היוצרת הבינלאומית איריס כליף בשיחות עומק עם מיטב משוררי העולם של העת החדשה, בחיבור נשמתי עמוק, ראיון ייחודי ומרתק שערכתי עם היוצרת הבינלאומית האגדית אנג’לה קוסטה (Angela Kosta), איטליה-אלבניה.
איריס: נרגשת ושמחה לשתף אתכם במיזם חדש שלי, המזמין אתכם לקרוא סדרת ראיונות שלי שיזמתי וערכתי עם מיטב משוררי העולם של העת החדשה, המתארחת מעל דפי המגזין המקוון לתרבות, ספרות, אמנות לייף סטייל ושירה אוניברסלית “MOKASIN“, מייסדת המגזין היא נעמה משיח כהן.
בראיון המיוחד שיזמתי, אנו צוללות אל תוך עולמה הרוחני ופועלה המבורך לקידום השירה האוניברסלית, לצד הפרויקט המשותף שלנו, ספר השירים המרתק של אנג’לה קוסטה, “Eternal Pact” (“בְּרִית נִצְחִית”), שזכיתי לתרגם ולערוך לעברית פיוטית, ואשר זכה לשבחים ולביקורות ספרותיות בישראל. ביניהן מאמריו של הסופר, המשורר, מבקר הספרות והפובליציסט הרצל חקק, שכיהן בעבר כיו”ר אגודת הסופרים העברים, “שִׁירָה מַלְאָכִית; הַבְּרִית הַנִּצְחִית, בֵּין תִּקְוָה לְמַשְׁבְּרִים” ובהם האיר את עוצמתה הרוחנית והפיוטית של יצירתה של אנג’לה ואת מסעה אל מסתרי הנפש, וכן מאמרה המעמיק והמרגש של הסופרת, המשוררת ומבקרת הספרות יהודית מליק שירן, מייסדת ומנהלת הוצאת “בת אור” ובעלת רדיו “אפילוג “, “עַל בְּרִית נִצְחִית”, שבו האירה ברגישות, בעומק וביופי רב את עולמה הפיוטי והרוחני של היצירה.
תודה לנעמה משיח כהן על האירוח והענקת הבמה המכובדת במגזין ליוזמה ולחיבור האמנותי הזה, המהווה גשר של שלום מתוך אהבה, אנושיות ואור אינסופי בין נשמות. איריס כליף: אני נרגשת וגאה לארח היום לראיון מיוחד במגזין הבינלאומי הייחודי והידוע בישראל לתרבות, אמנות, ספרות ושירה אוניברסלית, “בכיוון הרוח”, את אנג’לה קוסטה (Angela Kosta), קול פיוטי ואנושי יוצא דופן ובעל שם עולמי.
אנג’לה, ילידת אלבניה המתגוררת באיטליה, היא אישה אגדית ורבת תחומים, משוררת וסופרת עטורת פרסים, מתרגמת, מבקרת ספרות, עיתונאית, עורכת ראשית ומוציאה לאור של מגזינים ספרותיים בינלאומיים מובילים. יצירותיה הרבות חצו גבולות, תורגמו ל־45 שפות ופורסמו במאות כתבי עת ברחבי תבל. לאורך מסעה המפואר זכתה אנג’לה להוקרה בינלאומית רחבה, לרבות פרסי תרבות יוקרתיים בסנאט של הרפובליקה האיטלקית ותוארי דוקטור לשם כבוד. בפועלה המבורך והבלתי פוסק היא משמשת כשגרירה אמיתית של תרבות ושלום, בונה גשרים ספרותיים ומקדמת משוררים ויוצרים מכל קצוות תבל
- איריס: אנג’לה היקרה, את תורמת באופן עמוק וייחודי דרך עולמך הרוחני ושירייך לשירה האוניברסלית ולקידום הספרות והאמנות בעולם. לכבוד הוא לי לראיין אותך. ספרי לי על עצמך, על המסע שלך ועל החיבור המיוחד בין כל העולמות הללו?
אנג’לה קוסטה: מסע חיי עוצב בידי המילים, אך גם בידי אנשים, מקומות, זיכרונות, מפגשים והחיפוש המתמיד אחר משמעות. נולדתי באלבניה, ובמשך שנים רבות אני חיה באיטליה. התנועה בין תרבויות השפיעה עמוקות על זהותי כסופרת, משוררת, מתרגמת, עיתונאית, עורכת ומוציאה לאור. מעולם לא ראיתי בספרות טריטוריה מבודדת, אלא מקום של מפגש. לשירה, לעיתונות, לתרגום, לביקורת ולקידום התרבות יש שפות ודרכי ביטוי שונות, אך כולן מחוברות באותה אחריות, להקשיב, להבין ולהעניק קול.
שורשיי האלבניים וחיי באיטליה לימדו אותי שלהשתייכות יכולים להיות יותר מממד אחד. אינני רואה תרבויות כמרחבים סגורים. אני רואה בהן חלונות פתוחים שדרכם בני אדם יכולים לפגוש זה את זה. משום כך הקדשתי חלק ניכר מעבודתי ליצירת גשרים ספרותיים ותרבותיים. הכתיבה מאפשרת לי לחקור את העולם הפנימי, התרגום מאפשר לי להיכנס לעולמו של אדם אחר, העיתונות מאפשרת לי לתעד ולשתף, והעריכה וההוצאה לאור מאפשרות לי ליצור מרחבים שבהם קולות אחרים יכולים להישמע.
