בתקופה האחרונה שוחחתי עם אנשים רבים שממשיכים לבחור בטוב, בעשייה יומיומית, במחוות קטנות ובהתגברות על הקשיים. מתוך כך נולדה סדרת הכתבות “מה טוב?” סדרה שמטרתה לשים זרקור על החשיבות בזיהוי וראיית הטוב, ולגלות נקודות משיקות עם המרואיינות שיכולות להדהד את הטוב הקיים אצל כל אחד ואחת מאיתנו.את הריאיון הראשון בחרתי לעשות עם נעמה משיח כהן, מייסדת ועורכת מוקסיני- מגזין לייף סטייל. אישה של עשיה, חיבור וראייה עמוקה של אנשים וסיפורים. החיים לימדו אותה להתמודד, לא לוותר ולהמשיך ליצור גם מתוך האתגרים. נעמה הקימה את המגזין מתוך מסע של חיפוש, דיוק והתבגרות, ומתוך תשוקה גדולה להביא יופי, תרבות ואור לעולם.
נעמה, האם בתוך כל הקושי של המציאות הנוכחית, את מצליחה לראות את הטוב?
“בהחלט. לפני המלחמה הייתי תחת לחץ מטורף בכל המישורים, במגזין, בעבודה ובניהול הבית. לא נשמתי. חיכיתי שמשהו יקרה כדי שאוכל לעצור לרגע וכך היה. חייכתי לעצמי ואמרתי: עכשיו תתחילי ליהנות. סיימתי מטלות, ובמקביל תכננתי בראש את המשימות הבאות בחלקת האלוהים הקטנה שלי. לעשות מהלימון לימונדה. נותר לי להתפלל לחיילים שלנו ביבשה ובאוויר, ואצלי למלא את החלל בעשייה שאני רוצה.”
מה עוזר לך לשמור על עשייה ואופטימיות?
“הכנתי לעצמי בראש רשימת מטלות אישיות שאני רוצה להגשים: ספורט בכל יום, אפיית מגוון לחמים, הכנת ארוחות שמשרות תחושה של ערב שישי משפחתי, סיום ספרים, צפייה בסרטים דוקומנטריים שלא הצלחתי לראות במשך שלוש שנים, והכנת כתבות למגזין ברוח התקופה. אני נהנית בבית עם מוזיקה ויין טוב. החלטתי שאין טעם לפחד ולייצר אנרגיה כזו בבית, אלא לקחת את המצב למקומות טובים מתוך המקום שבו אני נמצאת, וזה מחזק גם אותי וגם את המשפחה. בהייה בחדשות לא מקדמת – עשייה כן.”
אילו דברים טובים למדת על עצמך מאז פרצה המלחמה?
“למדתי שאני אדם בוגר שמבין סיטואציות מורכבות כמו מלחמה, ושיש לי יכולת להרים דברים בתוך הבית ולנצל הזדמנויות להיות נוכחת ממקום טוב ונכון. אני יודעת להתנהל ולא לוותר גם במצבים קיצוניים. כשאני צריכה משהו, אני לא מוותרת, גם מול מערכות גדולות ומסועפות, כי המטרה חשובה בעיניי.”
האם בתקופה הזו, גילית טוב באנשים שלא ציפית לראות?
“חברים שאני לא פוגשת בתדירות גבוהה, דווקא הם דאגו לשלומי ולשלום בני משפחתי כשנפלו רסיסים באזור ראשון לציון.”
מהם חמשת הדברים (או יותר) שקרו לך השבוע שתוכלי לומר שעשו לך טוב?
“הצלחתי, לאחר קשיים רבים, לפתוח בקשה להתנדבות לצה״ל עבור הבן שלי. זה היה מורכב מאוד, כולל התמודדות לא פשוטה מול רופאים, וכמעט נשברתי אבל הצלחתי. בנוסף, אפיתי לחמניות שיצאו מוצלחות וביקשו ממני להכין שוב. במהלך כל תקופת המלחמה הטרפי של המגזין עלה משמעותית, והייתי מאושרת עד כדי כך שלא נשמתי. הייתי גאה בעצמי על שנים של עבודה והשקעה מטורפת. השתתפתי גם בסיור לעסקים קטנים, החלטתי לכתוב עליהם כתבה כדי לקדם אותם, וקיבלתי הרבה פירגון ומילים חמות. מבחינתי זה מושלם.”
האם את מאמינה שבעתיד יהיה טוב יותר?
