אחרי תקופה ארוכה של אי-ודאות, כשהעומס הרגשי רק הולך ומצטבר והאחריות האימהית מרגישה כבדה מתמיד, האמניות עוצרות לרגע ומסתכלות פנימה. הן מחפשות דרכים חדשות להחזיק, לרַכך ולפעול, גם כשהמציאות לא מאפשרת הפסקה.הגלריה הזמינה אותן לבדוק איך הזהות משתנה בתוך האימהוּת: איך היא מתערערת, מתפרקת ונבנית מחדש. בין הצורך לנוח לצורך לפעול, בין יציבות לחופש, ובין החום המגונן לעולם קשוח שאי אפשר לשלוט בו. אִמָּא׳לֶה עוסקת באימהוּת, ובה בעת גם בזהות, בכוח ובפגיעוּת, ובשאלה איך ממשיכים ליצור כשאין אפשרות לעצור.

בין העבודות בתערוכה: המיצב “רחם” של דליה מטמון, המשלב רשת הסוואה צבאית אמיתית’ של בנה, מתקופת שירותו הצבאי – עם דימוי הרחם המגן על העובר; יציקת הברונזה “אם עבריה” של נועה היימן, שנוצרה כבר ב-2003, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, בזמן שהאמנית הייתה בהריון עם בנה הבכור; סדרת הפסלים של שני שמש על “הילד-החייל”, העוקבת אחר המעבר מתמימות הילדות אל שערי הצבא; והציור “האיל לא הגיע” של רונית קרת, בהשראת אם ובתה שאיבדה את בן זוגה במלחמת לבנון השנייה, במחווה לעקדת יצחק. בתערוכה מוצגת גם עבודה אישית של יערה קליין-ימין, בעלת הגלריה: המיצב “ת״ס תס״ח”, העשוי זכוכית בשילוב מתכת ומורכב מ-96 כדורי רובה עשויי זכוכית, שלכל אחד מהם מחובר קליע, המסודרים במערך של מסדר צבאי על משטח המדמה דיסקית’ כמו סוכריות צבעוניות, יפות ותמימות למראה, שברגע אחד עלולות להפוך לכלי קטלני. העבודה נוגעת במתח הבלתי אפשרי שבין חיים למוות, בין ילדות למלחמה ובין ההגנה שהורים מבקשים להעניק לילדיהם לבין המציאות שאליה הם נולדים.

מספרת יערה: ״התערוכה הזו בוערת בי כבר שלוש שנים, אבל כנראה מבעבעת בתוכי כבר יותר מ־27 שנים, מהרגע שבו בדיקת האולטרסאונד גילתה לי שיש לי בן בכור. שניים מילדיי נולדו בארה״ב, וחלק גדול מילדותם עברה שם. כשבני הבכור היה בן שנתיים עברנו לשם וכשהגיע לכיתה י׳, קיבלנו החלטה לא פשוטה לחזור לארץ, בידיעה שיום אחד הילדים יהיו חיילים. קצת אחרי ה־7/10 התחלתי לעבוד על העבודה שאני מציגה בתערוכה הזו, לצד 18 אמניות נפלאות. אז עוד לא ידעתי שכאשר אסיים לעבוד עליה, תהיה לי, בנוסף לשני בנים שכבר שירתו בצבא, גם בת לוחמת בצה״ל״.

לצד עבודות אלה מוצגות בתערוכה יצירות נוספות הבוחנות פנים נוספות של האמהות הישראלית – מיחסי אם-ילד ועד לזהות, גוף וזיכרון, בטכניקות מגוונות של צילום, טקסטיל, רקמה, זכוכית ופיסול. בתערוכה משתתפות 19 אמניות: אוסי פרי-חדש, דגנית ארטמן, שני שמש, דנה כץ, מרב כהן, דבי אשרת, רונית לובצקי, ראלי סמית, חני לפידות, אנייס אנקרי, רונית קרת, כנרת אריאל, נעמה זאבי-ריבלין, נועה היימן, דליה מטמון, יערה רוזנסקי, יעל ארגוב, אנה קייסר ויערה קליין-ימין.









הוספת תגובה