עבורי, כל הדרכים הללו מובילות בסופו של דבר לאותו מקום, אל האדם.
- האיזון בין היצירה לניהול
איריס: כיוצרת שהיא גם עורכת ובעלת מגזין, כיצד את מצליחה לאזן בין הלב והדמיון הדרושים לכתיבת שירה, לבין העין הביקורתית והארגונית הנדרשת לניהול פלטפורמה ספרותית?
אנג’לה קוסטה: אינני רואה בשני הממדים הללו ניגודים. המשוררת מקשיבה באמצעות הלב, ואילו העורכת לומדת להקשיב מתוך אחריות.
כשאני כותבת, אני זקוקה לחופש, לאינטואיציה ולשקט. כשאני עורכת, אני זקוקה למרחק, לדיוק ולתשומת לב ביקורתית. האתגר הוא לדעת מתי לעבור מממד אחד לאחר.ניהול כתבי עת ספרותיים ומיזמי תרבות דורש משמעת, עמידה בלוחות זמנים, טיפול בטקסטים ובתרגומים, התכתבויות, בחירה ואינספור פרטים ארגוניים. אולם אני משתדלת לעולם לא לאפשר לצד המנהלי לכבות את הסיבה הרגשית שבגללה התחלתי.חשוב לי שבכל יצירה המתפרסמת יישאר דבר מה חי ונושם, הרגש, הנשמה והקול האותנטי של היוצר. אני מאמינה גם שעורך חייב לכבד את זהותו של כל יוצר. עריכה אינה צריכה למחוק קול אחד כדי לכפות עליו קול אחר. עליה לסייע ליצירה לחשוף את צורתה החזקה והאותנטית ביותר.
- השירה כגשר בינלאומי
איריס: בעולם המלא במחיצות פוליטיות וגאוגרפיות, כיצד לדעתך השירה האוניברסלית והתרגום מסוגלים לחצות גבולות, לחבר בין נשמות ותרבויות שונות ולשמש כגשר של שלום ואנושיות?
אנג’לה קוסטה: השירה יכולה לחצות גבולות שהפוליטיקה, לעיתים קרובות, אינה מסוגלת לחצות. שיר אינו שואל את הקורא לאיזו מדינה הוא משתייך, באיזו שפה הוא מדבר או מהי עמדתו הפוליטית. הוא פונה בראש ובראשונה אל הממד האנושי. כאב, אהבה, גלות, זיכרון, בדידות, תקווה, אימהות, אובדן והכמיהה לשלום, כל אלה שייכים לכולנו. התרגום הופך את המפגש הזה לעוצמתי אף יותר. כאשר שיר נכנס אל שפה אחרת, הוא אינו רק מחליף מילים, הוא נושא עמו חוויה מתרבות אחת אל תרבות אחרת.תמיד ראיתי בתרגום מעשה של נדיבות תרבותית. הוא אומר לנו, הקול שלך ראוי להישמע מעבר למקום שבו נולדת. משום כך אני מאמינה שהספרות יכולה לתרום לשלום, לא באמצעות סיסמאות, אלא באמצעות הבנה. כאשר אנו פוגשים באמת את עולמו הפנימי של אדם אחר, קשה יותר לראות בו זר.
- תפקידו של העורך והמבקר
איריס: כעורכת ומבקרת ספרות, מהם הקריטריונים החשובים ביותר בעינייך כאשר את בוחרת יצירה לפרסום או מעניקה במה ליוצר חדש מרחבי העולם?
אנג’לה קוסטה: הקריטריון הראשון הוא אותנטיות. אני רוצה להרגיש שליוצר יש דבר מה אישי ואמיתי לומר. הטכניקה חשובה, אך טכניקה לבדה אינה יכולה ליצור ספרות. אני מחפשת קול ייחודי, אמת רגשית, דימויים, עומק מחשבתי ויכולת ליצור קשר אותנטי עם הקורא. אני בוחנת גם את הקוהרנטיות הפנימית של היצירה. שיר אינו חייב להיות מושלם, אך צריכה להיות לו סיבה להתקיים. כאשר אני פוגשת יוצר בראשית דרכו, אינני שואלת רק אם יצירתו כבר בשלה ומוגמרת. אני שואלת גם אם מתפתח שם קול. עורך צריך להיות מסוגל לזהות פוטנציאל מבלי להתפשר על איכות ספרותית. הענקת במה ליוצר אינה רק מעשה של נראות, היא גם מעשה של אחריות.
- משמעות המילה בעידן הטכנולוגי
איריס: אנו חיים בעידן דיגיטלי וטכנולוגי שמשתנה במהירות. כיצד המגזין שלך מתמודד עם האתגרים הללו, וכיצד שומרים על מהותה הטהורה והרוחנית של היצירה השירית? אנג’לה קוסטה: הטכנולוגיה שינתה את הדרך שבה הספרות נעה בעולם, אך היא לא שינתה את מהות הסיבה שבגללה אנו כותבים.
פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות לשיר שנכתב במדינה אחת להגיע בתוך שניות לקוראים הנמצאים במרחק אלפי קילומטרים. זוהי הזדמנות יוצאת דופן. עם זאת, המהירות עלולה לעיתים לעודד שטחיות. משום כך אחריותו של העורך כיום גדולה יותר, ולא קטנה יותר. עלינו להשתמש בטכנולוגיה מבלי לאפשר לה להכתיב את ערכה של היצירה.שיר עדיין זקוק לשקט. הוא עדיין זקוק לזמן. והוא עדיין זקוק לקורא קשוב.אני מקבלת בברכה חדשנות דיגיטלית כאשר היא משרתת את הספרות, אך אני מאמינה שהקול האנושי חייב להישאר במרכז. הטכנולוגיה יכולה להפיץ שיר, היא אינה יכולה להחליף את הנשמה שיצרה אותו.
- שליחות וקידום יוצרים
איריס: מה מניע אותך להקדיש את פועלך, מעבר ליצירה האישית שלך, לקידום משוררים ויוצרים אחרים מרחבי העולם? מהי תחושת הסיפוק הגדולה ביותר בשליחות הזו?אנג’לה קוסטה: אולי אחת הסיבות העמוקות ביותר היא שאני יודעת עד כמה חשוב ליוצר שיראו אותו ושישמעו את קולו.החיים הספרותיים אינם צריכים להפוך לתחרות שבה רק השמות הבולטים והנראים ביותר זוכים לתשומת לב. במדינות רבות פועלים סופרים ומשוררים יוצאי דופן שקולותיהם ראויים להכרה בינלאומית.קידום יוצרים אחרים מעניק לעבודתי משמעות החורגת מעבר לספריי שלי. באמצעות כתבי עת, אנתולוגיות, תרגומים ומיזמי תרבות, אני מנסה ליצור הזדמנויות למפגש.הסיפוק הגדול ביותר מגיע כאשר אני רואה משורר שלא היה מוכר בעבר לקהל רחב מוצא קוראים חדשים, זוכה לתרגומים חדשים ויוצר קשרים תרבותיים חדשים.אם עבודתי יכולה לפתוח אפילו דלת אחת עבור אדם אחר, הרי שזה כבר הישג בעל משמעות.
- מקורות ההשראה והרוח
איריס: מאיזה מעיין רוחני או פנימי את שואבת את ההשראה לכתיבה שלך, וכיצד הממד הרוחני של החיים משתקף בבחירות הספרותיות והאמנותיות שלך?אנג’לה קוסטה: מקור ההשראה העמוק ביותר שלי הוא הנוף הפנימי של האדם.
אני שואבת השראה מזיכרון, משתיקה, מאהבה, מסבל, מהיעדר, מן הטבע, מחלוף הזמן ומהמסתורין המופלא של עצם הקיום. יש חוויות שנותרות בתוכנו במשך שנים בטרם הן הופכות למילים. רוחניות, מבחינתי, אינה קשורה בהכרח להגדרה אחת או לנוסחה מסוימת. היא המודעות לכך שהחיים האנושיים מכילים ממדים שלא תמיד ניתן להסביר באופן רציונלי. בשירה אני מחפשת את אותו מרחב בלתי נראה שבו הכאב יכול להפוך להבנה, ושבו האובדן יכול לעיתים להפוך לצורה של התמרה פנימית. לכן, הממד הרוחני בכתיבתי אינו דבר שאני מוסיפה במכוון. הוא נובע באופן טבעי מן הדרך שבה אני מתבוננת בחיים.
הקשר בין עיתונות לשירה
איריס: עבור יוצרים המשלבים את עולם הכתיבה העיתונאית עם עולם השירה, כיצד שתי צורות הביטוי השונות הללו מזינות זו את זו ומתמזגות ליצירה אחת שלמה? אצלך, אנג’לה, כמי שהיא גם משוררת וגם עיתונאית, כיצד התיעוד והעיתונות נפגשים עם הרגש, המטאפורה והעומק של השירה האוניברסלית?אנג’לה קוסטה: העיתונות והשירה נובעות מאחריויות שונות, אך הן יכולות להיפגש באותו מרחב אנושי. העיתונות דורשת ממני להתבונן, לאמת, לתעד ולתקשר. השירה מבקשת ממני לחדור אל מתחת לפני השטח, להקשיב למה שאינו נראה ולהפוך חוויה לדימוי ולרגש. כעיתונאית, אינני יכולה להחליף עובדות בדמיון. כמשוררת, לעומת זאת, אני יכולה לחקור את האמת הרגשית שלעיתים קרובות מתקיימת מאחורי אותן עובדות.
אירוע עשוי להימשך שעות ספורות, אך השלכותיו האנושיות עשויות להישאר במשך שנים. העיתונות מתעדת את הרגע, השירה יכולה לעיתים לחשוף את ההד שהוא מותיר אחריו. משום כך אני רואה ערך בשני התחומים. האחד מלמד אותי להתבונן בעולם בקפידה, האחר מלמד אותי להתבונן עמוק לתוכו.
- האבולוציה של השירה האישית
איריס: במבט לאחור על מסע השירה והעשייה הספרותית האישית שלך, מתחילת הדרך ועד היום, כיצד השתנה הקול השירי שלך ולאילו עולמות חדשים את שואפת להגיע בעתיד?אנג’לה: במהלך השנים, השירה שלי השתנתה יחד איתי. בתחילת דרכי היא הייתה קשורה יותר לרגשות מיידיים, לזיכרונות, לכאב ולחוויות אישיות. אולם עם הזמן, הקול שלי החל לבקש עומק רב יותר, ולהפוך את החוויה האישית להתבוננות רחבה יותר על הקיום, הזהות, האהבה, האובדן, הלידה מחדש והקשר שבין האדם לעולם.
