עמוד הבית » מה באמת גורם למחלות?

מה באמת גורם למחלות?

צילום באדיבות עידן סער
מי שמתעניין בנושאי בריאות ויתחיל לבדוק ברצינות, יגלה משהו שעשוי להפתיעו, להדהימו ואולי אף לגרום לו לאכזבה קשה:

מסתבר שלמרות ההתפתחות המדהימה של הטכנולוגיות הרפואיות בכל התחומים, למרות השקעות הענק במחקר הרפואי ולמרות הניסיון המצטבר האדיר, הרפואה המודרנית לא יודעת מה באמת גורם למרבית סוגי המחלות, החל ממחלות פשוטות ונפוצות וכלה במחלות קשות כולל סרטן.

אם נשאל רופא ישר והגון מה גורם לסרטן השד, למשל, צפוי שהוא יגיד שיש גורמים גנטיים, יש גורמים סביבתיים, יש גורמים הורמונליים ועוד, אך למעשה אנחנו לא באמת יודעים.

ואם הרופא יהיה בטוח שהתשובות שלו מספיק טובות, אפשר יהיה להקשות עליו בשאלות נוספות כגון:

  • אז מדוע בשד שמאל ולא בשד ימין?
  • ומדוע הגידול הוא בצינורות החלב בשד ולא בבלוטות החלב?
  • ומדוע הגידול הופיע דוקא עכשיו בגיל 47 ולא לפני כן (או אחרי כן)?

אין לרפואה תשובות על שאלות אלה ולמעשה כל הטיפולים בסרטן (וגם בהרבה סוגי מחלות אחרות) מבוססים על תיאוריות, על ניסוי וטעיה ועל סטטיסטיקה.

ב-1981 הוגשה לאוניברסיטת טובינגן בגרמניה עבודת פוסט דוקטורט שגילתה דרך לא רק לגלות מה גורם לכמעט כל סוג של מחלה אלא גם להוכיח זאת בצורה מדעית.

את העבודה הגיש הרופא הפנימאי ד"ר האמר, שעבד במחלקה של חולי סרטן והחל לחקור את הנושא לאחר שהוא עצמו אובחן עם סרטן זמן קצר לאחר מוות טראגי של בנו הבכור שנורה בשוגג.

באופן חסר תקדים בעולם האקדמיה, האוניברסיטה סירבה לבדוק ולפרסם את עבודתו של ד"ר האמר ומאז החלה סאגה שניתן לעשות עליה מספר סרטי מתח.
(ניתן לקרוא על כך כאן: "כיצד התפתחה הרפואה החדשה")

אך למרות קשיים רבים מאד, מול התנגדות עצומה של גורמים רבי כוח, ד"ר האמר המשיך במחקריו עד יום מותו ב-2.7.2017.

מה היתה תגליתו הראשונה של ד"ר האמר שאותה סירבה האוניברסיטה לפרסם?

האמר, שהחלים ממחלת הסרטן בה אובחן וחזר לעבודתו כרופא פנימאי במחלקה של חולי סרטן, העלה את ההשערה שמחלתו נגרמה כתוצאה מהטראומה של מות בנו. בהיותו אז גבר בשנות ה-40 שלו, בבריאות טובה, הוא לא ראה שום גורם סביר אחר למחלתו.

לאור זאת, כצעד ראשון במחקר, הוא החל לתשאל כל חולה סרטן חדש שהגיע למחלקה וגילה שב-100% מהמקרים היתה איזושהי טראומה ברקע.

למשל:

כל הנשים שאובחנו עם סרטן שד בצינורות החלב דיווחו על כך שהן חוו קונפליקט כלשהו של פרידה.

כל האנשים שאובחנו עם סרטן בנאדיות הריאה דיווחו שהם חוו לפני כן חווייה של פחד מוות.

 

עד כאן לא היה חידוש מהפכני, אך ד"ר האמר רשם בצורה מפורטת ומדוייקת כל אחד מהמקרים.

 

על רקע הממצאים של הצעד הראשון החליט האמר לנסות לבדוק את מה ששולט על כל התהליכים בגוף – המוח.

הצעד השני במחקר היה צילומי CT של המוח של כל אותם חולי סרטן שהגיעו למחלקה והסכימו לכך.

הממצא המפתיע היה, שאצל כל אחד מהנבדקים הופיעה במוח צורה של נקודה עם מעגלים קונצנטריים סביבה, מה שמזכיר את העיגולים שנוצרים בבריכת מים סביב אבן שזורקים למים, או מה שמזכיר צורה של מטרת ירי.

