זה לא “צינון חזק”: כל מה שקורה בגוף שלך כששפעת משתלטת

מאת אלינה טריפונוב קרלטון נטורופתית

יש מחלות שמרגישות כמו טפיחה קטנה על הכתף (“נו, רק קצת נזלת”), ויש כאלה שנכנסות בדלת בלי לדפוק, זורקות אותך לספה ומכריזות: “היום את לא מנהלת את הלו״ז. אני כן.”שפעת היא בדיוק מהסוג השני. והיא כל כך שכיחה, שאנחנו נוטות לזלזל בה, עד שהיא פוגשת אותנו באמצע שבוע עמוס ומזכירה לנו מי פה הבוס. אבל ברגע שמבינות מה באמת קורה בתוך הגוף בזמן שפעת (ברמת התאים, לא ברמת ה”אני חלשה היום”), ההתמודדות נהיית פחות מפחידה והרבה יותר חכמה. אז בואו נצלול פנימה. בלי פילטרים.

>>> מחלום באינסטגרם…

אז מה זה בעצם שפעת? (ספוילר: זה לא “סתם התקררות”)

שפעת (Influenza) היא זיהום נשימתי חריף שנגרם מנגיפי אינפלואנזה. היא מדבקת, נפוצה בכל העולם, וברוב המקרים הגוף אכן יתאושש לבד, אבל היא יכולה להיות קשה, ובאוכלוסיות מסוימות גם להסתבך. איך תדעי שזו שפעת ולא “סתם צינון”? השפעת בדרך כלל מגיעה בפתאומיות, עם תחושה מערכתית של “רכב דרס אותי”: חום וצמרמורות, כאבי שרירים (כאילו רצתן מרתון בלי להירשם), כאבי ראש, עייפות כבדה ושיעול יבש. לפעמים יש גם תסמינים במערכת העיכול, בעיקר אצל ילדים. והקטע הכי מעצבן? זמן הדגירה קצר יחסית, בדרך כלל בין יום לארבעה ימים מרגע החשיפה ועד שהתסמינים מתחילים. לכן זה מרגיש כאילו זה נחת עלייך משום מקום, למרות שבפועל הגוף כבר היה “בקרב” כמה שעות או ימים לפני שקלטת.

האם לשפעת יש עונות? ולמה היא תמיד תופסת אותנו כשיש לנו הכי הרבה על הראש?

כן. באזורים עם אקלים ממוזג (כמו אצלנו), עונת השפעת נוטה להיות בחורף. וזה לא “כי קר בחוץ אז חולים” באופן קסום. זה שילוב של שלושה דברים מאוד לא רומנטיים: בחורף אנחנו מתכנסות יותר בתוך חללים סגורים, לעיתים פחות מאווררים, עם יותר קרבה בין אנשים. תוסיפו לזה חימום, מזגנים, אוויר יבש והריריות באף ובגרון מתייבשות. והריריות, שתדעו, הן לא קישוט. הן מערכת הגנה. כשהן יבשות ופחות מתפקדות, לנגיפים קל יותר “לנחות” ולהתחיל לעבוד. יש גם עדויות ממחקרים שמראות שתנאים של קור ויובש יכולים להקל על התפשטות של נגיפי שפעת בסביבה ניסויית. במילים פשוטות: החורף הוא לא הסיבה לשפעת, הוא פשוט סביבה שנוחה יותר לנגיף, יחד עם הרגלים אנושיים של חורף.

מאחורי הקלעים: מה קורה בגוף בזמן שפעת?

כאן זה נהיה מעניין.השפעת מתחילה כשהנגיף נכנס דרך דרכי הנשימה, נצמד לתאי האפיתל (תאי הציפוי) בקנה הנשימה ובסימפונות, חודר לתא ומשתמש בו כמו מפעל כדי לשכפל את עצמו. התהליך הזה גורם לנזק לרקמה, ובמקביל מפעיל תגובה חיסונית חזקה.ופה מגיע משהו שרוב האנשים לא יודעים והוא מסביר הרבה מהחוויה:גם אחרי שהחום יורד ואת “כבר עומדת על הרגליים”, הגוף לא בהכרח סיים. לפעמים הרקמה בדרכי הנשימה עדיין בשיקום, וזה יכול לקחת זמן. לכן שיעול יכול להימשך, ולמה לפעמים יש תחושת עייפות שנראית “לא הגיונית”. היא דווקא כן הגיונית  פשוט אין עליה סטורי.ועכשיו לשאלה שכל אחת שואלת: למה הכול כואב?כי החום והצמרמורות הם לא תקלה. הם חלק מתגובה חיסונית. כאבי השרירים, העייפות והתחושה הכללית של “אין לי כוח לחיים” מגיעים בין היתר מאותות דלקתיים שמערכת החיסון משחררת כדי להכניס את כל הגוף למצב חירום. תרגום לאלינאית:הגוף שלך לא נשבר. הוא עובד שעות נוספות.עוד פרט חשוב (בגלל החיים עצמם): אנשים יכולים להיות מדבקים כבר לפני שהתסמינים מתחילים, ובדרך כלל כמה ימים לאחר תחילת המחלה. לכן “רק קפצתי לשעה” יכול להיות בדיוק המהלך שמפיל עוד אנשים סביבך גם אם לא התכוונת.