כיום אני מרגישה שהשירה שלי מודעת וחופשית יותר. איני מבקשת עוד רק לבטא את מה שאני מרגישה, אלא להעניק צורה פיוטית לדברים שלעתים קשה לבטא במילים: פצעים בלתי נראים, המתנה, היעדר, בדידות, תקווה והכוח הפנימי המאפשר לנו להתחיל מחדש. עבורי, השירה הפכה יותר ויותר למקום מפגש בין חוויה לדמיון, בין זיכרון לעתיד, בין האישי לאוניברסלי.אינני יודעת עדיין בדיוק אילו עולמות אחקור בהמשך, אך אני רוצה להמשיך ולהעמיק אל תוך נפש האדם, על כל הסתירות שבה ועל אינספור האפשרויות הטמונות בה. הייתי רוצה לנוע לעבר שירה שהיא מהותית אף יותר, ובה בעת מסוגלת יותר לקיים דיאלוג עם תרבויות, שפות וצורות אמנותיות אחרות. מעל לכול, חשוב לי להמשיך לבנות גשרים: בין אנשים, בין מדינות, בין דורות ובין רגישויות שונות.אני מאמינה שההתפתחות האמיתית של משורר אינה טמונה בחיפוש אחר קול חדש לחלוטין, אלא בהעמקה מתמדת אל תוך הקול שכבר קיים בו, ולאפשר לו להבשיל מתוך החיים עצמם. וזו בדיוק הסיבה שאמשיך לכתוב: כדי להבין את עצמי לעומק רב יותר, אך גם כדי לפגוש, באמצעות המילים, את האנושיות שבאחרים.
- התמודדות עם ביקורת
איריס: כמי שמכירה את עולם הספרות מכל כיווניו, ככותבת, כעורכת וכמבקרת, כיצד את תופסת את תפקידה של הביקורת הספרותית כיום? האם היא נועדה לבנות, להנחות או לשקף?אנג’לה קוסטה: ביקורת ספרותית צריכה, בראש ובראשונה, לסייע לנו לקרוא לעומק.אני מאמינה שביקורת יכולה לבנות, להנחות ולשקף, אך עליה תמיד להיות מושתתת על יושר אינטלקטואלי. שבח ללא ניתוח אינו ביקורת, וביקורת נטולת כבוד עלולה להפוך למעשה הרסני. מבקר רציני צריך להיות מסוגל לזהות הן את נקודות החוזק והן את נקודות החולשה של יצירה, מבלי להשפיל את היוצר. עבור כותבים בראשית דרכם, במיוחד, ביקורת בונה יכולה להיות יקרת ערך. היא עשויה לחשוף אפשרויות שהיוצר עצמו טרם זיהה. המבקר אינו צריך לעמוד מעל הספרות כשופט. עליו לעמוד לצד היצירה כקורא מעמיק, המסייע להאיר אותה.
תחביבים ועולמות מקבילים, פן אישי
איריס: מעבר לעיסוק האינטנסיבי במילים, בשירה ובעריכה, מהם התחביבים והתשוקות הסודיות שלך בשעות הפנאי? היכן את מוצאת שקט וממלאת מצברים מחוץ לעולם הספרותי? אנג’לה קוסטה: את רגעיי השקטים ביותר אני מוצאת בדברים הפשוטים.אני אוהבת שקט, טבע, מוזיקה ורגעים שבהם אני יכולה להתרחק מן התנועה המתמדת של החיים התרבותיים והספרותיים. אני גם נהנית להתבונן באנשים ובחיי היומיום, מבלי לחשוב בהכרח כיצד להפוך כל דבר לטקסט. יש רגעים שבהם אני פשוט רוצה להיות נוכחת, לשתות קפה, להאזין למוזיקה, לצאת להליכה, להביט בשמיים או לבלות עם האנשים שאני אוהבת. אולי התחביב הסודי הגדול ביותר שלי הוא ההתבוננות. גם כאשר אינני כותבת, אני אוספת רשמים, מחוות, צבעים ורגשות. סופר לעולם אינו חדל לחלוטין להתבונן.
- רגעים של השראה יומיומית, פן אישי
איריס: אם היית צריכה לתאר יום מושלם בחייך, כיצד הוא היה נראה? אילו דברים קטנים ופשוטים בחיי היומיום, כמו משפחה, מוזיקה, כוס קפה, מפגש או טבע, מעניקים לך את האושר הרב ביותר? אנג’לה קוסטה: יום מושלם אינו צריך להיות יוצא דופן. עבורי, הוא היה מתחיל בשלווה, ללא חיפזון. קפה טוב, מעט שקט, אור שמש החודר מבעד לחלון והתחושה שיש לי זמן לנשום. אני מוצאת אושר בשיחות עם אנשים היקרים ללבי, בהודעה בלתי צפויה, במוזיקה, בטבע ובאותם רגעים קטנים שבהם החיים מזכירים לנו שאיננו זקוקים להרבה כדי לחוש הכרת תודה. אני אוהבת גם את הרגע שבו משפט מופיע לפתע במחשבתי, ואני יודעת שעליי לכתוב אותו. אולי זו אחת המתנות הגדולות ביותר של היותך סופר, לגלות שרגע הנראה רגיל לחלוטין עשוי להכיל בתוכו יקום שלם.