הרדיולוגים של אז הכירו את התופעה אך היו בטוחים שזו תקלה (artifact) של המערכת. ד"ר האמר מסר את הצילומים לבדיקה של טכנאי חברת סימנס, יצרני ה-CT בו השתמש האמר והם אישרו שהעיגולים האלה אמיתיים לגמרי.

המשך המחקר היה לא פחות מפתיע: העיגולים האלה (שנקראים כיום HH – ראשי תיבות בגרמנית של "הפוקוס של האמר") הופיעו אצל כל אדם במיקום שונה במוח והמיקום היה תמיד באותו מרכז במוח ששולט על האיבר או הרקמה בגופו של החולה ששם התגלה אצלו הסרטן!

לדוגמא:
אצל כל הנבדקים שאובחנו עם סרטן במעי הגס, הופיע ה-HH בגזע המוח, במרכז ששולט על רירית המעי הגס.

אצל כל הנבדקות שאובחנו עם סרטן בצינורות החלב בשד ימין הופיע ה-HH באונה השמאלית של הקורטקס הסנסורי, במרכז ששולט על רקמת תאי האפיתל הקשקשיים אשר מרפדת את הדפנות הפנימיים של צינורות החלב בשד ימין.

אצל כל הנבדקות שאובחנו עם סרטן בבלוטות החלב בשד שמאל, הופיע ה-HH בצד ימין של המוחון (הצרבלום), במרכז ששולט על בלוטות החלב שבשד שמאל.

וכן הלאה.

המודל המדעי

ככל שהצטברו יותר בדיקות, נעשה ברור שיש כאן חוקיות עקבית וחד-משמעית אשר מראה שיש קשר ישיר בין הטראומה/קונפליקט לבין סוג המחלה, מיקומה בגוף ומיקום ה-HH במוח.

יותר מכך – הסתבר שהמודל הזה נכון לכל סוגי המחלות שנגרמות מקונפליקטים (שהם למעשה מרבית סוגי המחלות) ולא רק מחלות סרטן.

כך ניתן לגלות לגבי כל סוג של מחלה איזה סוג קונפליקט או טראומה גורמים לה.

התקבל למעשה מודל מדעי המאפשר לגלות מה גורם לכמעט כל סוג של מחלה וגם להוכיח זאת.

בקישור שכאן ישנו פירוט (באנגלית) של מספר מחקרים ובדיקות אשר עשו חוקרים ורופאים שונים לבחינת אמינותו של מודל זה, והממצאים שלהם תאמו ב-100% את אלה של ד”ר האמר Verification.

אפשר לראות מודל זה כמשולש שניתן להיכנס אליו מכל אחת מהפינות ולדעת לפי המידע של פינה אחת מה אמור להיות בשתי הפינות האחרות:

  1. לפי מיקום ה-HH במוח ניתן לדעת מה היה סוג הטראומה (או “הקונפליקט הביולוגי” כפי שזה נקרא כיום ברפואה החדשה) והיכן צפויים להופיע בגוף תסמיני המחלה.
  2. לפי תסמיני המחלה ומיקומם בגוף ניתן לדעת מה היה הקונפליקט שגרם למחלה והיכן יופיע ה-HH בצילום CT של המוח.
  3. לפי סוג הקונפליקט שהאדם חווה ניתן לדעת מהי המחלה שצפויה להתפתח בגופו והיכן יופיע ה-HH בצילום CT של המוח.

ההצלבה של סוג הקונפליקט↔HH↔הסימפטומים היא כנראה המודל הרפואי היחידי הקיים כיום שבעזרתו ניתן לגלות ולהוכיח בצורה מדעית את הגורם לכל סוג של מחלה.

במשך חייו הצטברו אצל ד"ר האמר מעל 50,000 מקרים מתועדים.

על בסיס ממצאיו הוא פרסם טבלאות והסברים מפורטים המאפשרים לרופאים ומטפלים שלמדו את הרפואה החדשה לדעת במרבית המקרים מה היה גורם המחלה אצל המטופל הספציפי, גם בלי צורך לעשות לו צילום CT של המוח.

ההערכה של הרפואה החדשה אומרת שכ-95% מהמחלות נגרמות מקונפליקטים/טראומות שניתן לגלותן בעזרת מציאת ה-HH בצילום CT של המוח.
שאר כ-5% מהמחלות נגרמות בגלל רעלים שונים וקרינות, בעיקר קרינות מייננות.

כתב: עידן סער מרצה ומטפל ברפואה הוליסטית.

מטפל בחולים במיגוון רחב של מחלות, כולל חולי סרטן ומחלות קשות אחרות בגישה הוליסטית המשלבת גוף ונפש.

מעביר קורסים ללימוד הרפואה החדשה וכן הרצאות על התגליות של הרפואה החדשה.