דונה גרציה חנה נשיא. אשת עסקים, מנהיגה, פילנתרופית, ואחת הדמויות המרתקות ביותר שקם העולם היהודי במאה ה-16. את סיפורה מספר המחזמר המקורי “דונה”, המוצג בתיאטרון היהודי. בשיא ימי האינקוויזיציה, כשיהודים חיו תחת איום מתמיד, היא ניצבה שם עם ההון שלה, הקשרים שלה, ומעל הכל, עם האומץ שלה וחילצה נרדפים, חיזקה קהילות שלמות והחזירה תקווה לעם שהתייאש. אישה חזקה וחכמה, שהצליחה נגד כל הסיכויים ושלטה בסחר ברחבי אירופה כולה וכל זה כאישה יהודייה, בעולם שלא הותיר לנשים כמעט שום מקום.
אבל זה הרבה יותר מסיפור היסטורי. זה סיפור על מישהי שבחרה ללכת נגד הזרם. שהובילה בזמן שהפחד שלט בכל. שחלמה מעבר לגבולות שהחברה שרטטה סביבה, והוכיחה שכוח אמיתי לא נמדד בתואר או במעמד אלא במה שאת עושה בשביל אחרים.
הבחירה להעלות את הסיפור הזה דווקא עכשיו לא מקרית. השיח הציבורי בעולם היהודי, ובמיוחד מאז מתקפת 7 באוקטובר, מלא בצימאון מחודש לחינוך יהודי בתפוצות ולחיבור מחודש לשורשים. ארז ביטון, שכתב את ההצגה, ניהל אותה מוזיקלית וביים אותה, מסביר: “שאלת הזהות היהודיתלאומית בארץ ובתפוצות מעסיקה אותנו מאז מתקפת 7 באוקטובר. אנחנו רואים התעוררות והתחזקות של הזהות היהודית, חיפוש עמוק אחר השורשים, וצימאון הולך וגובר לחינוך יהודי בתפוצות. ראינו את זה היטב גם אצל השבים מהשבי הם נאחזו באותו חוט דק שמחבר אותם לזהות היהודית העמוקה שלהם.”
זה קורה על רקע גל אנטישמיות שרק מחמיר בעולם. וכמעט חמש מאות שנה אחרי שדונה גרציה חיה וניהלה, היא עדיין מדברת אלינו. בתקופה שבה נשים משנות את פני העולם, פורצות כל תקרת זכוכית שיש, היא מזכירה לנו שזה לא סיפור חדש. זה תמיד היה חלק מאיתנו. ההצגה, בכיכובה של ליילה מלקוס, שוזרת יחד מוזיקה מקורית, שירי לאדינו עתיקים, ויצירות של חמש משוררות פורצות דרך ויוצרת מסע שנע בין עבר להווה, בין זהות להיסטוריה, בין עם שמחפש בית לבין אישה אחת שהאמינה שגם היא, לבדה, יכולה לשנות הכול.
מבחינת ההצגה עצמה, ליילה מלקוס בתפקיד הראשי פשוט מצוינת, המשחק שלה מרשים ונוגע. עם זאת, ההצגה עדיין נראית לא לגמרי מלוטשת ברמת המשחק של שאר הקאסט, וזה משהו שמורגש גם בקהל.
כתיבה, ניהול מוזיקלי ובימוי: ארז ביטון
משתתפים: ליילה מלקוס, מיטל נר, ישראל טרייסטמן, יהונתן רוזן, יואב פרנקל ושיר מישל
הוספת תגובה