עמוד הבית » וְעַתָּה, לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ–עַד-עוֹלָם

וְעַתָּה, לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ–עַד-עוֹלָם

צילום: שרון נריה בר און
כמידי יום שישי, אני מאזין לשיעור בזום של המורה לתנ"ך, ה-מורה בהא הידיעה אשר קרימולובסקי מאלון שבות במסגרת מועדון התנ"ך כל יום שישי בין 10:00 ל 11:00. השבוע, ביום שישי 11/03/2022 התקיים שיעור על חטא דוד ובת שבע, כמתואר בספר שמואל ב' בפרק י"ב.

דוד מלך ישראל, חטא בשתי עבידות. האחת – עבר על איסור 'לא תחמוד', היות וחמד את אשת רעהו אוריה החיטי והשנייה עבר על איסור 'לא תנאף' שכן נאף עם אשת רעהו. יש פרשנים ומורים אשר טוענים כי אוריה החיתי נתן גט כריתות לאשתו בת שבע לפני שיצא למלחמה ואפילו היה מורד במלכות. אך זוהי דעת פרשנים, שאינה מתוארת במקרא עצמו. אחד הדברים היפים שעושה אשר בשיעוריו הוא להביא דעות מפרשים שונים להוסיף הקשרים לספרים אחרים בתנ"ך הקשורים לפרשה וכך למדנו על הקשר למזמור נ"א בתהילים, בו דוד לא רק מתנצל על חטאו, אלא גם מבטיח כי ילמד אנשים את דרך הבורא ומבקש להשיבם אליו. כפי שנאמר בפסוק ט"ו "אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ;    וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ". כלומר, הוא מבקש מהבורא יתברך, לאפשר לו ללמד את החוטאים לחזור בתשובה מדרכם הרעה.

אחד מהעונשים שנגזרו על דוד, ככתוב בפסוק י' הינו "וְעַתָּה, לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ–עַד-עוֹלָם". נשאלת השאלה האם מדובר על ביתו הגרעיני של המלך דוד או על כל עם ישראל לדורותיו, מאז ועד היום ולעולמי עד. שכן, בית ראשון ובית שני חרבו כאשר יש מחלוקות בין היהודים. גם כאשר נחה החרב על  צווארם של בני עמנו, לא פסו מחלוקות, מריבות וויכוחים ביניהם. גם כיום בתקשורת הכתובה והאלקטרונית ובבית המחוקקים שלנו לא נפסקות מריבות ולו לדקה אחת קטנה.

צילום:pexels

לפני מספר שנים צפיתי באימה ובעצב בסרטון של עמיתי רינו צרור, אשר כתב 29.10.2017 ב YNET "שלא תתפרק לנו שוב: "ממלכת ישראל השלישית בסכנה". "141 שנות עצמאות ידע עם ישראל מתוך 3,500 שנה. זה מעט באופן קיצוני". בהמשך תרגם אותו לסרט "יהודים, פעם שלישית", שמעבד שלב אחר שלב את התיאוריה כי אם לא נתעשת – יהיה פה חורבן הבית השלישי".

כאשר אנחנו קוראים על העונש הנגזר "לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ–עַד-עוֹלָם", השאלה הנשאלת היא האם לא נוכל אנו, כאן ועכשיו, במדינת ישראל המאה ה-21, כ-3,000 שנה לאחר שהוטלה הקללה הנוראית הזו,  לעשות בחירות אחרות ולשנות את רוע הגזירה. כידוע, בורא עולם נתן לכל בן אנוש את זכות הבחירה ככתוב בדברים ל' י"ט "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ".

צילום:pexels

כאשר אנחנו מחשבים את הערך הגימטרי של הקללה "וְעַתָּה, לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ–עַד-עוֹלָם", אנחנו מקבלים את הערך 100 אשר מצטמצם ל-1. מספר 1, הקשור לכוכב שמש מיסוד האש מספר לנו על יכולת לקיחת אחריות אישית וציבורית, יכולת מנהיגות, התמקדות למטרה ,כישורי ניהול, עצמאות, בטחון, שאפתנות, יוזמה ויצירתית ביחד עם קביעת מטרות והשגתן.

נשאלת השאלה, מה יקרה, אם וכאשר, כל אחד מאיתנו יתמקד בלקיחת אחריות אישית, יחפש את המחבר ולא את המפריד ויזכור שני פסוקים אשר מתארים את ההתנהגות אנושית הרצויה, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ:  אֲנִי, יְהוָה".  ויקרא י"ט י"ח. ו-"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" כמאמר הלל הזקן בארמית(בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד א').

לדעתי, אם נשכיל לבחור בדרך זו, הרי שנוכל לבטל את הקללה האיומה הזאת ונוכל לברך ככתוב בתהילים כ"ט י"א: "יְהוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם".

מאת: שרון נריה בר און

הוספת תגובה

הוספת תגובה