להיבנות מחדש ולהתמזג עם הרגש, עם הדמיון ועם הצופה. התערוכה מזמינה את המבקרים למסע בין עולמות: בין בד לצבע, בין צילום לציור, בין עבר להווה. זוהי חגיגה של מבט כפול לאחור, על קריירה עשירה שיצרה דימוי תרבותי שלם, ולפנים, אל דרך אמנותית של מעצב ואומן שממשיך ליצור.
מהבגד אל הקנבס
כמעצב אופנה יצר אוברזון בגדים שדיברו בשפת תנועה, דרמה ואלגנטיות. הם לא היו רק פריטי לבוש – הם היו הצהרות, מחוות חזותיות, אמנות נלבשת. אחרי קריירה של שנים רבות, הוא חוזר לאותם רגעים של יופי מוקפד, אבל מסתכל עליהם מחדש לא כמעצב, אלא כצייר. הציורים המוצגים כאן נולדו מתוך צילומי אופנה שצילמו את הדגמים שעיצב לאורך השנים. אלה הפכו לנקודת מוצא לתרגום חופשי אל תוך מדיום חדש הקנבס. במקום שבו עמדו פעם דוגמניות, עכשיו נעות דמויות צבעוניות, מופשטות, חושניות וחדות. הצילום שהקפיא רגע מתמוסס בציור למרקם של זמן, זיכרון ודמיון.
הערב הפתיחה
הערב המרשים של הפתיחה התקיים בחסות יקב טפרברג, לצד מוטי רייף שהיה שותף למיזם המיוחד הזה. הגיעו לאירוע דמויות מרכזיות מעולם האופנה הישראלית, דוגמניות מובילות, מעצב האופנה יובל כספין, וקהל מובחר של ציירים ואמנים. גדעון אוברזון הרשים פעם נוספת הפעם לא רק ביצירותיו הקלאסיות שהפכו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה התרבותית הישראלית, אלא גם ביכולתו להתחדש ולהפתיע. האנשים שהגיעו לראות את המעבר שלו מעולם האופנה לעולם הציור יכלו להתרשם מהקלאסיקה במיטבה ציורים אלגנטיים ומרשימים שישארו זכורים לעד.
נותר לנו ליהנות מהיופי הזה ולהתרשם מהיצירה המתמשכת של אמן שלא מפסיק להפתיע.
אוצרים: אריה ברקוביץ ואילנה כרמלי לנר
הוספת תגובה