A, B, C או D? הכירו את המשפחה

יש ארבעה סוגים של נגיפי שפעת: A, B, C, D. בפועל, ביומיום שלנו, מי שמעניין אותנו באמת הם בעיקר A ו־B – אלו שגורמים לרוב התחלואה העונתית בבני אדם.שפעת A נוטה להשתנות יותר, ויש לה תתי־סוגים (כמו H1N1 או H3N2), ולכן היא קשורה לעיתים לגלים משמעותיים יותר. שפעת B פחות “דרמטית” בהשתנות, אבל עדיין יכולה להשכיב אותך לשבוע שלם ולהוציא ממך את כל הרצון להיות בן אדם.ואז מגיעה השאלה הקבועה: למה צריך חיסון כל שנה? כי הנגיף משתנה בהדרגה לאורך הזמן (תהליך שנקרא Antigenic drift), משנה קצת את ה”תחפושת” שלו, כדי שמערכת החיסון לא תזהה אותו באותה קלות כמו בפעם הקודמת.

שבירת מיתוסים: שלושה דברים שחייבים לצאת לנו מהמערכת

• המיתוס הראשון: “יצאתי בלי מעיל – קיבלתי שפעת.”
  האמת: שפעת נגרמת מנגיף. קור יכול להשפיע על תנאים (ריריות, התכנסות, סביבה), אבל הוא לא “מדביק” אותך.
• המיתוס השני: “אם אני חזקה / צעירה / בכושר – אני מחלימה ביום.”
  האמת: מערכת חיסון טובה עוזרת, אבל שפעת עדיין יכולה להיות קשוחה. זמן החלמה הוא לא מדד לאופי, ולא מדד לכוח רצון.
• המיתוס השלישי: “ירד החום – חזרתי לחיים.”
  האמת: ירידת חום היא סימן טוב, אבל הגוף יכול להיות עדיין בתקופת שיקום. תחזרי בהדרגה. זה לא “להיות חלשה”, זה להיות חכמה.

המדריך הנטורופתי: איך לתמוך בגוף (בלי קסמים, עם דיוק)

אני אוהבת נטורופתיה כשהיא עושה את מה שהיא אמורה לעשות: לא להבטיח ניסים, אלא לתת לגוף תנאים לנצח את הסיפור בעצמו ולהקל עלייך בדרך.הדבר הראשון הוא מנוחה. לא “כשיתאפשר לי”, לא “אחרי שאסיים רק עוד משהו”. מנוחה היא טיפול. כשאת נחה, הגוף מפנה משאבים לתגובה חיסונית ולשיקום. לפעמים הדבר הכי מתקדם שאת יכולה לעשות בשביל הבריאות שלך זה פשוט להפסיק להילחם ולהיכנע רגע לשמיכה.הדבר השני הוא הידרציה חכמה. חום גבוה גורם לאיבוד נוזלים, והרבה פעמים אנשים שותים פחות כי “אין חשק”. לא צריך לבלוע ליטרים בכוח. יותר יעיל לשתות מעט־מעט לאורך היום: מים, מרק צח, חליטות ,כל מה שנעים לך ועובר בקלות.בכל מה שקשור לשיעול וכאב גרון, דבש יכול להיות כלי תומך מצוין. יש עבודות שמראות שהוא עשוי להקל על שיעול בזיהומים נשימתיים ולהרגיע את הגרון. (רק תזכורת בטיחותית: דבש לא לתינוקות מתחת לגיל שנה.)ושטיפות מי מלח? זה אחד הכלים הכי פשוטים, הכי זמינים, הכי “לא דרמטי אבל עושה עבודה”. זה לא “מרפא שפעת”, אבל זה יכול להפחית עומס על הריריות, לשפר נשימה ולהקל על התחושה ובשפעת, לפעמים ההבדל בין “אני לא נושמת” לבין “אוקיי, אני בן אדם” הוא כל הסיפור.לגבי אבץ וויטמין C,  פה אני קפדנית. יש מחקרים שמצביעים על תועלת מסוימת בהקשרים של זיהומים נשימתיים, בעיקר כשמתחילים מוקדם מאוד, אבל זה לא פתרון קסם, לא מתאים לכל אחת, ועלול לגרום גם לתופעות לוואי (כמו בחילה או אי־נוחות). הקו שלי ברור: דיוק, התאמה אישית, ולא “לירות לכל הכיוונים”.

מתי להפסיק עם התה וללכת לרופא?

נטורופתיה טובה יודעת לתת יד לרפואה, והיא גם יודעת מתי לא להחזיק לבד.אם יש קוצר נשימה, כאב בחזה, בלבול, התייבשות, חולשה קיצונית, החמרה מהירה או אם את בקבוצת סיכון (הריון, מחלות רקע, דיכוי חיסוני) זה לא הזמן להיות “קשוחה”. זה הזמן להיבדק.יש גם טיפולים אנטי־ויראליים שהיעילות שלהם גבוהה יותר כשהם ניתנים מוקדם, במיוחד ב־48 השעות הראשונות מתחילת התסמינים. כלומר: אם יש חשד אמיתי, ובמיוחד בקבוצות סיכון  זמן הוא פקטור.

מילה אחרונה ממני

שפעת היא תזכורת לא רומנטית, אבל מאוד חיונית: גם נשים חזקות, מתפקדות, “אין לי זמן להיות חולה” צריכות לפעמים לעצור.הגוף שלך יודע מה לעשות.הוא רק צריך שתתני לו את התנאים: מנוחה אמיתית, נוזלים חכמים, הקלה תסמינית מדויקת, ובגרות להבין מתי צריך רופא.

תרגישו טוב,
אלינה.

***הבהרה קצרה: הכתבה נועדה למידע כללי ולא מחליפה אבחון או ייעוץ רפואי אישי.