עמוד הבית » קונצרט קלאסי בכנסיית אמאוס ניקופוליס

קונצרט קלאסי בכנסיית אמאוס ניקופוליס

צילום:נעמה משיח כהן
ההתרגשות: היתה בעיצומה, עוד בטרם הגעתי למופע הקונצרט בכנסייה צלבנית, הקרובה ללטרון. ערב שבת בפתח, זמן משפחה, לכן הפעם החלטתי לקחת את בתי.

זמן איכות של אמא – בת. נשמע יחד קונצרט. נחווה ביחד חוויה מעט שונה מהסביבה שבה היא חיה. לאפשר לה זמן ניתוק מחיי הטלפון הנייד. לשמחתי היא נענתה בחיוב להזמנה. יצאנו בלבוש מהודר בערב שבת, כיאה לקבלת שבת המלכה והמוזיקה השמיימית המלווה אותה.

ההגעה לכנסיה:

השוכנת על הר הכנסיה בשם אמאוס ניקופוליס. הגענו ובפתחו קיבלה אותנו המארחת וביקשה שנמשיך בנסיעה לאורך שביל הכורכר, נסענו כשברקע מתנגנת ברכב מוזיקת טנגו נעימה. השביל חשוך, אורות קטנים, כמו כוכבים, מאירים את הדרך למעלה היישר לכנסייה. בדרך נקרים לנו  שרדי יסודות הבזיליקה הביזנטית העתיקה של הכנסיה. השקט מופתי, שום רחש לא נשמע מסביב.

צילום: פרטי

סיור בכנסיה:

תחילה התקיים סיור במקום והסבר על קהילת אמאוס. אחת הנזירות החלה לספר על הקהילה הייחודית וזה סיפורה: הקהילה נוסדה בצרפת לפני 50 שנה, חדשה יחסית ומיוחדת. זוהי כנסיה קתולית שבה חיים נזירים ונזירות שהחלטו לקבל עצמם ללמוד את דתם, אך אסרו על עצמם מבחירה לא להתחתן הבטוי לכך ניכר בצורת הלבוש.

צילום: נעמה משיח כהן

כפי שכולנו יודעים הכנסיה הנוצרית הנזירית, לא מתירה לגברים ונשים לחיות תחת קורת גג אחת. כאן יש נקודת מפנה. קיימת אפשרות לחיות עימם גם משפחות עם ילדים. הנזירה מוסיפה שהסיפור והמסורת של היהודים זו ראשיתה של הקהילה שהחלה בצרפת. במשך 50 שנה הקהילה נאבקה ובסוף הם קיבלו אישור מהבישופ לנהל קהילה לפי המסורת הקתולית.

בכנסיה חיו 13 נזירים ונזירות מכל העולם וכיום בגלל משבר הקורונה נשארו 9. לכולם יש סדר יום מובנה אותו מנהל סדרן עבודה, כמו בקיבוץ, שאחראי על סדר יום. כולם מתחלקים בעבודה וגם עוסקים בתפילות יחדיו ושעה אחת  ביום לתפילה אישית. בכנסיה יש יקב קטן המייצר יין, מכינים ריבות וישנם גם רופאים שעובדים מחוץ לכותלי הכנסיה.

אחת הנזירות סיפרה שהגיעה מצרפת כי החליטה לשנות את חייה. לאחר שבע שנים של הכשרה, שהפכה למה שהיא באמת רוצה. היא סיפרה שהוריה לא קיבלו את רצונה, בהתחלה, אך לאחר שנים הבינו שזאת דרכה וקיבלו אותה באהבה. סיימנו את הסיור ומשם יצאנו לרחבה של הכנסיה, לגמנו יין מתוק שמיוצר בכנסיה ונכנסנו לאולם הקונצרט. התיישבנו קרוב לקדמת הבמה. בבית תפילה על הקיר ממול ציור של האם מריה וישו ומסביב תמונות של ישו. הכול במראה מינימליסטי ומעודן.

צילום: נעמה משיח כהן

הקונצרט:

הנגנים נכנסו למחיאות כפיים מהקהל והקונצרט החל. התנגנו יצירות קלאסיות,איטלקיות וצרפתיות, החן והקסם של היצירות היו תענוג צרוף. הכינורות, הצ'לו של אולג סטולפנר יצרו חוויה מענגת. גדולי המלחינים נוגנו החל מויוואלדי, פגניני, רוסיני, סן – סאנס, בליני וביזה.

באמצע הקונצרט ניכנסה מריה יופה, זמרת סופרן והחלה לשיר, קולה הנשגב מילא את כותלי האולם. היא שרה בעוצמה אך בנועם ובחן. חיוכה כובש וההתפעמות נמשכת לאורך הקונצרט.

צילום: נעמה משיח כהן

לאחר סיום האופרה, נכנס עלם חמודות עם קסילופון והחל להשתלב בכמה יצירות. ראוי לציין שהעלם המוכשר לא הביא עמו תווים וזכר את כל היצירות בעל פה. הוא זכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל. חליל הצד ניכנס לאחת היצירות ונתן תפנית מעט שונה ומושלמת.

צילום: נעמה משיח כהן

פניני המוזיקה הקלאסית, כפי שמכנים את המופע, אכן כן היו. פנינים של ממש! לאנשים שהמוזיקה הקלאסית עדיין לא בנפשם, זוהי פתיחה מדוייקת לעונג של הקלאסיקה. בתי ואני חזרנו הביתה מלאות ביופי שמיימי. לכו לשמוע ולהבין מהי אותה העוצמה שבמוזיקה הקלאסית. משובח במיוחד.