הקשר הספרותי והרוחני
איריס כליף: הייתה לי הזכות והאושר לתרגם ולערוך לעברית ספרותית, פיוטית ורוחנית את ספר שירייך האגדי, הערכי והמרתק, “Eternal Pact“, “ברית נצחית”, שראה אור בהוצאת אמזון 2025. זהו ספר המזמין את הקורא להיכנס לעולמות רוחניים קסומים ומרתקים של אושר ואהבה, לצד כאב ושבר. היצירה המופלאה הזו נעה בין ברית נצחית של אור ואהבה המנצחים את הכאב, לבין כמיהה אנושית עמוקה, נוגעת ללב ורוויית געגועים למולדתך, המבטאת את יופי השורשים והאנושיות.
הספר זכה לשבחים רבים בביקורות ספרותיות נלהבות מצד שניים ממבקרי הספרות הבולטים והמוערכים ביותר בישראל, הרצל חקק, אשר הגדיר את יצירתך במאמריו, במגזינים המקוונים הנחשבים בישראל, News1, “מוקסיני” ו”בכיוון הרוח”, כ”שירה מלאכית” וכמסע מופלא לחשיפת מסתרי הנפש, ויהודית מליק שירן, שכתבה מאמר ייחודי בשם “על ברית נצחית”, אשר פורסם בכתב העת המקוון הנודע “על הדרך”.
ספרי לי, אנג’לה, על הספר ועל השירים היפים והמרגשים המופיעים בו, ומהו החזון הרוחני והמסר העמוק שספר זה מבקש להאיר בלב העולם?אנג’לה קוסטה “בְּרִית נִצְחִית” הוא ספר אינטימי מאוד עבורי. הוא נולד מתוך דיאלוג בין אור לחושך, בין זיכרון להווה, בין אהבה לאובדן, בין מולדת למרחק. הכותרת עצמה מבטאת רעיון מרכזי בחזון הפואטי שלי, יש קשרים שהזמן והמרחק הגאוגרפי אינם יכולים להרוס. יש מערכות יחסים, זיכרונות וקשרים רוחניים שנותרים בתוכנו גם כאשר החיים משנים את כל מה שסביבם. השירים נעים בין מרחבים רגשיים שונים, אהבה, געגוע, כאב, תקווה, שורשים והחיפוש אחר אור פנימי. גם מולדתי נוכחת בהם, לא רק כמקום גאוגרפי, אלא כחלק עמוק מן הזיכרון ומן הזהות. אני מאמינה שכל אדם נושא בתוכו מולדת פנימית. היא יכולה להיות אדם, ילדות, נוף, שפה, חיבוק שאבד או מקום שממשיך לחיות בתוכנו.
המסר הרוחני של הספר הוא, בסופו של דבר, מסר של התמרה. הכאב אינו נעלם רק מפני שאנו מבקשים להעלימו. אך באמצעות מודעות, אהבה וזיכרון, הכאב יכול לקבל משמעות אחרת. לכן, ברית הנצח שעליה אני מדברת היא ברית עם החיים עצמם, הבחירה להמשיך לאהוב, לזכור, ליצור ולהאמין באור גם לאחר שחווינו חושך. אני אסירת תודה לך מעומק לבי, איריס, על שהבאת את השירים הללו אל העברית הספרותית. תרגום הוא מעשה יוצא דופן של אמון, והידיעה שהשירים הללו יכולים להיכנס לליבם של קוראי העברית מעניקה לספר חיים חדשים.
חזון ומסר לדור העתיד
איריס: מהו החזון הגדול ביותר שלך עבור עתיד הספרות והשירה האוניברסלית, ואיזה מסר היית רוצה להשאיר למשוררים הצעירים שרק מתחילים את דרכם ומחפשים את קולם בעולם?אנג’לה קוסטה: תקוותי הגדולה ביותר היא שהספרות תמשיך להגן על מה שהוא אנושי במהותו העמוקה ביותר. הייתי רוצה ששירת העתיד תישאר אמיצה, חופשית ומסוגלת לחצות גבולות מבלי לאבד את זהותה. אני מקווה שכותבים צעירים ישתמשו בטכנולוגיה ככלי, אך לעולם לא יאפשרו לאלגוריתמים, לטרנדים או לרצון לזכות בנראות להכתיב להם מה עליהם לכתוב. למשוררים צעירים הייתי אומרת, אל תחפשו את קולכם בכוח. חפשו את האמת שרק אתם יכולים לבטא. הקול שלכם יצמח מתוך אותה אמת.
קראו הרבה ומגוון. הקשיבו. התבוננו. למדו מאחרים, אך אל תחקו אותם. קבלו ביקורת מבלי לאפשר לה לערער את ביטחונכם. ולעולם אל תתביישו בשורשים שלכם.והחשוב מכול, אל תכתבו רק כדי שיראו אתכם. כתבו משום שיש בתוככם דבר מה שצריך להפוך למילה. הספרות אינה זקוקה לעוד רעש. היא זקוקה לקולות אותנטיים.ואם השירה יכולה ללמד אותנו דבר מה, הרי זה שמילה כנה אחת, כשהיא נובעת מן המקום העמוק ביותר באדם, יכולה להגיע רחוק יותר מכל גבול.