“שאלה מורכבת מאוד. בהיבט האישי יש לי לא מעט חששות. אני אדם מציאותי ולא חי בעננים, אני מחוברת לקרקע ומכירה את ההיסטוריה של המקום שבו אנו חיים. הבנתי שאדם שלא מכיר את ההיסטוריה שלו ושוכח אותה עלול ללכת לאיבוד. השנאה בעולם, וגם בתוכנו, היא קשה מאוד. קל לומר “יהיה בסדר”, אבל כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לגרום לכך, לפחות בתוך הבית שלנו.”
האם יש לך עוגנים שעוזרים ליום שלך להיות טוב יותר, למרות המלחמה?
“אני חושבת כל הזמן על כתבות למגזין, מה נכון ומה יעשה טוב לאנשים. יש לי סדר יום ברור ואני עובדת לפי לו״ז. אני גם מנצלת את הזמן לטיפולים רפואיים ולדברים אישיים, כמו טיפולי פנים, כי יש פחות עומס אנשים מפחדים לצאת מהבית. בנוסף, יש מפגשים עם חברים, ספורט, מתכונים חדשים וקריאת ספרים. תמיד יש מה לעשות.”
מהו הדבר העיקרי שעוזר לך להמשיך גם בימים קשים?
“המגזין שלי נותן לי את הכוח להמשיך. הוא גורם לי לחשוב אילו כתבות הצוות יכתוב ואיך נוכל לעזור לאנשים.”
מהו הדבר הטוב ביותר שקרה לך מהבוקר?
“שהגעתי לקופת החולים לאסוף מסמך רפואי עבור הבן שלי לצורך התנדבות לצה״ל, ובפעם השנייה הצלחנו להתקדם למרות הקושי.
אילו תכונות יש לאדם, שהיית מגדירה אותו כאדם טוב?
“אהבת הבריות, שמחת חיים פנימית, נשמה נקייה וניצוץ פנימי, אהבה לאדמה ולטבע. אדם שלא גוזל אנרגיה מאחרים.”
איזה מעשה טוב של מישהו אחר כלפייך ריגש אותך במיוחד?
“חברה שלי, יפית סרנגה, זיהתה את האהבה שלי לריקודים סלוניים וחיברה אותי לבית הספר של אחיה. בזכותה אני מגשימה חלום מדי שבוע. היא עשתה זאת מתוך אהבה והקשבה, עם נתינה גדולה. בזכותה אני מאושרת היא חלק מהפאזל של חיי.”
האם יש לך הרגל או הרגלים ששינו לך את החיים לטובה?
“כן. מגזין מוקסיני הוא נבכי הנשמה שלי. עולם הטקסים, האופנה, היין והתרבות הפך אותי לאדם מדויק יותר והוביל אותי למה שתמיד חלמתי עליו בצעירותי. תמיד ראיתי מול עיניי גרסה אחרת של עצמי, ולא הייתי שלמה עד שהגעתי אליה. במשך שנים הייתי עסוקה בפרנסה ובאתגרים משפחתיים לא פשוטים, כולל בריאות. בכל פעם שהגעתי להשקה הרגשתי שזה המקום הנכון עבורי זו אני. משהו בנשמה אמר לי: את מכירה את המקום הזה. וזה עזר לי להיות מדויקת וטובה יותר עבור עצמי.”
לסיום, אם היית צריכה לתת טיפ אחד שיעזור לאנשים להיות בטוב, מה הוא היה?
“הייתי ממליצה להם, להתחיל לעשות דברים שהם לא הצליחו לעשות בילדות, להגשים חלומות קטנים שהיו קרובים אליהם אבל משהו עצר אותם. כשאדם מלא מבפנים, השיח הפנימי שלו משתנה וזה מקרין החוצה. אדם שמחובר לעצמו, יצליח גם להשפיע על אחרים.”
אני מסיימת את הריאיון עם נעמה ומרגישה שזכיתי להכיר את העורכת שלי מזווית אחרת, נעמה שלא מוותרת, נעמה שממשיכה להגשים חלומות, ולפעול גם בזמנים מאתגרים. היכרות זו מחזקת אצלי את הידיעה עד כמה כוח טמון בהערכת הטוב ובעשייה שמגיעה מהלב. ומה אצלכם, קוראים וקוראות יקרים, היכן אתם פוגשים את הטוב בימים אילו?
https://linktr.ee/calanitfiloיש לכם סיפור טוב לספר לנו? צרו איתי קשר >>
ליצירת קשר עם נעמה: prmokasini@gmail.com
הוספת תגובה