מי עומד מאחורי הקלעים
את המקום מוביל איש העסקים אמנון יעקובי, שם מוכר בסצנת המסעדנות התל אביבית ומי שכבר צבר ניסיון לא מבוטל בהקמת מקומות שיודעים למשוך קהל ולשמר אותו. את המטבח מוביל השף נועם שטרית, שמתרגם את החזון הזה לצלחת בכל ערב מחדש. הפילוסופיה שמנחה את המטבח של “מאדאם בלה” בנויה על דיוק ועל כבוד לחומר הגלם: עבודה עם אש כמרכיב מרכזי, צירים שמבושלים לאורך זמן, שומנים מותאמים לכל מנה, ירקות שעוברים צריבה ישירה על הגריל עד שמתפתח בהם עומק, דגים שלמים שמוגשים במרכז השולחן כמחווה לארוחה המשפחתית, ורטבים שנבנים בסבלנות ולא נחפזים אל הצלחת.
חוט מקשר בין רוב המנות בתפריט הוא השימוש בשמנים מהצומח, שמן הדרים רענן שמאזן מנות שומניות, שמן כוסברה שמביא רובד ארומטי בלתי צפוי, ומגוון שמנים ארומטיים נוספים שמלווים את המנות מהפתיחות ועד לעיקריות. זו לא רק בחירה קולינרית אלא כמעט חתימה של המקום.
מאחורי השם
יש משהו מכוון בבחירת השם “מאדאם בלה”. מדובר בדמות שנולדה במחשבה תחילה: אישה עם נוכחות אלגנטית, חמה, כזו שיודעת לארח באופן טבעי בלי מאמץ מודגש. החיבור בין “מאדאם” ל”בלה” יוצר בכוונה שילוב של סטייל אירופאי מהוקצע לצד תחושת קרבה ובית, בדיוק האיזון שהמסעדה מנסה ליצור גם באווירה בפועל, בין רשמיות מסוימת לחום אנושי.
המרחב עצמו
המסעדה פרושה על פני כ-300 מ”ר, ומשלבת חלל אירוח מרכזי לצד מטבח פתוח שהופך את ההכנה עצמה לחלק מהחוויה, האש, התנועה של הצוות והריחות שעולים מהגריל הם חלק בלתי נפרד מהישיבה במקום. כבר מהצעד הראשון פנימה מרגישים נוכחות נשית מובהקת. העיצוב מינימליסטי אך רומנטי, כמעט חושני שולחנות ארוכים ובהירים, קווים אלגנטיים, ספות רכות שמזמינות להישאר, ולכל שולחן נר קטן שמעניק לחלל תאורה חמה ואינטימית. מי שמחפש פינה שקטה יותר יכול לעלות במדרגות שמובילות לגלריה עילית, ומשם להשקיף על כל המסעדה מלמעלה. בכניסה יושב דיג’יי שמנגן לייב, והמוזיקה מלווה את הערב בעדינות בלי להשתלט עליו.
הערב עצמו
התיישבנו על הבר, קרוב למטבח הפתוח, ופתחנו את הערב ביין רוזה מדמואזל, נפלא ורענן לצד קוקטייל עראק לבן זוגי. עם הלחם, שמגיע כקובנה בית תוססת עם סוכריות שום, חמאת מוח וריבת בצל (67 ש”ח), כבר הבנו שהערב הזה לא יהיה שגרתי. הקובנה מגיעה ענקית, תמירה וחמה, ומהסוג שגורם לחרוך את קצות האצבעות בלי לוותר על ביס נוסף.
מהפתיחים המשכנו לסביצ’ה טרופי – טונה אדומה, מנגו ירוק, מנגו מאיה, פומלה וכוסברה (126 ש”ח), מנה שנראית כמו דוגמנית על הצלחת וטועמת בהתאם: עדינה, עם נעד טעמים שנע בין חמיצות לרעננות טרופית. לצדה הגיע קרפצ’יו דג לבן ופרי משויש עם אננס צלוי, גרמולטה ברונז’, צ’ילי, נענע ושמן בזיליקום (98 ש”ח), ולסיום מקבץ הפתיחים – קריספי אסאדו, סיגר אסאדו בעבודת יד (126 ש”ח). מנות הפתיחה במאדאם בלה גדולות, יפות ומלאות טעם – בדיוק כמו רוח המסעדה עצמה: צעירה, תוססת ורעננה. עם עוד כוסית רוזה עברנו לעיקריות: סטייק הולשטיין (112 ש”ח ל-100 גרם) שהוגש מדיום, ופילה בר ים (185 ש”ח). שתי המנות הגיעו מושקעות, במרקם מדויק ובטעמים בנויים היטב, בדיוק מה שהתפריט הבטיח.
הרגע שהופך ארוחה לחוויה
עם סיום המנות העיקריות, הערב במאדאם בלה מתחיל להתהפך. המוזיקה משנה קצב, ופתאום יורדת מהמדרגות רקדנית עם אש בידיה, מרקדת את דרכה אל תוך חלל המסעדה. הסועדים קמים, נכנסים פנימה, מצלמים, מוחאים כפיים וברגע אחד המסעדה הופכת ממקום לארוחה למרחב חגיגי ותוסס. הרקדנית מזמינה אורחים לרקוד איתה, ולא פעם אחת בלבד קיבלתי הזמנה כזו במהלך הערב וברגע כזה, אחרי ארוחה טובה וישיבה נעימה, פשוט קמים ונותנים לזה מקום. לקינוח ביקשנו מהמלצרית לבחור בעצמה,היא שמחה על ההזדמנות, והגיעה ברולה אננס (86 ש”ח), סיום מתוק ומדויק לערב.
מאדאם בלה היא הרבה יותר מעוד מסעדה חדשה על אבן גבירול, זו חוויה קולינרית וחברתית כאחד. מקום שמזמין להגיע לכמה שעות, להתרווח, לאכול טוב, לשתות לאט ולבסוף גם לרקוד. “מאדאם בלה” פועלת תחת כשרות רבנות תל אביב, בשר חלק, כך שגם מי שמקפיד יכול לשבת לשולחן בלי פשרות.
מאדאם בלה, אבן גבירול 14, תל אביב שף: נועם שטרית כשרות: רבנות תל אביב, בשר חלק שעות פעילות: ראשון-חמישי ומוצאי שבת, 19:00-1:30 להזמנת מקום: ontopo.com
הוספת תגובה