המשוררת, הסופרת, העורכת והמתרגמת איריס כליף מציגה:
שירים נבחרים מהספר “בְּרִית נִצְחִית”-אנג’לה קוסטה
The Eternal Pact” Angela Kosta“
כל הזכויות שמורות לאנג’לה קוסטה©
הוצאה לאור: Amazon-2025
תרגום ועריכה ספרותית לעברית: איריס כליף
עריכה ועיצוב הספר: איריס כליף
ציור העטיפה: זהבה נטר
ניקוד: מירי אוהב ציון
“בְּרִית נִצְחִית”-אנג’לה קוסטה
תרגום ועריכה ספרותית לעברית: איריס כליף
חַיִּים/ אנג’לה קוסטה
נֶעְדֶּרֶת מִפֵּרוּרֵי הָאֹשֶׁר
הֻשְׁלַכְתִּי עַל פְּנֵי אֲבַק שֶׁל אַכְזָבוֹת מִתְמַשְּׁכוֹת,
נְטוּלַת נְשִׁימָה,
ּ בִּבְכִיָּה
שׁוֹתֶתֶת
אֲנִי אָצָה בְּקֶרֶב עִרְפּוּל הָעֲנָנִים.
בְּבִינוֹת הַמּוּזִיקָה הַחֵרֶשֶׁת, הַחוֹרֶגֶת, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם הַמִּתְפַּרְקְדִים,
אֲנִי נוֹשֶׁקֶת בְּרוּחַ שֹׁקֶת שְׁבוּרָה וּדְאוּגָה,
מִתְעַרְבֶּבֶת וְנִבְלַעַת בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׂרְדוּ
הַצְּמֵאִים לְמִזְגֵי הַגֶּשֶׁם הַטְּרוֹפִּי בַּמִּדְבָּר הֶעָלוּם
שֶׁנָּמוֹג בְּאַשְׁלָיַת הַוִּילוֹן מֻכֵּה הַגּוֹרָל.
אֲנִי צָפָה בְּאוֹקְיָאנוֹס הַחַיִּים;
נִטְבַּעַת
וּבְחַי מַגַּע אֶצְבְּעוֹתַי
בְּחַי שְׁקִיעַת קִיּוּמִי שֶׁלִּי
אָנֹכִי הַשָּׁבָה לְהַלֵּךְ…
גּוֹמַעַת מֶרְחַקִּים…
וְכִי עַד עַתָּה, גּוֹוַעַת אָנֹכִי …
נִבְרֵאת; נוֹלֶדֶת מֵחָדָשׁ
וְחוֹבֶקֶת
בְּחַי
שֶׁמֶשׁ הַתִּקְוָה
הַבַּרְבּוּר הַשּׁוֹכֵב/ אנג’לה קוסטה
נַחְשׁוֹלֵי הַמַּחֲשָׁבוֹת
גּוֹשְׁשִׁים בְּהֵלֶךְ מִשְׁעוֹל הַשִּׁכְנוּעַ
מֻכְלָמִים
בִּידֵי הַזִּכְרוֹנוֹת הַדּוֹמְמִים
הַקְדָּמָה שֶׁמְּחַדֶּשֶׁת פָּנֶיהָ בִּשְׁעַת חַיֵּי הַשַּׁחַר הַזָּרוּחַ
שָׁם, רָחוֹק, בְּשִׁכְרוֹן חוּשֵׁי תַּעְתּוּעִים
בְּמָקוֹם בּוֹ יָדְךָ הָיְתָה מַשִּׂיגָה יָדִי
בָּעֵת בָּהּ אֹשֶׁר לִבִּי הַקּוֹרֵן הִתְחַיֵּךְ
הֶאֱמִין בְּרוּחַ הָאַהֲבָה
בְּאוֹתָהּ אֵינְסוֹפִיּוֹת כְּשׁוּפָה שֶׁל זֶה כְּחוֹל הַיָּם
וְהִנֵּה כִּי כֵן; מוֹעֵד יְמָמָה כְּעֵין סוּפַת חַיִּים
וְאַף גַּם נִשְׁמָתִי הַגְּדוּעָה;
בַּרְבּוּר שׁוֹכֵב, פָּצוּעַ בַּסְּלָעִים
בַּמָּקוֹם הַהוּא, בּוֹ צְלִיל שַׁאֲגַת הַגַּלִּים מַשְׁלִיחֵהוּ אֵילָךְ
לְמָקוֹם מֻבְדָּל; עוֹלָם זָר; נִפְתָּל,
רָדוּף בִּידֵי הֶעָבָר שֶׁחָלַף עִם זוֹ הָרוּחַ
וְכִי לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁלֹּא הָיָה קַיָּם מֵעוֹלָם
וְכִי חוֹלֵף בִּשְׁמוּרַת מַבַּט עֵינֶיךָ
בִּשְׂפָתֶיךָ שֶׁהִרְפּוּ
מִלִּים אֵינְסוֹפִיּוֹת נְטוּלוֹת שַׁחַר
בְּגִידָה מְעֻרְטֶלֶת הַנּוֹגֶסֶת בִּרְגָשׁוֹת בְּתוּלִיִּים,
בְּזַךְ דַעַת הַפְּגִיעוֹת שֶׁזְּרוֹעָהּ בְּקִרְבִּי
וְכִי מַשְׂכִּילָה אָנֹכִי אֶל זֶה הִפָּגַע הַמְּחוֹלֵל בְּתוֹכְךָ
מְעַוֵּר שְׁבוּעָתֵנוּ;
בְּרִית הַנֶּצַח
עַתָּה … כְּרוּחַ רְפָאִים בִּתְהוֹם הַנְּשִׁיָּה
וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ / אנג’לה קוסטה
אָנֹכִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ בִּדְמָמָה
בִּידִיעָה כִּי אַתָּה אֲשֶׁר תִּמְצָאֵנִי.
