כשממלכה קסומה קורסת ונסיך קטן נזרק לעולם אחר עם חרב שאיש לא מאמין בה, זה לא פשוט סיפור גיבור-על. זה סיפור על ילד שלא הפסיק לחלום. יש סרטים שמתחילים בסוף. “שליטי היקום” מתחיל בהתחלה ומה התחלה. ממלכת אטרניה, מקום שכל פרט בו נראה כמו ציור שילד דמיין בחלומו: ארמון מוזהב, שמיים סגולים, וכוח קסום שזורם בתוך כל אבן ועץ. ולתוך כל זה פוקדים שליטי האופל.
הם מגיעים כדי להרוס, לכבוש, ולמחוק ובהתקפה שאינה מותירה ספק, הם לוקחים בשבי את המלך ואת המלכה. ממלכה שלמה קורסת בתוך דקות.אבל לפני שהכול נגמר הקוסמת מצליחה להבריח משם את הנסיך אדם. ילד בן עשר. עם חרב. דרך שער בין-ממדי, ישר אל כדור הארץ.
ילד מעולם אחר ומי יאמין לו?
כאן הסרט עושה משהו חכם. הוא לא קופץ מיד לגיבור המבוגר עם השרירים. הוא מראה לנו ילדות. ילדות של ילד שמצייר כל הזמן, בכל דף, על כל משטח את הממלכה שממנה הגיע. שמספר לחברים, למורים, למבוגרים סביבו על האטרניה, על האבא והאמא שנלקחו, על החרב הקסומה שאיבד בדרך. וכל פעם אותה תגובה. ריחוק. חיוך עצוב. “הוא שוב עם הסיפורים שלו.זהו הלב הרגשי האמיתי של הסרט. הבמאי טראוויס נייט יודע בדיוק מתי לעצור ולתת לרגע לנשום. והרגעים האלה של ילד שבודד עם האמת שלו הם המרגשים ביותר בסרט.
החרב, הכוח, והמסע חזרה
כשאדם הבוגר, ניקולס גליצין בתפקיד שדורש נוכחות פיזית ועומק רגשי כאחד מוצא סוף-סוף את החרב, הסרט משנה הילוך. החרב היא לא רק נשק. היא זיכרון, זהות, מפתח. ברגע שהוא אוחז בה, אנשי האופל שרדפו אחריה כל השנים מוצאים אותו ואדם מוצא את עצמו שוב בין שני עולמות, הפעם עם בחירה.המסע חזרה לאטרניה הוא שם שהסרט מתניע, וכאן הוא לא מאכזב. קרבות, חרבות שמתנגשות, מלחמות עם רובוטים, ויזואליה שמאשרת שהתקציב הלך למקומות הנכונים. אבל מה שמפתיע לטובה הוא שהאקשן לא בא על חשבון הסיפור הוא צומח ממנו.
גארד לטו, אידריס אלבה, וקאסט שעושה עבודה
גארד לטו כסקלטור, זוכה האוסקר מאחורי גולגולת הוא יצור שמרחיב עצמו לכל פינה של המסך שבה הוא מופיע. הוא לא מסתפק בנבל חד-ממדי: יש לו היסטוריה, יש לו כעס שנוגע בשורש. אידריס אלבה ממלא תפקיד שני שהיה אפשר לתת לו עוד מקום, ומורנה בקארין נוגעת לב בדמות שיש בה עומק אמהי שלא ציפינו לו. ואליסון ברי היא המפתעת. היא מוסיפה לסרט נגיעה של הומור שיודעת בדיוק לאן ללכת ומאיפה לסגת. הסרט לא לוקח את עצמו ברצינות יתר, ואת זה אפשר לקרוא בשורות שלה.
קסום, מצחיק, ומלא בחרבות בדיוק כמו שהבטיחו
“שליטי היקום” הוא סרט שמתאים לכל המשפחה ובכוונה. הוא לא חושש לנגוע ברגש ולא חושש להיות מהנה. הקרבות עוצמתיים, עולם אטרניה מרהיב, ויש בו אנרגיה של יצירה שנולדה מאהבה לחומר המקור. מי שגדל עם הי-מן בשנות השמונים יזהה אהבה. מי שלא גדל איתו יגלה אותו לראשונה.האם הסרט מושלם? לא. יש רגעים שהאקט האמצעי נמתח, ויש דמויות שיכלו לקבל עוד זמן מסך. אבל “שליטי היקום” לא מתיימר להיות יצירת מופת הוא מתיימר להיות חוויה. ובזה הוא מצליח.
את הסוף לא נגלה,לכו לצפות
יש לסרט סוף שלא כדאי לקלקל. מה שאפשר לומר הוא שהוא לא מאכזב ושהוא מציב את הפרנצ’ייז על בסיס שיכול לנשוא המשך. טראוויס נייט בנה כאן עולם שאפשר לחזור אליו. ואנחנו, בעצם, כבר רוצים.סרט שמזכיר שלפעמים, הדמיון הוא לא בריחה מהמציאות הוא הדרך הביתה.
מתאים לכל המשפחה | פנטזיה-אקשן, הרפתקאות, קצת קומדיה בקולנועים מה-4 ביוני 2026 |
הוספת תגובה