יש משהו מרגש בפרט בעונת החורף להגיע לאזור יהודה וליקב שזוכר תקופות שרבים מאיתנו רק קראו עליהן בספרי היסטוריה. יקב טמפברג בצרעה הוא לא רק מתקן ייצור יין. הוא סיפור של התמדה משפחתית, של שורשים שהושתלו במאה ה-19 ושל העזה להסתכל קדימה גם כשהמשקל של המסורת יכול היה לעצור אותך במקום.
בין הכרמים: פסיפס ישראלי
מה שהופך את טמפברג למיוחד הוא לא רק הגודל, 4,400 דונם של כרמים פזורים על פני 284 חלקות, אלא הפריסה הגיאוגרפית המדהימה. מרמת הגולן בצפון ועד מצפה רמון בדרום, היקב עובד עם 42 כורמים ו-10 אזורי גידול שונים לחלוטין. כשאתה עומד בחדר הטעימות ומקשיב לצוות המוכשר של היקב, אתה מבין שהמגוון הזה הוא לא תוצר לוואי זו אסטרטגיה.”הפריסה הזו מאפשרת לנו לעבוד על פרופילי איכות שונים ולהיענות לטרואר המגוון של ארץ ישראל,” מסביר שיקי ראוכברגר אחד היננים המוערכים בישראל. הוא מדבר על ההבדלים בין הכרמים בהרים, שם הקור הלילי והלחץ האטמוספרי יוצרים אופי יין אחד לגמרי, לבין אלה שבעמקים, שם התנאים מעניקים לענבים פרופיל שונה לחלוטין.
2021: נקודת מפנה
רכישת הקרקע בבעלות המלאה של היקב ב-2021 הייתה צעד משמעותי. עד אז, טמפברג עבד בעיקר עם כורמים שותפים, מודל שעדיין ממשיכים להשתמש בו. אבל הבעלות על האדמה, במיוחד באזורים כמו שילה, דיר ראפת וגבעת ישעיהו, נותנת ליקב שליטה מלאה על תהליך הגידול מתחילתו. כרם אביעזר, למשל, הוא לב לוב של החדשנות הזו אזור מעולה לגידול כרמים, שבו הרוח הקרה של הלילה יורדת מההרים ויוצרת תנאים אידיאליים.
במתקן האחסון: פילוסופיה של איזון
הסיור במתקן האחסון מגלה גישה שאינה מנסה להרשים בגרנדיוזיות אלא בדיוק. דני פרידברג מסביר על השימוש בחביות אלון צרפתי לא כי זה “יוקרתי” אלא כי זה מתאים. “במשך השנים הרחבנו את הפורטפוליו לכלול גדלים שונים של חביות, מ-300 ליטר ומעלה,” הוא מסביר. “המטרה היא לתת כבוד לפרי ולשמור על ביטוי הזן, לא להציף אותו בעץ.”זה בדיוק הקו העדין שטמפברג מנסה ללכת עליו לכבד את המסורת בלי להיות שבוי בה. אורלי לנדסמן, סמנכ”לית השיווק, מגדירה את זה יפה: “אנחנו חוזרים לספר את הסיפור של היקב, את החשיבות שלו, אבל גם להעיר אותו לחיים חדשים. להציג את העשייה היינית העכשווית שלנו, מיזוג בין מסורת לחדשנות.”ממתקן האחסון עולים לחדר הטעימות המפואר, שם מחכה לנו מסע דרך הפלטה של היקב.
בכוס: המסע דרך הפלטה
הטעימה פותחת עם הסמיון זן עדין ופרחוני שלא תמיד רואים בישראל, מכרם צעיר שעדיין מוצא את קולו. ב-11.5% אלכוהול בלבד, הוא מוכיח שלא צריך כוח כדי לעשות רושם. התסיסה במיכלי נירוסטה שומרת על הטוהר של הזן, על הארומות העדינות שלו.משם עוברים לסוביניון בלאן מסדרת Essence, מכרם אביעזר מתבדר וטרי, עם פרחים לבנים שעולים מהכוס. היין הזה מייצג את הגישה המחודשת של היקב, שומר על רעננות ועל אופי הזן בצורה בלתי מתפשרת.השאנין בלאן ממשיך את מסע הלבנים חלקו התיישן במיכלי נירוסטה ועבר לחביות עץ אלון ל-7 חודשים, ומשם למכלי עץ פודר ל-8 חודשים נוספים. השילוב הזה מעניק לו עושר ומורכבות, אבל עדיין שומר על הרעננות.
מהלבנים עוברים לדולצ’טו 2023 יין אדום-ורוד מרמת הגולן, עם נגיעות של רימונים ותותים שרוקדות על הלשון. מכרם פרזה, שמונח בשילוב של פודר וחביות נירוסטה, הוא מביא את האופי הייחודי של הזן האיטלקי הזה לטרואר הישראלי.המרלו מסדרת Essence, מכרם נחושה בהרי אפרים, הוא דוגמה לאופן שבו טמפברג מתייחס לזנים הקלאסיים בחביות אלון צרפתית, אבל עם יד מאופקת שנותנת למקום לדבר.הטעימה מסתיימת עם גוורצטרמינר 2024, יין קינוח מהרי יהודה. צלול, רענן, עם ליצ’י ופסיפלורה הוא מזכיר שיין מתוק לא חייב להיות כבד או נטפטף. גם פה, המיכלים הם נירוסטה, שומרים על הבהירות והרעננות.
1925: לא רק שנה, זהות
על כל בקבוק ביקב מופיעה השנה 1925. לא בטעות. זו השנה שבה המשפחה רשמה רשמית את היקב, נקודת ציון שטמפברג בוחר להדגיש. “זו תזכורת מהיכן הכל התחיל,” אומרת אורלי. “אבל זה לא נוסטלגיה בשביל נוסטלגיה. זה לתת ביטוי למסורת שמובילה אותנו גם היום.”וזה בדיוק הקסם של טמפברג. יקב שיכול היה להסתפק בלנצח את השם הגדול שלו, בחר במקום זאת לעבוד קשה עם צוות חדש לצד ותיקים, עם טכנולוגיות מודרניות לצד שיטות מסורתיות, עם 20 זני ענבים אדומים ו-16 לבנים שמייצגים מגוון שרק מעטים בארץ יכולים להתחרות בו. והתמונה עוד לא שלמה. היקב עובד כעת על פרויקט שיהפוך את החוויה כאן למשהו מיוחד עוד יותר מרכז מבקרים חדש שיכלול גם מסעדה לאורחים. פרטים עדיין בסוד, אבל אפשר להבין שטמפברג לא רק משמר מסורת הוא בונה עתיד. ממתינים לחדשות.
כשיוצאים מהיקב, עם השמש של יהודה שמתחילה לרדת, אתה חושב על המסע הזה מצפון לדרום, מ-1925 ל-2026, מענבים אדומים ללבנים. טמפברג הוא הוכחה שאפשר להיות גדול בלי לאבד את האינטימיות, ישן בלי להיות מיושן, ומכובד בלי להיות נוקשה. זה יקב שיודע מהיכן הוא בא, ויותר חשוב יודע לאן הוא הולך.
הוספת תגובה