אֶהְיֶה עֲבוּרְךָ מֵעֵבֶר לַכּוֹכָב הַנִּלְוֶה,
הָעֵד הַיְּחִידָאִי לַטֵּרוּף הַמְּחוֹלֵל אַהֲבָתֵנוּ
וְכִי עַתָּה הִנְּךָ תִּמְצָאֵנִי
מֵעֵבֶר לַיָּרֵחַ הַזָּהוּר
זֶה הָאוֹרֵחַ הַנֶּאֱהָב,
הָרָצוּי.
וַאֲנִי נִבֶּטֶת לְדַמּוֹתְךָ
אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לְעֶרֶשׂ הֶעָנָן
שֶׁל אוֹשְׁרִי הַקְּצַרְצַר.
אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לַשֶּׁמֶשׁ הַזְּהוּבָה
שֶׁלֹּא מִן הַנִּמְנָע כִּי יוֹם אֶחָד תְּמוֹסֵס מְצוּקוֹתַי.
אֶעֱמֹד מִלֶּכֶת וְאֶתְעַכֵּב אֲרֻכּוֹת כְּדֵי לִחְיוֹת זוֹ הַתְּחוּשָׁה מֵחָדָשׁ
בִּמְקוֹם בּוֹ הָרוּחַ נוֹשֵׂאת לְחִישׁוֹתֶיךָ,
אַשְׁקִיף בְּעֹשֶׁר הַמַּיִם הַנּוֹבְעִים
יְנַק מֶתֶק נְשִׁיקוֹתֶיךָ,
אַגִּיעַ אֵלֶיךָ בַּיְּדִיעָה
כִּי הִנְּךָ שָׁם.
עַל כַּף נִשְׁמָתְךָ אֶהְיֶה
עוֹמֶדֶת כִּדְמוּמָה, נִפְחֶדֶת כִּי הָפַכְתִּי כְּאִלֶּמֶת
הָאוֹבֶדֶת
בָּאֲוִיר
עַל גַּב גַּלֵּי הַיָּם
אֲגַלֶּה נְגִיעוֹת נְשִׁימוֹתֵינוּ
חַי חִיּוּכְךָ בִּשְׂפָתַי
אֶת יְפִי מַבָּטְךָ בְּדִמְעוֹתַי
חֹם פְּעִימוֹתֶיךָ בְּלִבִּי
אֶת רֹךְ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ בִּשְׂעָרִי
אֶת מְאוֹר עֵינֶיךָ בְּעֵינַי…
עֲדֵי עַד!
סִימְפוֹנְיָה מְפֻסֶּלֶת/ אנג’לה קוסטה
בַּאֲוִיר הַשָּׁמַיִם הַפְּעוּרִים
הִתְהַדְהֲדָה סִימְפוֹנְיָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִשְׁמְעָה כְּמוֹתָהּ
בְּלִוְיַת תָּוִים מַבְעִיתִים
שֶׁאַף גַּם
הַיָּם
מָרַד בְּסַעֲרוֹ.
גַּלִּים מְחוֹלְלִים
מֵרוֹקְדִים
נְטוּלֵי בּוּשָׁה,
בְּזַעַם
הוֹשִׁיטוּ אֶל זֶה הַחוֹף
לְחָשִׁים
מֵחָשְׁכֵי אֲנָקוֹת
שֶׁל מַלְאָכִים זְעִירִים וְרַבִּים
בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת
צָפִים,
מְלַחְלְחִים,
סְפוּגִים
בְּחִיּוּכִים דְּעוּכִים
וּמְעֻרְפָּלִים
כְּשֵׁם זוֹ הַיַּלְדָּה הַקְּטַנְטַנָּה
הַנֶּאֱחֶזֶת בְּאִמָּהּ הַצְּעִירָה
עִם שָׁדַיִם
מֵאֶבֶן.
בַּאֲוִיר הַשָּׁמַיִם הַפְּעוּרִים
קֵץ הַתִּקְוָה הִדְהֵד
וּבַשָּׂפָה
זָרָה
הַסּוֹנָטָה שֶׁל הַסְּפִינָה
נוֹתְרָה
מְפֻסֶּלֶת
שֶׁלֶג שֶׁל נְשִׁיקוֹת / אנג’לה קוסטה
בְּהִפּוּךְ הַחֹרֶף
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת.
כְּשׁוּפָה בְּשֶׁלֶג הַנְּשִׁיקוֹת;
חוֹלֶמֶת אוֹדוֹת
נֹכַחוּתְךָ, עַל כָּל מָקוֹם
שֶׁהִנְּךָ.
קַשּׁוּבָה אָנֹכִי לְקוֹלְךָ בְּתוֹכִי
מְחַיֶּכֶת, דּוֹמַעַת וּשְׂמֵחָה
אוֹהֶבֶת כָּל אֲשֶׁר
שַׁיָּךְ רַק
לְךָ
חַי
יְפֵי חֵן חִיּוּכֵךְ הָאֱלֹהִי /אנג’לה קוסטה
***
חַי
יְפֵי חֵן חִיּוּכךְ הָאֱלֹהִי
אֶתְפֹּס בְּזֹהַר שֶׁל כּוֹכָבִים
אִמָּא
בְּעוֹד
יְקוּם הַגַּעֲגוּעִים
חוֹבֵק
נִשְׁמָתִי
אנג’לה אהובה,
אני ומערכת מגזין“MOKASIN” מאחלים לך מעומק הלב שפע של הצלחה, ברכה ואור, הגשמת חלומות והמשך יצירה פורייה ומעוררת השראה במסעך הספרותי והאמנותי הייחודי. אנו מודים לך מקרב לב על ששיתפת אותנו בעולמך העשיר, הרוחני והמרתק, ועל פועלך רב המשמעות ותרומתך הייחודית לקידום הספרות, האמנות והשירה האוניברסלית, לבניית גשרים של תרבות ושלום בין אנשים ועמים, ולהענקת במה וקול ליוצרים רבים מרחבי העולם. מאחלים לך שתמשיכי לזרוע אור באמצעות מילותייך ויצירתך, להעניק השראה לקוראים וליוצרים ברחבי העולם, ולחבר באמצעות הספרות בין תרבויות, עולמות רוחניים ונשמות.
אודות איריס כליף
איריס כליף, משוררת וסופרת עטורת פרסים והוקרה בינלאומית, עורכת ומתרגמת ספרותית. היא עורכת ומתרגמת שירה במגזין הספרות, התרבות והאמנות “בכיוון הרוח”, שם היא אחראית על קשרי החוץ ועל עריכת אנתולוגיות שירה בינלאומיות. כמו כן, היא עורכת ומתרגמת שירה עולמית עבור MOKASINI ועבור מדור “שירת עולם” באתר הספרות “חדרים”. היא משמשת כראש מחלקת הקשר הישראלית של CHINH Magazine of Arts and Literature (הונג קונג–סין), חברה באיגוד העולמי SAPS לאמנים ולסופרים ובמערכת המהדורה האנגלית של World Poetry Yearbook.
בין אותות ההוקרה והפרסים הבינלאומיים שבהם זכתה:Grand Prize of Excellence, במסגרת הפרס הבינלאומי “Tra le parole e l’infinito” (איטליה, 2026), כזוכה היחידה מישראל; פרס מיוחד למצוינות
City of Galateo – Antonio De Ferraris (איטליה, 2024), עבור שירה “מלאך חיים” (“Angel of Life”); המשוררת הבינלאומית הטובה ביותר לשנת 2023, מטעם IPTRC–CHINH (סין); היצירה הזוכה מטעם ישראל בתחרות הספרות הבינלאומית על שם פרידריך שילר (גרמניה, 2025), עבור שירה “כלת המדבר” (“The Desert Bride”); וכן הפרס הספרותי הבינלאומי “The Greatest Poets of the World” (יוון–מקסיקו, 2026). היא בעלת דוקטורט לשם כבוד, שהוענק לה מטעם הפורום הבינלאומי ליצירתיות, אנושיות ודו־קיום בממלכת מרוקו. בשנת 2024 נבחרה לאחת מ־20 העיתונאים הבינלאומיים המובילים על ידי Legacy Crown’s – Crown of Heritage (אסיה). כמו כן, הוענקו לה תעודות הוקרה מטעם איגוד הסופרים המקצועיים של רוסיה והמגזין הבינלאומי Arina NN, על תרומתה לתרבות העולמית, לקהילת השירה הבינלאומית ולידידות בין עמים. כהכרה נוספת בהישגיה הספרותיים ובתרומתה הבינלאומית, הצטרפה לאגודה הספרותית הבינלאומית Creative Tribune – Germany (ILACT) ומונתה לשגרירה ולנציגת ILACT בישראל. היא מוכרת כמשוררת הישראלית הראשונה שקיבלה הכרה זו, ומינויה משקף את ההכרה בכישרונה הספרותי, ביצירתה ובתרומתה לקידום הספרות, התרבות והקשרים הספרותיים הבינלאומיים.
שיריה פורסמו והוצגו ברדיו ובטלוויזיה, בכתבי עת, בעיתונים, באנתולוגיות ובבמות ספרותיות בישראל וברחבי העולם. יצירתה תורגמה לשפות רבות, ובהן ספרדית, איטלקית, סינית, ערבית, רוסית, בנגלית, טורקית, נפאלית, אסאמית ואלבנית. מאמרים וביקורות על יצירתה פורסמו בידי מבקרי ספרות וחוקרים בינלאומיים, שהדגישו את ייחודיותה ואת עומקה האמנותי והרוחני. עד כה ראו אור שלושה מספריה: “בשביל קסום נושפת לוליטה” (2001), “ירח בר” (2017) ו**”בת אלוהים”** (2020), וכיום היא עובדת על ספריה הרביעי והחמישי. יצירתה מייצגת קול ישראלי ייחודי במרחב הספרותי הבינלאומי, ומבקשת להעשיר את השירה בממדים של אהבה, הרמוניה ואנושיות, תוך הארת רוח האדם, הקדושה והקשר העמוק שבין האדם, האלוהים והבריאה. באמצעות כתיבתה, תרגומיה ופעילותה התרבותית, היא נושאת עמה חלום של שלום אוניברסלי ושל דיאלוג מתמשך בין עמים, תרבויות ושפות.
הוספת תגובה